שולחן ערוך, אורח חיים תרפח
Shulchan Aruch Orach Chaim 688 (Shulchan Arukh, Orach Chayim 688) · שולחן ערוך, אורח חיים · free full Hebrew text
Open in the reader →דין כרכים המוקפים חומה מימות יהושע בן נון. ובו ח סעיפים: כרכים המוקפים חומה מימות יהושע בן נון אפי' אינן מוקפים עכשיו קורין בט"ו אפי' אם הם בחוצה לארץ ואפילו אין בהם עשרה בטלנים [פי' בטלים ממלאכתם ועוסקים בצרכי צבור] והוא שהוקף ואח"כ ישב או שישב תחלה על דעת להקיפו אחר כך לאפוקי כשנודע שישב תחלה על דעת שלא להקיפו [אבל מסתמא הוקפה ולבסוף ישבה] [ר"ן] :
וכן הכפרים הנראים עמהם אפילו אינם סמוכים כגון שהם בהר או שסמוכים להם אפילו אינם נראים עמהם כגון שהם בעמק ובלבד שלא יהיו רחוקים יותר ממיל ובשושן אע"פ שאינה מוקפת חומה מימות יהושע קורים בחמשה עשר הואיל ונעשה בו הנס:
כפרים ועיירות גדולות וכרכים שאינם מוקפים חומה מימות יהושע בן נון קורים בי"ד:
כרך שהוא ספק אם הוקף בימי יהושע אם לאו קורין בארבעה עשר ובחמשה עשר ובליליהון ולא יברך כי אם בארבעה עשר שהוא זמן קריאה לרוב העולם:
בן עיר שהלך לכרך או בן כרך שהלך לעיר אם היה דעתו לחזור למקומו בזמן קריאה ונתעכב ולא חזר קורא כמקומו ואם לא היה בדעתו לחזור אלא לאחר זמן הקריאה קורא עם אנשי המקום שהוא שם: הגה ואם הוא במדבר או בספינה קורא ביום י"ד כמו רוב העולם [כל בו] :
יום חמשה עשר שחל להיות בשבת אין קורין המגילה בשב' אלא מקדימים לקרותה בערב שבת וגובים מעות מתנו' עניים ומחלקים אותם בו ביום וביום שבת מוציאין שני ספרים ובשני קורין ויבא עמלק ואומרים על הנסים ואין עושין סעודת פורים עד יום אחד בשב':
המפרש בים והיוצא בשיירא ואינו מוצא מגילה להוליך עמו יקראנה בשלשה עשר או בשנים עשר או באחד עשר בלא ברכה ואם אי אפשר להמתין עד ימים הללו י"א שקורא אפי' מתחלת החדש: הגה והכי נהוג ומיהו אם נזדמן לו אח"כ מגילה חוזר וקורא אותה ביום י"ד אפי' קרא תחלה ביום י"ג מ"מ קרא אותה שלא בזמנה: [כל בו ב"י] :
בן עיר שהיה בספינה או בדרך ולא היה בידו מגילה ואח"כ נזדמנה לו בט"ו קורא אותה בט"ו:
Meforshim on this section
- משנה ברורה Mishnah Berurah
(א) המוקפים חומה מימות יהושע בן נון - כי בזמן מרדכי בעת הנס כתיב שהיהודים שבכל מקום נלחמו ביום י"ג ונחו ביום י"ד ועשו אותו משתה ושמחה ובשושן ניתן ליהודים להלחם עם העכו"ם גם ביום י"ד ולא עשו יו"ט עד ט"ו וכיון שבאותו זמן נחלקו לשני ימים ולכן כשקבע מרדכי ואסתר…
- טורי זהב על שולחן ערוך אורח חיים Taz on Shulchan Aruch Orach Chaim
כרכין המוקפים חומה. הקשה הר"ן למה חלקו מצוה זו לימים חלוקים וקבעו יום מיוחד לפרזים משא"כ בשאר המצו' ותי' שלא נחו בשוה וכמ"ש ב"י והקשה ב"י על תי' הר"ן מדפרכינן בגמ' אלא שושן כמאן עבדא כו' הא כל עיקרן של מוקפין לא עבדו בט"ו אלא להדמות לשושן ורבא מאי קאמר כו'…
- מגן אברהם Magen Avraham
מימות יהושע בן נון . תקנו כן כדי לחלק כבוד לא"י:
- עטרת זקנים על שולחן ערוך אורח חיים Ateret Zekenim on Shulchan Aruch Orach Chaim
בי"ד וט"ו. ויש מקומות שנהגו בעירות שמסופקים אם הם מוקפות חומה מימות ב"נ לקרות ביום ט"ו ממגילה הכתובה בל' יון ולא בלה"ק (ראב"ש ח"ב סי' ע"ט) .
