שולחן ערוך, אורח חיים תקפא
Shulchan Aruch Orach Chaim 581 (Shulchan Arukh, Orach Chayim 581) · שולחן ערוך, אורח חיים · free full Hebrew text
Open in the reader →דיני ימי תחנונים וערב ראש השנה. ובו ד סעיפים: נוהגים לקום באשמור' לומר סליחו' ותחנונים מראש חדש אלול ואילך עד יום הכפורים: הגה ומנהג בני אשכנז אינו כן אלא מראש חודש ואילך מתחילין לתקוע אחר התפלה שחרית ויש מקומות שתוקעין ג"כ ערבית ועומדים באשמורת לומר סליחות ביום א' שלפני ר"ה ואם חל ר"ה ב' וג' אז מתחילין מיום א שבוע שלפניו (מנהגים) ואבל אסור לצאת מביתו כדי ליכנס לבהכ"נ לשמוע הסליחות מלבד בערב ר"ה שמרבים סליחות יכול האבל ליכנס לבהכ"נ (פסקי מהרי"א סי' קל"ג) וידקדקו לחזור אחר ש"ץ היותר הגון והיותר גדול בתורה ובמעשים שאפשר למצוא שיתפלל סליחות וימים נוראים ושיהא בן שלשים שנים גם שיהא נשוי (כל בו) מיהו כל ישראל כשרים הם רק שיהיה מרוצה לקהל אבל אם מתפלל בחזקה אין עונין אחריו אמן וכן צריך שיוציא כל אדם בתפלתו ואם יהיה לו שונא ומכוין שלא להוציאו גם אוהביו אינם יוצאים בתפלתו (הגהות מנהגים ישנים) ויש מקומות נוהגים שהמתפלל סליחות יתפלל כל היום: (כל בו) :
נוהגין להתענו' ערב ראש השנה: הגה והמדקדקים נהגו שכל אחד מתענה עשרה ימים (מרדכי ספ"ק דר"ה וריש יומא) וכן נכון לעשות וכל אלו התעניות א"צ להשלים ואין קורין בב' וה' ויחל אפי' בער"ה וע"ל סימן תקס"ב סעיף ב' ואם יש ברית מילה בערב ר"ה יכולים לאכול (ב"י בשם תשובה אשכנזית) ורבים נוהגין לאכול בער"ה קודם עלות השחר (מהרי"ל) משום חוקות העכו"ם הנוהגים להתענות בערב חגיהם ויכולין לאכול בלא תנאי אחר שכן נהגו (ד"ע) :
אין נופלים על פניהם בערב ראש השנה בתפלה אף ע"פ שנופלים על פניהם באשמורת בסליחו' ואין תוקעין בערב ראש השנה (מנהגים) :
מכבסין ומסתפרין בערב ראש השנה (ויש נוהגין לטבול בערב ר"ה משום קרי) (כל בו) (ויש מקומות נוהגין לילך על הקברות ולהרבות שם בתחינות (מהרי"ל) ונותנים שם צדקה לעניים (כל בו) :
Meforshim on this section
- משנה ברורה Mishnah Berurah
נוהגים לקום באשמורת - דסוף הלילה הקב"ה שט בעוה"ז והוא עת רצון ומה שנהגו מר"ח שאז עלה משה בהר סיני לקבל לוחות אחרונות והעבירו שופר במחנה משה עלה להר שלא יטעו עוד אחר ע"ז והוי עת רצון. ואיכא אסמכתא מקרא אני לדודי ודודי לי ר"ת אלול וס"ת עולה מ' כנגד ארבעים יום…
- טורי זהב על שולחן ערוך אורח חיים Taz on Shulchan Aruch Orach Chaim
בטור הביא המדרש וכי ראשון הוא איכא למידק דהא שפיר ר"ל דראשון של חג קאמר כמו ביום ראשון שבתון ואי קשיא ליה גם שם כן לא מיתרץ בתירוצו שתי' בזה וב"י הביא בשם מהר"י דילאון שהל"ל בט"ו לחדש כיון שהיא מצו' זמנית ולענד"נ דלק"מ דכל מקום שנאמר ראשון היינו שיש אחריו שני…
- מגן אברהם Magen Avraham
באשמור' . מפני שהקב"ה שט בי"ח אלף עולמות ובסוף הלילה שט בעה"ז והוא עת רצון (הגמ"נ) ועמ"ש סי' א':
