שולחן ערוך הרב, אורח חיים תז

מִי הֵם שֶׁיְּכוֹלִים לֵילֵךְ חוּץ לַתְּחוּם וּבוֹ ג' סְעִיפִים: מִי שֶׁיָּצָא חוּץ לַתְּחוּם מִשּׁוּם פִּקּוּחַ נֶפֶשׁ, כְּגוֹן חֲכָמָה הַבָּאָה לְיַלֵּד וְכַיּוֹצֵא בָזֶה — יֵשׁ לוֹ אַלְפַּיִם אַמָּה לְכָל רוּחַ מִמָּקוֹם שֶׁהִגִּיעַ לוֹ , כְּדֵי שֶׁלֹּא תְהֵא מַכְשִׁילוֹ לֶעָתִיד לָבֹא , שֶׁיִּמָּנַע מִלֵּילֵךְ אִם לֹא יִהְיֶה לוֹ שָׁם אֶלָּא ד' אַמּוֹת. וְאִם הִגִּיעַ לָעִיר, הֲרֵי הוּא כְּאַנְשֵׁי הָעִיר, וְיֵשׁ לוֹ אַלְפַּיִם לְכָל רוּחַ חוּץ לָעִיר :

הָיָה יוֹצֵא בִּרְשׁוּת וְהוּא הוֹלֵךְ בַּדֶּרֶךְ, וְאָמְרוּ לוֹ "כְּבָר נַעֲשֵׂית הַמִּצְוָה שֶׁיָּצָאתָ לַעֲשׂוֹת" — יֵשׁ לוֹ מִמְּקוֹמוֹ אַלְפַּיִם לְכָל רוּחַ . וְאִם מִקְצָת הַתְּחוּם שֶׁיָּצָא מִמֶּנּוּ בִּרְשׁוּת הוּא מֻבְלָע בְּתוֹךְ אַלְפַּיִם אֵלּוּ שֶׁיֵּשׁ לוֹ מִמְּקוֹמוֹ — הֲרֵי זֶה חוֹזֵר לְעִירוֹ וּכְאִלּוּ לֹא יָצָא , שֶׁהַבְלָעַת הַתְּחוּמִים מוֹעֶלֶת כְּשֶׁיָּצָא בִּרְשׁוּת , כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן ת"ה :

כָּל הַיּוֹצְאִים לְהַצִּיל נְפָשׁוֹת מִיִּשְׂרָאֵל מִיַּד נָכְרִים אוֹ מִן הַנָּהָר אוֹ מִן הַמַּפֹּלֶת — יֵשׁ לָהֶם אַלְפַּיִם אַמָּה לְכָל רוּחַ מִמָּקוֹם שֶׁהִצִּילוּ בּוֹ . וְאִם הָיְתָה יַד נָכְרִים תַּקִּיפָה, וְהָיוּ מְפַחֲדִים לִשְׁבּוֹת בְּמָקוֹם שֶׁהִצִּילוּ בּוֹ — הֲרֵי אֵלּוּ חוֹזְרִים בְּשַׁבָּת לִמְקוֹמָם וּבִכְלֵי זֵינָם :