שולחן ערוך, אורח חיים שצז
Shulchan Aruch Orach Chaim 397 (Shulchan Arukh, Orach Chayim 397) · שולחן ערוך, אורח חיים · free full Hebrew text
Open in the reader →דין שביתת היחיד וכליו ומהלך אלפים אמה. ובו יח סעיפים: כל אדם יש לו אלפים אמה לכל רוח חוץ מארבע אמותיו או מהמקום ששבת בו:
קדש עליו היום בבקעה ואינו יודע תחום שבת מהלך אלפי' פסיעו' (בינוניות) (טור) שהם תחום שבת:
כשם שאין אדם רשאי להלך בשבת וביום טוב אלא אלפי' אמה לכל רוח כך כליו ובהמתו אין יכול שום אדם להוליכ' חוץ לאלפים אמה של בעליה' ואם עירבו בעליה' לרוח א' אין שום אדם יכול להוליכם לרוח האחרת אפי' פסיעה אחת במקו' שאין הבעלי' יכולי' לילך: הגה ועיין לעיל סוף סימן ש"ה אם מותר למסור בהמה לעכו"ם במקום שיש לחוש שיוציאנה חוץ לתחום:
המוסר בהמתו לבנו הרי היא כרגלי האב:
מסרה לרועה אפי' נתנה לו בי"ט הרי הוא כרגלי הרועה ואם מסרה לשני רועים הרי הוא כרגלי בעליה מפני שלא קנה א' מהם:
שור של פטם כרגלי מי שלקחו לשחטו ביו"ט וכן אם שחטו בעליו בי"ט ומכר בשרו כל א' מהלוקחי' מוליך מנתו למקום שהוא הולך:
שור של רועה כרגלי אנשי אותה העיר:
כלים המיוחדי' לא' מהאחי' שבבית הרי הם כרגליו ושאינם מיוחדי' אין יכולי' להוליכם אלא למקום שכולם יכולים לילך:
שנים ששאלו חלוק זה לילך בו שחרית וזה לילך בו ערבית לא יוליכו אלא למקום ששניה' יכולים לילך ואם עירב זה לסוף אלפים למזרח וזה לסוף אלפים למערב לא יזיזוהו ממקומו:
ב' שלקחו בהמה בשותפות ושחטוה ביום טוב אע"פ שלקח כל א' מנתו הרי כל הבשר כרגלי שניהם אבל אם לקחו חבית של יין וחלקוה ביום טוב חלקו של כל א' מהם כרגליו:
השואל כלי מחבירו מערב יום טוב אפי' לא לקחו עד הלילה הוא כרגלי השואל ואם שאלו ממנו ביום טוב אע"פ שדרכו לשאלו ממנו בכל יום טוב הרי הוא כרגלי המשאיל:
האשה ששאלה מחברתה מים ומלח לעיסתה ותבלין לקדירתה בי"ט הרי העיסה ותבשיל כרגלי שתיהן:
לקח מחבירו בי"ט גחלת לא יוליכנה אלא כרגלי הנותן אבל אם הדליק נר או עץ משלהבת חבירו הרי הוא כרגלי זה שהדליק:
בור של יחיד הרי הוא כרגלי בעליו ושל אותה העיר כרגלי אנשי אותה העיר ושל הפקר כרגלי הממלא:
נהרות המושכי' ומעיינו' הנובעים הרי הם כרגלי הממלא היו באים מחוץ לתחום לתוך התחום ממלאים מהם בשבת ואין צריך לומר ביום טוב:
מילא מים מבור של הפקר לצורך חבירו הרי הם כרגלי הממלא:
מי שהיו לו פירות מופקדים בעיר אחרת רחוקה ממנו ועירבו בני אותה העיר לבא אצלו לא יביאו לו מפירותיו שפירותיו כמוהו במה דברים אמורים כשייחד להם קרן זויות אבל אם לא ייחד להם הם כרגלי זה שהם מופקדים אצלו:
מי שזימן אצלו אורחים בי"ט לא יוליכו בידם מנות למקום שאין בעל הסעודה יכול לילך בו אא"כ זיכה להם מערב יו"ט ע"י אחר במנות אלו:
Meforshim on this section
- משנה ברורה Mishnah Berurah
(א) אלפים אמה - והוא תקנת חכמים דמן התורה מותר להלך עד י"ב מיל כשיעור מחנה ישראל במדבר שהחזיקה י"ב מיל וביותר מזה אסור וכדכתיב אל יצא איש ממקומו והאי ממקומו קאי על המחנה והרבה פוסקים חולקים ואומרים דגם חוץ לי"ב מיל אינו אסור מה"ת והאי אל יצא אינו אלא אזהרה…
