שולחן ערוך הרב, אורח חיים תח

דִּין הַנָּחַת עֵרוּב וְקִנְיַן שְׁבִיתָה וּבוֹ סְעִיף אֶחָד: מִפְּנֵי שֶׁתְּחוּמִין מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים, הֵקֵלּוּ בָּהֶם, וְהִתִּירוּ לְמִי שֶׁצָּרִיךְ לֵילֵךְ ד' אֲלָפִים אַמָּה לְרוּחַ אַחַת מֵרוּחוֹת הָעִיר שֶׁיַּנִּיחַ מְזוֹן ב' סְעֻדּוֹת בְּסוֹף אַלְפַּיִם מִן הָעִיר , וְזֶהוּ הַנִּקְרָא "עֵרוּבֵי תְחוּמִין", שֶׁמְּעָרֵב הַתְּחוּמִין זֶה עִם זֶה . וְיִתְכַּוֵּן לִקְנוֹת שְׁבִיתָתוֹ בִּמְקוֹם עֵרוּבוֹ אוֹ סָמוּךְ לוֹ, בְּמָקוֹם שֶׁיּוּכַל לְהָבִיא לְשָׁם עֵרוּבוֹ בְּבֵין הַשְּׁמָשׁוֹת וּלְאָכְלוֹ אִם הָיָה רוֹצֶה לִהְיוֹת שָׁם עַד בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת וּלְאָכְלוֹ, שֶׁמִּתּוֹךְ כָּךְ מוֹעִיל לוֹ עֵרוּבוֹ לִקְנוֹת שָׁם שְׁבִיתָה בְּבֵין הַשְּׁמָשׁוֹת , שֶׁנַּחְשׁוֹב אוֹתוֹ כְּאִלּוּ שָׁבַת שָׁם, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ שָׁם בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת, לְפִי שֶׁדַּעְתּוֹ שֶׁל אָדָם וְדִירָתוֹ בִּמְקוֹם מְזוֹנוֹתָיו הוּא, וְכֵיוָן שֶׁמְּזוֹנוֹתָיו מֻנָּחִים שָׁם בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת — הֲרֵי זֶה כְּאִלּוּ הוּא עַצְמוֹ שָׁבַת שָׁם, וְיָכוֹל לְהַלֵּךְ לְמָחָר מִמְּקוֹם עֵרוּבוֹ אַלְפַּיִם אַמָּה לְכָל רוּחַ , אַף עַל פִּי שֶׁשָּׁבַת וְלָן בַּבַּיִת . וּמִכָּל מָקוֹם, אַף שֶׁמִּשְׂתַּכֵּר בְּעֵרוּבוֹ אַלְפַּיִם אַמָּה, שֶׁעַכְשָׁו יָכוֹל לְהַלֵּךְ מִן הָעִיר ד' אֲלָפִים לְרוּחַ אַחַת — אַלְפַּיִם עַד עֵרוּבוֹ וְאַלְפַּיִם לְהָלְאָה מֵעֵרוּבוֹ — הֲרֵי הוּא מַפְסִיד בּוֹ אַלְפַּיִם שֶׁמִּן הָעִיר לְרוּחוֹת אֲחֵרוֹת , כְּגוֹן אִם הִנִּיחַ עֵרוּבוֹ לְסוֹף אַלְפַּיִם לְמִזְרַח הָעִיר , אֵין לוֹ מִמְּקוֹם עֵרוּבוֹ אֶלָּא אַלְפַּיִם לְכָל רוּחַ עִם ד' קַרְנַיִם, שֶׁכָּל קֶרֶן הוּא גַם כֵּן אַלְפַּיִם כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן שצ"ט . נִמְצָא שֶׁהָאַלְפַּיִם שֶׁלְּמַעֲרָב הֵם בְּצַד מִזְרַח הָעִיר, וְאֵינוֹ יָכוֹל לְהַלֵּךְ חוּץ לְשַׁעַר הָעִיר לְצַד צָפוֹן וּלְצַד דָּרוֹם אֲפִלּוּ פְּסִיעָה אַחַת, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר לְצַד מַעֲרַב הָעִיר. וַאֲפִלּוּ לְצַד מִזְרָחָה אֵינוֹ יָכוֹל לְהַלֵּךְ עַל פְּנֵי כֻלָּהּ אִם הִיא רְחָבָה יוֹתֵר מִד' אֲלָפִים וְד' אַמּוֹת , שֶׁזֶּהוּ שִׁעוּר שֶׁל מַעֲרָב עֵרוּבוֹ — אַלְפַּיִם שֶׁל רֹחַב קֶרֶן צְפוֹנִית מַעֲרָבִית וְאַלְפַּיִם שֶׁל רֹחַב קֶרֶן מַעֲרָבִית דְּרוֹמִית, וְד' אַמּוֹת בֵּינֵיהֶן כְּשִׁעוּר רֹחַב מְקוֹם קְנִיַּת שְׁבִיתָתוֹ שֶׁקּוֹנֶה לוֹ עֵרוּבוֹ, שֶׁכָּל הַמַּנִּיחַ עֵרוּב יֵשׁ לוֹ שָׁם ד' אַמּוֹת, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן ת"ט , כְּשֶׁמּוֹדְדִים לוֹ אַלְפַּיִם לְכָל רוּחַ מֵעֵרוּבוֹ מוֹדְדִים מִחוּץ לְד' אַמּוֹת אֵלּוּ, וְאַחַר כָּךְ מְמַלְּאִים הַקְּרָנוֹת: