שולחן ערוך, אורח חיים תקלה

שלא לפנות מחצר לחצר בחול המועד. ובו ג סעיפים: אין מפנין מחצר לחצר אפי' מכעורה לנאה ולא לפנות דירתו ולא לפנות כליו שאינם לצורך המועד: הגה וכ"ש שאסור להסיע ממונו מעיר לעיר: (מרדכי פ' מי שהפך) אבל מפנה הוא מבית לבית באותו חצר ואם אין הבתים פתוחים לחצר אלא למבוי יש אומרים שמבית לבית הסמוך לו מותר: הגה ואם מתירא מחמת גניבה בחצר שדר שם מותר אפי' מחצר לחצר המשתמר ואפי' מעיר לעיר בדבר האבד שרי (הגהות אשירי ומרדכי) :

יש מתירים לפנות מחצר של אחר לחצר שלו ואפי' מנאה לכעורה:

הזבל שבחצר אסור להוציא אלא יסלקנו לצדדי' ואם נתרבה עד שנעשה חצר כרפת מוציאין אותו לאשפה: