שולחן ערוך, אורח חיים תמב
Shulchan Aruch Orach Chaim 442 (Shulchan Arukh, Orach Chayim 442) · שולחן ערוך, אורח חיים · free full Hebrew text
Open in the reader →דין תערובת חמץ. ובו יא סעיפים: תערובת חמץ עוברים עליו משום בל יראה ובל ימצא כגון המורייס וכותח הבבלי ושכר המדי וכל כיוצא באלו מדברים הנאכלים אבל דבר שיש בו תערובות חמץ ואינו ראוי לאכילה מותר לקיימו בפסח כגון עריבת העבדנין שנתן לתוכו קמח ועורות אפי' נתנן שעה אחת קודם הביעור ה"ז מותר לקיימו ואם לא נתן העורות ונתן הקמח קודם ג' ימים לשעת הביעור מותר לקיימו שהרי נפסד והבאיש תוך ג' ימים חייב לבער וכן הקילור והרטיה והאספלנית והתריאק"ה שנתן לתוכן חמץ מותר לקיימן בפסח שהרי נפסד צורת החמץ:
הפת עצמה שעיפשה ונפסלה מלאכול הכלב ומלוגמה שנסרחה אינו חייב לבער:
בגדים שכבסו אותם בחלב חטה וכן ניירות שדבקו אותם בחמץ וכל כיוצא בזה מותר לקיימן בפסח שאין צורת החמץ עומדת: הגה ולכן מותר לדבק ניירות בחלון תוך שלשים לפסח ויש מחמירים אם נראה מבחוץ. (תה"ד סימן ק"י ופסקיו סימן קמ"ט ומהרי"ו) :
דבר שנתערב בו חמץ ואינו מאכל אדם כלל או שאינו מאכל כל אדם כגון התריא"קה וכיוצא בו אף על פי שמותר לקיימו אסור לאכלו עד אחר הפסח ואע"פ שאין בו מן החמץ אלא כל שהוא ה"ז אסור לאכלו: הגה ולקמן סי' תמ"ז סעיף ד' בהגה יתבאר דיש חולקים ומתירים אם נתבטל קודם הפסח והכי קי"ל :
שכר שעושים מחטים ושעורים חייבים לבערו וכן אם העמיד גבינות בחלא משכר שעורים או חטים חייב לבערם:
נהגו לגרר הכתלים והכסאות שנגע בהם חמץ ויש להם על מה שיסמוכו ואם יש חמץ בסדק שאינו יכול לחטט אחריו יטיח עליו מעט טיט:
בצק שבסדקי עריבה אם יש כזית במקום אחד חייב לבער ואם לאו אם היה עשוי לחזק בו שברי העריבה או לסתום בו נקב בטל במיעוטו ואם לאו חייב לבער:
היו בו שני חצאי זתים בב' מקומות וחוט של בצק ביניהם רואים כל שאלו ינטל החוט ניטלין עמו חייב לבער ואם לאו אינו צריך לבער במה דברים אמורים בעריבה אבל בבית אע"פ שאם ינטל החוט אין ניטלין עמו חייב לבער מפני שפעמים מקבץ אותם היה חצי זית בבית וחצי זית בעלייה חצי זית בבית וחצי זית באכסדרה חצי זית בבית זה וחצי זית בבית שלפנים ממנו הואיל ואלו החצאי זתים דבוקים בכותלים או בקורות או בקרקעות אינו חייב לבער אלא מבטלו בלבו ודיו:
חמץ שנתעפש קודם זמן איסורו ונפסל מאכילת הכלב או ששרפו באש (קודם זמנו) (ר"ן) ונחרך עד שאינו ראוי לכלב או שייחדו לישיבה וטח אותו בטיט מותר לקיימו בפסח:
דיו שהוא מבושל בשכר שעורים מותר לכתוב בו:
עריבות שלשין בהם חמץ אין לסמוך על מה שרוחצין אותן בחמין ומנקרין החמץ מהן כי אי אפשר לנקרן שלא ישאר בהן בין הכל כזית והכלי מצרפו וצריך ליתנן במתנה לעכו"ם עד לאחר הפסח או לטוחן בטיט וה"ה לבצק שבכלי נסרים שאינו יכול להוציאו: הגה וטוב לעשות כן בכלים שמניחין בהם קמח כל השנה (מהרי"ו) וכן בכלים שמניחים בהם פת כל השנה ומפה שהיתה מונחת על שק קמח לא מהני ניעור וצריכה כבוס כדי להשתמש בפסח: (מהרי"ל)
Meforshim on this section
- משנה ברורה Mishnah Berurah
(א) תערובת חמץ וכו' - הנה המחבר לא איירי כ"א לענין הלאו דבל יראה ובל ימצא דלענין זה ס"ל דעובר על לאו זה אפילו אין בו כזית בכדי אכילת פרס ואף דלענין אכילה אינו חייב כרת לכולי עלמא אלא אם כן יש בו כזית בכדי אכילת פרס ויש דסבירא ליה דאפילו לאו אין בו כ"כ דליכא…
- טורי זהב על שולחן ערוך אורח חיים Taz on Shulchan Aruch Orach Chaim