- באר היטב אורח חיים Ba'er Hetev on Shulchan Aruch Orach Chaim
מסתמא. האחרונים הקשו דזה הפך ממ"ש בסי' ת"א דסתם עיירות מוקפות לדירה שבונין בתים תחיל' ואח"כ מקיפים אותה ע"ש מה שתירצו:
- באר הגולה על שולחן ערוך אורח חיים Be'er HaGolah on Shulchan Aruch Orach Chaim
משנה ריש מגילה
- ביאור הגר"א על שולחן ערוך אורח חיים Biur HaGra on Shulchan Aruch Orach Chaim
ס"א אפילו אינן כו' ואפי' כו'. כמ"ש בירושלמי הטעם שחילקו במוקפין מימות יהושע ב"נ כדי לחלוק כבוד לא"י שהיתה חריבה באותן הימים ולא יהיו עיירות המוקפות בח"ל חשובות מהם וע' ר"ן:
- ביאור הלכה Biur Halacha
על דעת שלא להקיפו - היינו דלא נבנו בה בתים חדשים לאחר שהוקפה אבל אם נבנו בה דל בתים שקדמו להקיפן מכאן ונידונית ככרך ע"י בתים הללו שלאחר הקיפן ונ"ל דאזלינן בתר רובא דאם רוב בתים שבעיר קדמו להקיפן קורין בי"ד ואם איפכא איפכא ומחצה על מחצה צ"ע [טורי אבן]:
- חתם סופר על שלחן ערוך אורח חיים Chatam Sofer on Shulchan Aruch Orach Chaim
במג"א סק"א תקנו כן. נ"ב עיין ר"ן וערשב"א ח"ג סי' רצ"ז:
- חכמת שלמה על שולחן ערוך, אורח חיים Chokhmat Shlomo on Shulchan Aruch Orach Chaim
סעיף א' כרכים המוקפין חומה מימות יהושע בן נון וכו'. נ"ב הנה מקור דין זה בש"ס דמגילה בפיסקא כרכים המוקפין חומה מימות יהושע וכו' מנא ה"מ וכו' עד סוף הסוגיא. ולתנא דידן מי ניחא כיון דאית ליה פרזי פרזי מדינה ומדינה ל"ל ע"ש. והנה בהיותי בזה קשה לי על הש"ס דמה פריך…
- אליה רבה על שלחן ערוך אורח חיים Eliyah Rabbah on Shulchan Aruch Orach Chaim
[א] [לבוש] בי"ד או בט"ו וכו'. והא דלא קרינן בתרווייהו מספיקא דיומא כדעבדי ביום טוב (מרדכי), וכלבו מתרץ עוד לפי שאינו אלא מדבריהם ואבודרהם מתרץ דממה נפשך יוצא אם היה י"ד כבר יצא, ואם י"ג הכא נמי דיצא כיון שקראה, ולעולת שבת נעלם כל זה:
- אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים Eshel Avraham on Shulchan Aruch Orach Chaim
כגון ע' תשו' מהר"ם אלשקר סימן יו"ד ומפרש פירוש אחר ועיין כנה"ג:
…and 6 more meforshim, listed on the sefer page.