שלחנו של אברהם קא

לא נ"נ ניחא שפיר ולא הוק"ל מעיקרא אלא משום דכחל עצמו אסור מיהו ממ"ש התוס' בתחי' דבריהם בכ"ק שסביביו משערי' יש להוכיח דאפי' בא"ד נ"נ דמאי דבעי קליפה אינו אלא מדרבנן כמ"ש מור"ם בהגה סי' צ"א והנה הרשב"א בת"ה דע"ו ע"ב כ' בלב הדבוק שמעתי בשם רש"י דמשערי' בכל העוף ואין טעם בדבר דירך שנתבשל בה ג"ה וכו' ע"ש ולפי"ה רש"י לשי' אזיל דמשערי' בירך לבד וכ"ד הש"ד סי' כ"ה אבל דעת הרשב"א דאמרי' כיון דסופה להתפשט ומשערי' בכל הקדירה ול"ל דינא דאיסור הדבוק ומשיג על רש"י אפילו אי אמרי' חנ"נ בכל האיסורין וכ"כ בהדיא בחי' בשמעת' דניער וכסה ע"ש ולזה כיוין הטור סי' ע"ב ודלא כה' ד"מ והט"ז שם ועיין להרב תורת יקותיאל שם והש"ך סי' ק' סק"ח הקשה על מור"ם כיון דס"ל באיסור הדבוק וכו' אמאי לא משערי' כנגד הירך לחודה והמנ"י כלל מ"א כתב דשומנו של גיד שאני דהוא מדרבנן ולא אמרי' ביה דינא דאיסור הדבוק ע"ש ודבריו תמוהים דהא מור"ם בסי' ע"ב כתב בלב הדבוק בעוף כ' דנעשה נבילה והוא איסור דרבנן דדם שבשלו מדרבנן מיהו י"ל דדם שבישלו עיקרו דאורייתא ועיין פר"ח ובזה ניחא מה שהק' התוס' בדקי"ב גבי דגים ועופות דאמרי' חנ"נ אע"ג דדם שמלחו דרבנן וכבר הוכחתי דדעת התוס' דל"א חנ"נ בדרבנן אלא דש"ה דעיקרו דאורייתא ומ"מ למדנו מדברי מור"ם רסי' ע"ב דלא אמרי' ס' הלזו דסופה להתפשט וכ"מ מדבריו ס"סי ק"ו ע"ש אבל דעת מרן דאמרי' כיון דסופו להתפשט כמו שנראה מדבריו בדין ג' ועיין להש"ך סי' ע"ב סקט"ו ע"ש ודע דמדברי רש"י בפ' כ"ה דקי"ו ע"ב בד"ה הרי נראה דחנ"נ אפילו במליחה בב"בח ואפי' בחלב שחוטה ע"ש ובסי' ס"ר כ' הט"ז סקט"ז דאם נתבשל הבשר בלא ניקור החוטין חנ"נ ע"ש וחלב החוטין אינו אלא מדרבנן כדאיתא בפג"ה דצ"ב חלב אמ"ר ולא חוטין ופירש"י דאיסורן מדרבנן ועיין להר"מ בפ"ז מה' מ"א די"ו ולה"ה שם ועיין לה' מכתם לדוד חיו"ר סי' י"א ע"ש:

ג' די"ד הגה וי"א דאמרי' בכל האיסורין וכו'. עמ"ש בחי' בחולין ד"ק בענין תרי משהו ע"ש:

סימן צ"ג א' ד"א בהגה אכל שאר דברים מותר ודוקא בכלי זה שבישול הבשר אחר מע"לע לבישול החלב דטעם פגום הוא וכל חד לחודיה קאי אבל אם בישול הבשר תוך מע"לע לבישול החלב הרי בלוע מב"בח ואסור אפילו שאר דברים כ"מ בתשו' הריב"ש שם ונראה דלזה כיוין ה' בית יהודה ח"ב סימן ק"ו שחלק על המורה שאסר הכלי דהמורה ההוא אסר הכלי אפילו לשאר דברים שסבור דהוי עירוי באיסור והוי תוך מע"לע וחלק עליו דלא הוי אלא אב"י ומותר שאר דברים ועיין להרמב"ן בליקוטיו בפ' כ"ש ד"ל ועיין להע"הש אות י"ב:

