שולחן ערוך, אורח חיים תקסו
Shulchan Aruch Orach Chaim 566 (Shulchan Arukh, Orach Chayim 566) · שולחן ערוך, אורח חיים · free full Hebrew text
Open in the reader →דין תענית צבור. ובו ח סעיפים: בתענית ציבור אומר שליח ציבור עננו בין גואל לרופא וחותם בא"י העונה לעמו ישראל בעת צרה (ואם שכח ע"ל סוף סי' קי"ט סעיף ד') וקורים ויחל בשחרית ובמנחה בין שחל בשני ובחמישי בין שחל בשאר הימים: הגה ומפטירין במנחה דרשו ובשחרית אין מפטירין חוץ מבתשעה באב וקורין אפי' כשחל בערב שבת (מהרי"ל) ואם מתענים בראש חודש קורים שחרית פרשת ר"ח ומנחה בשל תענית (ר"ן ספ"ק דתענית וב"י בשם רוקח) :
כשהציבור גוזרים תענית על כל צרה שלא תבא עליהם וכן בתענית שני וחמישי ושני שאחר הפסח ואחר החג שנוהגים באשכנז להתענות הציבור נהגו הראשוני' לו' שליח צבור עננו בין גואל לרופא ולקרו' ויחל: הגה ומיהו אם קבעו התענית בב' וה' אין דוחין פרשת השבוע בשחרית אלא קורין בשחרית בפרשה ולערב קורין ויחל בלבד ב' ה' ב' שמתענין אחר הפסח וסוכות שקורין שחרית וערבית ויחל והכי נהוג ויש שתמהו עליהם והקשו עליהם והרא"ש יישב קושייתם הילכך למנהג הראשונים שומעין ומיהו היכא שגוזרים תענית שלא לשום צורך אלא לשוב בתשובה יש נוהגים לדונו כתענית ציבור לענין ענינו בין גואל לרופא וקריאת ויחל ויש נוהגים לדונו כתעני' יחיד שאף שליח ציבור אינו אומר עננו אלא בשומע תפלה ואין מוציאין ספר תורה:
אין שליח צבור אומר עננו ברכה בפני עצמה אלא א"כ יש בבית הכנסת עשרה שמתענין ואפי' אם יש בעיר עשרה שמתענין כיון שאין בבית הכנסת עשרה שמתענין לא:
נוהגים להרבו' סליחות בברכת סלח לנו ויש שאין נוהגין לומר סליחות עד אחר סיום י"ח ברכות וכן הנהיגו הקדמונים בא"י והוא המנהג הנכון:
בתענית צבור ש"צ שאינו מתענה לא יתפלל:
יש מי שאומר שאין עומד לקרות בתורה בתענית ציבור מי שלא התענה ואם הכהן אינו מתענה יצא הכהן מבית הכנסת ועומד לקרות בתורה ישראל המתענה:
בתענית צבור יעמדו שנים אצל שליח צבור מזה אחד ומזה אחד שיאמרו עמו סליחות:
כל תענית צבור יש בו נשיאו' כפים במנחה חוץ מביום הכיפורים: הגה ובגלילות האלו אין נוהגין בנשיאות כפים רק במוסף של יום טוב וכבר נתבאר בהלכות נשיאת כפים (מרדכי דתענית והגהות מיימוני פרק א') :
Meforshim on this section
- משנה ברורה Mishnah Berurah
(א) בין גואל לרופא - דכתיב ד' צורי וגואלי וסמיך ליה יענך ד' ביום צרה:
- טורי זהב על שולחן ערוך אורח חיים Taz on Shulchan Aruch Orach Chaim
העונה לעמו ישראל. בסידורים שלנו יש חסרון הני ב' תיבו לעמו ישראל:
- מגן אברהם Magen Avraham
העונה לעמו ישראל . ונוסחת הרמב"ם פ"ב מתפלה העונ' בעת צרה וכ"ה במשנה פ"ב דתעני' וכ"ה בסדורים:
- עטרת זקנים על שולחן ערוך אורח חיים Ateret Zekenim on Shulchan Aruch Orach Chaim
כתענית יחיד. וכן נוהגים בי' ימי תשובה אפי' בער"ה שנהגו הקהל להתענות ואפ"ה אין הש"ץ אומר ענינו ולא ויחל [ועי' בדברי מו"ח סק"ד] אכן תימא על מנהגינו שקורין בער"ח והחזן אומר ענינו ואין נכון לעשות כן (וע' בט"ז סק"ה) אם לא אם הציבור גוזרין תענית אז התענית על כל צרה…
- באר היטב אורח חיים Ba'er Hetev on Shulchan Aruch Orach Chaim
ישראל. כתב הט"ז בסידורים שלנו יש חסרון הני ב' תיבות לעמו ישראל אבל נוסחת הרמב"ם בפ"ב מתפלה העונה בעת צרה וכ"ה במשנה פ"ב דתענית:
- באר הגולה על שולחן ערוך אורח חיים Be'er HaGolah on Shulchan Aruch Orach Chaim
ממשמעות הגמרא תענית י"ג
- ביאור הגר"א על שולחן ערוך אורח חיים Biur HaGra on Shulchan Aruch Orach Chaim
ס"א וחותם כו'. ירושלמי פ"ב הלכה ב':
- ביאור הלכה Biur Halacha
ואם מתענים בר"ח - עיין לקמן סי' תקע"ב ס"ב:
- חתם סופר על שלחן ערוך אורח חיים Chatam Sofer on Shulchan Aruch Orach Chaim
במג"א ס"ק ה' יש שמתענים. נ"ב עיין במחצית השקל מ"מ סליחות יכולין לומ' תוך י"ח אבל ויחל לא יקראו. [מהגאון כ"ס]:
- אליה רבה על שלחן ערוך אורח חיים Eliyah Rabbah on Shulchan Aruch Orach Chaim
[א] העונה לעמו וכו'. בטור ושולחן ערוך לעמו ישראל, ובסידורים שלנו העונה בעת צרה כנוסחאת הרמב"ם שם ואם לא וכו' כבר נתבאר בסוף סימן קי"ט:
- אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים Eshel Avraham on Shulchan Aruch Orach Chaim
ויש נוהגים. ע"כ ל"פ אלא כשכל הציבור מתענין משא"כ קהל שקבלו עליהם להתענות בה"ב עשרה מהם כל השנה. ודאי דל"א עננו בקול רק ולא יוציאו ס"ת לעצמן משום לא תתגודדו ת' ז"א סי' מ"ד:
- כף החיים על שולחן ערוך אורח חיים Kaf HaChaim on Shulchan Aruch Orach Chaim
א) [סעיף א'] בתענית צבור אומר ש"ץ עננו בין גואל לרופא. דכתיב ה' צורי וגואלי וסמיך ליה יענך ה' ביום צרה. ב"י בשם או"ח. לבוש:
…and 4 more meforshim, listed on the sefer page.