- טורי זהב על שולחן ערוך אורח חיים Taz on Shulchan Aruch Orach Chaim
כרגלי אנשי העיר. פירש"י אפי' עירב רועה זה ד' אלפים לרוח אינו מעכב על א' מבני אותה העיר שלקחו ממנו מלהוליכ' ממנו לרוח שכנגדו אלפים דמאתמול מוקמינן לה ברשות בני העיר לפי שרגילים ליקח ממנו עכ"ל:
- מגן אברהם Magen Avraham
בינוניות . היינו אורך ב' מנעלים מנעל א' מקום מצב הרגל ומנעל הוי בין רגל לרגל (מהרי"ו סי' ע"ה):
- באר היטב אורח חיים Ba'er Hetev on Shulchan Aruch Orach Chaim
בינונית. היינו אורך ב' מנעלים מנעל א' מקום מצב הרגל ומנעל הוי בין רגל לרגל מהרי"ו סע"ה ובסימן ש"א ס"א:
- באר הגולה על שולחן ערוך אורח חיים Be'er HaGolah on Shulchan Aruch Orach Chaim
משנה עירובין מ"א מ"ה ופשוט בכמה מקומות
- ביאור הגר"א על שולחן ערוך אורח חיים Biur HaGra on Shulchan Aruch Orach Chaim
ס"א כל אדם. מתני' מ"ה ומ"ח:
- ביאור הלכה Biur Halacha
פסיעות בינונית - ופשוט דאם הוא אדם ארוך שפסיעה בינונית שלו הוא יותר מאמה דצריך לשער באדם בינוני דעלמא שהרי יותר מאלפים אמה אסור לילך בשבת ואסמכוהו אקרא וכמ"ש בתו"ש. וכן פשוט דאם הוא אדם ננס שפסיעותיו קצרות ואינו מחזיק כשיעור אמה יוכל לילך יותר מאלפים והשו"ע…
- חתם סופר על שלחן ערוך אורח חיים Chatam Sofer on Shulchan Aruch Orach Chaim
במג"א סס"ק ה' לפי שלא בירר דבריו נ"ב פירוש שלא פירש מערב יו"ט לאיזה שארצה דאז תליא בברירה אבל כשלא אמר כלום לא שייך ברירה:
- חכמת שלמה על שולחן ערוך, אורח חיים Chokhmat Shlomo on Shulchan Aruch Orach Chaim
סעיף י' ב' שלקחו בהמה בשותפות נ"ב הנה קיי"ל דבדאורייתא אין ברירה ונחלקו בזה האחרונים אם זה הוי מכח ודאי או מכח ספק וכבר כתבנו מזה בכמה דוכתי בעזה"י וכעת נראה עוד להביא ראיה דהוי רק ספק ממה דאיתא במנחות פ"י מ"ד והשאר נפדה ונאכל לכל אדם וחייב בחלה ופטורין מן…
- דגול מרבבה על שלחן ערוך אורח חיים Dagul MeRevava on Shulchan Aruch Orach Chaim
כוונתו דשם בס"ק זיין מבואר דדוקא ביצה דעביד לטעמא וחזותא לא בטיל אבל מים ומלח בעיסה בטלים ולפי זה דין זה סותר לדברי הב"י שם אמנם דין דהכא אי אפשר לדחות שזה מימרא דרב אשי בביצה דמים ומלח בעיסה כרגלי שתיהם ולא בטלי בעיסה משום דהוי דבר שיל"מ אמנם תוס' שם כתבו…
- אליה רבה על שלחן ערוך אורח חיים Eliyah Rabbah on Shulchan Aruch Orach Chaim
[א] [לבוש] וחייבין וכו'. במלבושי יום טוב חולק דאין חטאת אלא בשגגת כרת והכא אינו אלא בלאו דאל יצא וכן מבואר בשבת דף קנ"ג דאין חיוב חטאת אפילו לר' עקיבא דסבירא ליה תחומין דאורייתא. כתב רוקח סימן קע"ח ואם תאמר בשבת ניתנה תורה ואמרינן שקול הדיבור חזרו לאחוריהם…
- כף החיים על שולחן ערוך אורח חיים Kaf HaChaim on Shulchan Aruch Orach Chaim
א) [סעיף א'] כל אדם יש לו אלפים אמה וכו' כדרשינן אל יצא איש ממקומו אלו אלפים אמה. עירובין נ"א ע"א. ואינו אלא מדרבנן וקרא אסמכתא בעלמא. כ"כ הרי"ף והרא"ש בסוף פ"ק דעירובין. וכ"כ הטור. ומיהו חוץ לי"ב מיל כתב הרי"ף שם דבירושלמי קאמר דהוי דאורייתא יעו"ש. וכ"כ…
…and 3 more meforshim, listed on the sefer page.