סימן צ"ד א' ד"א משערי' בכל מה שנתחב בקרירה וז"ל ריא"ז כ"י דחי' בפ' כ"ש ד"ל אהא דפריך הגמ' ולישהינהו אחר הפסח וליעביר בהו שלא במינו מכאן תשובה לחכמי צרפת שאומרים בכף חולבת שתחבה בקדירה של בשר שבכוליה כף משערי' ולא במאי דנפיק מינה דא"כ אמאי שרי שלא במינו הא משערי' כנגד כל הקדידה עכ"ד וזה דעת העיטור שהביא הטור בסי' צ"ג וע"ש במרן הב"י ועיין לה' חק יעקב סי' תכ"א דין כ"א ע"ש ולפמ"ש התוס' שם דליכא אלא משהו דאין רגילות להשתמש חמץ הרבה ע"ש אין משם ראיה דהוי כמו דידעי' כמה בלע דא"צ לשער כנגד הכלי גם לפי מה שנר' מדברי הגה"מי בפ"א מה' חמץ דמאי דפריך ולעביד שלא במינו היינו משום דהוי נט"לפ ובמינו אסור משום דבאיסורי משהו נט"לפ נמי אסור ע"ש א"ש וריא"ז לטעמיה אזיל שכ' שם דמאי דאסור במינו משום דלכתחי' אסור כמ"ש התוס' שם. ועי"ל במ"ש המרדכי בפ' כ"ש דבכלי חמץ דהתירא בלע לא משערי' כנגד כל הכלי מיהו הרא"ש ס"ל דנט"לפ שרי בפסח כמ"ש הטור משמו בא"ח סי' תמ"ז וס"ל דבליעת כלי חמץ הרבה ואין בכלי ס' נגר מה שבתוכו דמט"ז כ' דהגעלה אחר זמן איסורו לא מהני ליורה גדולה כמ"ש הטור שם סי' תנ"ב ע"ש. ולדידיה קש' מאי פריך הגמ' ולשהינהו וכו' הא בעי' ס' ומשערי' כנגד כולו ואין בכלי ס' נגדו ונ"ל דס"ל כמ"ש הרא"ה בב"ה דק"ט ע"ב דטעם הבלוע משעבר עליו שיעור שנעשה פגום נתייבש בתוך הכלי ולא משערי' בכל הכלי דלא חשיב אלא משהו וה"ט דפריך בגמ' גבי קדירות בפסח ולישהינהו וכו' ע"ש וזה נ"ל דעת ש"הל שהביא הר' בית דוד בא"ח ס"סי ר' וא"צ למ"ש הב"ד שם ע"ש ועוד נר' במ"ש הרשב"א בת"ה הביאו מרן בב"י ר"סי צ"ג דהיכא דאיכא קפילא ואמר דלית ביה טעמא דאיסורא לא משערי' כנגד הכלי דאיכא הוכחה דלא נפק כוליה ע"ש ושפיר פריך ולעביד שלא במינו ע"י קפילא בכל פעם ואמאי ישברו אבל גבי הגעלה בעי' להוציא כל הבלוע ממנו לכך משערי' כנגד כולו גם לפמ"ש מרן בב"י שם דבכלי דק ורחב אפ' שיהיה בו ס' נגר כל הכלי ניחא דרב דאמר ישברו מש' בכל הכלים אפילו רק ורחב ועוד היה נ"ל דבחמץ שע"ע הפסח דאיסורו דרבנן לא בעי' לשער נגד כל הכלי דהוי ס' דרבנן דלא ידעי' כמה נפיק מיניה מיהו מדברי התוס' ורש"י שהוצרכו לומר דטעם חמץ משהו מש' דס"ל דחמץ שע"ע הפסח ספיקו להחמיר ועיין להח"י סי' תמ"ח וכ"נ מדברי ריא"ז שכתבתי ועוד מתבאר בגמ' דחולין דצ"ז ע"ב דאפילו באיסורי דרבנן משערי' בכולו ע"ש בהרשב"א בחי' ועיין למרן בב"ה סי' צ"ח מיהו י"ל דאע"ג דאפי' בא"ד משערי' בכל הכלי מ"מ בנט"לפ דלכתחי' הוא דאסור קיל וא"צ לשער בכלי דכוותה מצינו לענין מכירת איסור לגוי דנט"לפ קיל משאר איסורי דרבנן כמ"ש במ"א והתוס' שם בפ' כ"ש כ' דאע"ג דס"ל לרב נט"לפ שרי מ"מ לכתחי' אסור ע"ש ופריך שפיר ולישהינהו אבל הרא"ש בהגעלת כלי ב"י מיירי ועיין למהריב"ל ח"ג סי' ק"ג והרדב"ז ח"א סי' רצ"ו שנר' מדבריהם דאפי' כשאינו ב"י משערי' בכל הכלי ע"ש ועיין להט"ז בא"ח סי' תנ"א סקכ"ב וכ"ה ובס"סי תמ"ז ע"ש. שו"ר להרמב"ן בלקוטות בחי' שם בפ' כ"ש שהקשה הא בעי' ס' וחמץ בקדירה לאו משהו הוא ותי' דפריך וליטעמיה קפילא וכו' ודחה דאטו בכל פעם לטעמיה קפילא הא חיישי' לתקלה ותי' דאחר הגעלה אפי' כלי חרס לא