- עטרת זקנים על שולחן ערוך אורח חיים Ateret Zekenim on Shulchan Aruch Orach Chaim
מר"ח אלול נ"ל יום אחר ר"ח כי בר"ח אין לומר סליחות ותחנונים אלא יום אחר הר"ח (ש"ת מהרמ"ע סימן ע"ט) והתשובה בלב שלם מועלת לכל עבירות שבתורה אפילו ע"ז ג"ע ש"ד והטעם שעומדים עכ"פ בכל פעם ד' ימים לפני ר"ה משום דאיתא בכל הקרבנות נאמר והקרבתם ובר"ה נאמר ועשיתם שיעשה…
- באר היטב אורח חיים Ba'er Hetev on Shulchan Aruch Orach Chaim
באשמורת. דסוף הלילה הקב"ה שט בעה"ז והוא עת רצון הגמ"נ ועיין מ"ש סי"א:
- באר הגולה על שולחן ערוך אורח חיים Be'er HaGolah on Shulchan Aruch Orach Chaim
טור בשם רב האי וכן הוא מנהג ספרדים:
- ביאור הגר"א על שולחן ערוך אורח חיים Biur HaGra on Shulchan Aruch Orach Chaim
ס"א נוהגין כו'. שהן ימי רצון ימי משה בהר לקבל לוחות האחרונות. רא"ש סוף ר"ה ומרדכי ריש ר"ה וע' תוס' דב"ק פ"ב א' ד"ה כדי כו' בשם סדר עולם וגמרא דתענית כ"ו ב' וב"ב קכ"א א' ורש"י שם ועיין בסדר עולם פרק ו' ומש"ש:
- חתם סופר על שלחן ערוך אורח חיים Chatam Sofer on Shulchan Aruch Orach Chaim
במחבר סעיף א' בהג"ה אחר ש"ץ. נ"ב ועיין ביש"ש פרק קמא דחולין אי דומה ממש לתענית גשמים ומשמע ברמב"ם הובא שם דתענית צריך שיהיה ביתו ריקם שלא ימצא חטא בבניו ובני ביתו ועיין מ"ש המג"א לעיל סי' קכח ס"ק ס"ב ויש לעיין כאן מה דינו:
- חכמת שלמה על שולחן ערוך, אורח חיים Chokhmat Shlomo on Shulchan Aruch Orach Chaim
סעיף א' נוהגין לקום באשמורת לו' סליחות וכו'. נ"ב עיין בט"ז סק"א שכתב בטור הביא המדרש וכו'. הנה לפי דעת המדרש הזה היה נראה לי ליישב לשון המקרא ולקחת' לכם ביום הראשון והנה חז"ל בסוכה ר"פ לולב וערבה דרשו שם ביום אפילו בשבת ופריך שם מכדי טלטול בעלמא היא למ"ל קרא…
- דגול מרבבה על שלחן ערוך אורח חיים Dagul MeRevava on Shulchan Aruch Orach Chaim
ע' בי"ד סי' רי"ד סי"א ובש"ך שם ס"ק ב' שם כתבתי לקיים דברי המג"א כאן:
- אליה רבה על שלחן ערוך אורח חיים Eliyah Rabbah on Shulchan Aruch Orach Chaim
[א] [לבוש] ראש חודש אלול וכו'. משנכנס אלול כשכותב אדם איגרת לחבירו צריך לרמוז בהתחלתו שמבקש עליו לשנה טובה מהרי"ל. כשמתענה מראש חודש אלול ואילך ישאל מהשם יתברך שיתן לו שררה וחיים ובנים לעבודתו, בהוצאת ספר תורה יאמר י"ג מדות שלושה פעמים, גם ואני תפילתי לך ה'…
- אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים Eshel Avraham on Shulchan Aruch Orach Chaim
יכולים לאכול. ע' ת' בי"ד סי' שמ"ד דהעלה דאין המילה דוחה תענית חוב ואפי' תענית אסתר וער"ה אבל בה"ב אחר הפסח והחג ויו"ד ימי תשובה. ואצ"ל תענית בכור בע"פ וכן היא"צ לבעל ברית וסנדק נדחו ומסיק עוד שכיון שמצוה עליו לאכול אסור לו להתענות ובפרט יא"צ דאין לו זכר כלל…
…and 5 more meforshim, listed on the sefer page.
Quoted in the halacha guide: Halachos of Rosh Hashanah