שולחן ערוך, אורח חיים תלט

Meforshim on this section

• משנה ברורה Mishnah Berurah

  (א) ובא עכבר ונטל וכו' - הטעם שכל קבוע כמחצה על מחצה דמי ודוקא שנטל העכבר בפנינו ממקום קביעות דאי נטלו העכבר שלא בפנינו הוי דינו כאילו פירש שלא בפנינו דאמרינן כל דפריש מרובא פריש:

• טורי זהב על שולחן ערוך אורח חיים Taz on Shulchan Aruch Orach Chaim

  תשעה צבורים של מצה כו'. צריך לחזור ולבדוק אחריהם. בטור כתב ואם ביטל א"צ לבדוק משום דהוי ספיקא במידי דרבנן אבל הרמב"ם כ' דאף בספיקא דרבנן כזו צריך בדיקה ועיין במ"מ דכ' הטעם לזה משום דתחלת תקנתם היה בבדיקה על הספק לכן החמירו בספיקו יותר משאר ספיקות של דבריהם:

• מגן אברהם Magen Avraham

  ונטל . דוק' שנטל בפנינו וכ"ה בי"ד סי' ק"י, תו':

• עטרת זקנים על שולחן ערוך אורח חיים Ateret Zekenim on Shulchan Aruch Orach Chaim

  מיהו אם כו'. א"ל מ"ש מלעיל בעכבר נכנס למה אין אנו מחלקים בין הככר קטן דהוו ב' ספיקות ולא יצטרך לבטל די"ל דלעיל לא מהני אם הככר קטן דכל ב' ספיקו' אינם אלא מענין אחד שמא אין כאן חמץ שהכניס העכבר די"ל שאכלה שם או שהחזיר ויצא כה"ג לא מקרי ס"ס כמו שיתבאר בי"ד סי'…

• באר היטב אורח חיים Ba'er Hetev on Shulchan Aruch Orach Chaim

  ונטל. דוקא שנטל בפנינו עיין י"ד סי' ק"י ס"ג:

• באר הגולה על שולחן ערוך אורח חיים Be'er HaGolah on Shulchan Aruch Orach Chaim

  גמ' פסחים ט'

• ביאור הגר"א על שולחן ערוך אורח חיים Biur HaGra on Shulchan Aruch Orach Chaim

  ס"א מיהו אם. תוס' שם ד"ה היינו. וכולא שמעתא כו' ולמדו ממ"ש שם טעמא דלא חזינא כו' א"ר האי מאי התם אימור הוה כו' ואת"ל כו' וא"כ בכל הנך ספיקות אמאי חיישינן הא ספק וספק הוא ואף דרבא לא ס"ל בסתמא דמשיירא מ"מ בכה"ג בככר גדול ודאי הוא והוא דעת הטור וכ"כ בס"ב אצל ב'…

• חק יעקב על שולחן ערוך אורח חיים Chok Yaakov on Shulchan Aruch Orach Chaim

  תשעה צבורין. כן הוא לשון הרמב"ם פ"ב מהלכות חמץ בדינים אלו ומ"ש במהרי"ל בשם מהר"ש שהשיטה זו ברמב"ם הוא שיטה חמורה ומתמיה על דבריו כמה תמיהות קיימות זה הוא ע"פ נוסחא מוטעת שבקצת ספרי הרמב"ם אכן כבר הניחו המ"מ והכ"מ דברי הרמב"ם שם על נכון ע"ש ולק"מ:

• חכמת שלמה על שולחן ערוך, אורח חיים Chokhmat Shlomo on Shulchan Aruch Orach Chaim

  סעיף א' תשע צבורין של מצה ואחד של חמץ וכו' נ"ב עמ"ש בפלוגתת רש"י ותוס' וביאור לשון הסוגיא בחיבורי על יו"ד מהדורא ו' סי' רסז שם כתבתי במה פליגי ע"ש ודוק היטב:

• אליה רבה על שלחן ערוך אורח חיים Eliyah Rabbah on Shulchan Aruch Orach Chaim

  [א] ונטל וכו'. דוקא בפנינו ודוקא כשלא נתערבו הציבורים, תוס' דף ט', ובספרי ליורה דעה סימן ק"י נתבארו דינים אלו לכן קיצרתי:

• אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים Eshel Avraham on Shulchan Aruch Orach Chaim

  להקל. דהוי ס"ס ספק מצה ספק אכלו. ומ"מ הקשה מי"ד סימן ק"י דאין מתירין משום ס"ס אלא כשבאי' שניהם בפ"א וכאן ספק אחד הוא כשנכנס. והב' אינו אלא אח"כ וח"י פי' מכיון שבשעת ביאת זמן איסור כבר נולדו ב' ספיקות ע"ש:

• כף החיים על שולחן ערוך אורח חיים Kaf HaChaim on Shulchan Aruch Orach Chaim

  א) [סעיף א'] ובא עכבר ונטל וכו' והטעם משום שכל הקבוע כמחצה על מחצה דמי כמ"ש אח"כ. ודוקא שנטל העכבר בפנינו ממקום הקביעות דאי נטלו שלא בפנינו הו"ל כאלו פירש שלא בפנינו ונטלו דאמרינן כל דפריש מרובא פריש. תו' פסחים ט' ע"ב. מ"א סק"א. פר"ח. ח"י או' ה'. א"ר או' א'…

…and 3 more meforshim, listed on the sefer page.