תערובת חמץ וכו'. בטור השוה נוקשה לתערוב' חמץ לר"א שהן בלאו והקשה ב"י דהא תניא כוותיה דר"י דלר"א ל"ל נוקשה והאריך לתרץ בדוחק לסתו' הת"כ ונלע"ד דלק"מ דלפי האמת לרב יהודה מתני' כר"מ דס"ל בתרווייהו בלאו ולא בא הת"כ אלא לסתור דברי ר"נ דרוצ' להוכיח בלא דר"מ דר"א…
- מגן אברהם Magen Avraham
תערובת חמץ . כ' המ"מ פ"ד דוקא שיש בו כזית חמץ בתוך אכילת פרס וזה עיקר (עסי' תרי"ב) וי"א שאע"פ שאינו עובר באכילתו חייב בביעור אף על פי שהוא מעורב בכמה זתים עובר הוא שהרי יש שם כזית חמץ עכ"ל והכ"מ הסכים לי"א: ונ"ל דאם נתערב מין במינו כגון קמח בקמח אז אם נתבטל…
- עטרת זקנים על שולחן ערוך אורח חיים Ateret Zekenim on Shulchan Aruch Orach Chaim
תערובת חמץ כו' דוקא שיש בהן כזית חמץ בכדי אכילת פרס אז עוברין בבל יראה ובל ימצא (גמ' פרק אלו עוברין מהררמ"י):
- באר היטב אורח חיים Ba'er Hetev on Shulchan Aruch Orach Chaim
עוברים. הסכמת אחרונים אפי' דלית בה כזית בכדי אכילת פרס (הוא ד' ביצים מ"מ וכן עיקר) עובר בבל יראה ודוקא מין בשא"מ דאינו בטל מדאורייתא ברובא. אבל מין במינו מדאורייתא ברובא בטל ומותר לאכלו מכ"ש שמותר להשהותו מדאוריית' אך מדרבנן אסור להשהותו דלא יבא לאוכל ממנו…
- באר הגולה על שולחן ערוך אורח חיים Be'er HaGolah on Shulchan Aruch Orach Chaim
משנה פסחים מ"ב וכר' אליעזר עור בשם הרמב"ם:
- ביאור הגר"א על שולחן ערוך אורח חיים Biur HaGra on Shulchan Aruch Orach Chaim
ס"א תערובת כו'. כל ד' סעיפים הראשונים לשון הרמב"ם ספ"ד:
- ביאור הלכה Biur Halacha
ויש מחמירין אם נראה מבחוץ - מסתימת האחרונים נראה דנקטינן לכתחלה כדעת היש מחמירין זולת הפר"ח כתב דהעיקר כדעה הראשונה [וגם מהט"ז משמע דלדינא עיקר כדעה ראשונה] דאין קפידא אם נראה מבחוץ כיון שנתייבש ובזה הוא נפסל מאכילת כלב ע"ש ולענין כיבוס בגדים מבואר כן גם בטור…
- חתם סופר על שלחן ערוך אורח חיים Chatam Sofer on Shulchan Aruch Orach Chaim
במג"א ס"ק א' בד"ה ונ"ל דאם נתערב וכו' ודברי הב"י צע"ג. נ"ב במ"ש להטור אליבא דרבנן אסר עכ"פ מן התורה והטור כתב בעצמו להרי"ף ליכא אלא איסור דרבנן ותו שכתב להטו' טעם הבדיקה משום דעובר על בל יראה ובסי' תל"א כת' הטור בעצמו הטעם דלמא אתי למיכל מיניה. וכן הקשה בספר…
- חק יעקב על שולחן ערוך אורח חיים Chok Yaakov on Shulchan Aruch Orach Chaim
תערובת חמץ. הסכמת האחרונים כדעת הפוסקים אפי' דלית ביה כזית בכדי אכילת פרס עובר בבל יראה ודוקא מין בשאינו מינו דאינו בטל מדאורייתא ברוב' לדעת הסוברים דטעם כעיקר מדאורייתא אבל מין במינו דמדאורייתא ברוב' בטל ומותר לאכלו מכ"ש שמותר לשהותו מדאורייתא אך מדרבנן אסור…
- חכמת שלמה על שולחן ערוך, אורח חיים Chokhmat Shlomo on Shulchan Aruch Orach Chaim
סעיף א' תערובת חמץ עוברים עליו וכו'. נ"ב הנה בדין היתר מצטרף לאיסור כגון שנתערב מיעוט היתר ברוב איסור אם לוקין בכזית מן ההיתר והאיסור יחד ועמ"ש בחידושי למס' נדה דף כ"ז ע"ב גבי אפשר שלא ירבו ב' פרידות תרקב על פרידה עפר ונפיש ליה שיעוריה ושם הוכחתי דגם ההיתר…
- דגול מרבבה על שלחן ערוך אורח חיים Dagul MeRevava on Shulchan Aruch Orach Chaim
וסובר הואיל והותר הבערה לצורך הותר נמי שלא לצורך אבל לאפותו אסור דבאפי' לא אמרינן הואיל ומותר לצורך וכו' ועיין ברמב"ם פ"א מהלכות יום טוב וסובר הטור כפשטן של דברי הרמב"ם שם דדוקא בהוצאה והבערה אמרינן מתוך ולא בשאר מלאכות אפילו באוכל נפש עצמו ודלא כדעת הרב…
…and 8 more meforshim, listed on the sefer page.