שופריה דיעקב חלק ב קצז

אלא לכשרים וכו' ואעפ"י שלא זכה אלא לכשרים לא תכרת המלכות מזרע דוד עד עולם הקב"ה הבטיחו בכך וכו'. שבזה נתישב מה שלא נכרתה המלכות מזרע דוד לגמרי אחרי שלמה כמו שהוא קו הדין וכמו שאירע לשאול. ומזה גם כן נתיישב מה שניבא אחיה על שאר המלכים שהיו משאר השבטים ואענה ו' אך לא כל הימים. שגם זה מכלל החסד שלא תהיה המלכות ירושה לשאר המלכים שזולת ב"ד אעפ"י שיהיו מלכים גמורים וכל מצות המלכים נוהגות בהם והוא מה שסיים רבינו נביא שהעמיד מלך וכו' הרי זה מלך וכו' וכל מצות וכו' מלכי בית דוד הם העומדים וכו'. אבל אם יעמיד וכו'. כלומר שמלבד החסד שהבטיח ה' לדוד שלא תכרת המלוכה מזרעו לגמרי אבל יהיה מלך עמו. עוד זאת מעלה יתירה יש בו שנביא שהעמיד וכו'. אעפ"י שהוא מלך וכל מצות וכו' מכל מקום מלכי בית דוד הם העומדים לעולם. והמלכות ירושה להם אבל אם יעמוד וכו' תפסק וכו' שאין המלכות ירושה לו שהרי נאמר לירבעם אך לא כל הימים. באופן שדעת רבינו שירושת המלכות לא ניתנה כ"א לדוד ועליו נאמר בתורה למען יאריך ימים וכו' הוא ובניו וכו' וממנו אנו למדין לשאר שררות שזולת המלכות הנעשין בישראל עפ"י ב"ד שהם ירושה ולא כירושת המלכות לדוד ממש. שהיא ירושה אף לשאינן כשרים. ששאר השררות אינן ירושה אלא לכשרים זו דעת רבינו ז"ל אבל הראב"ד ז"ל כתב ע"ד הנ"ל זה סותר מ"ש למעלה ולא המלכות לבד וכו'. אלא ודאי כן הוא אלו היה ירבעם מלך כשר ובניו כשרים לא היתה מלכות פוסקת מזרעו. אבל היתה שנייה למלכות בית דוד כגון קיסר ופלגו קיסר. עכ"ל. סובר הרב ז"ל שאחר שדין הירושה נוהג בכל השררות אם כן גם שאר המלכים שיתמנו עפ"י נביא יהיה להם דין ירושה למנות עכ"פ מבניהם מלכים כשיהיו כשרים. ואין ראוי לפסוק מהם השררה לגמרי. דלא גרע מלכות אבותיהם משאר שררות. ומה שניבא אחיה אך לא כל הימים. אינו אלא לענין שלא יהיה מינוי זרע אותם המלכים כמינוי אבותיהם להיות מלכים גמורים. וכל משפטי המלכות נוהגות בהם אבל יהיה מהם משנה למלך בית דוד בעירו כגון קיסר ופלגי קיסר. וזהו לבד המעלה שניתנה לדוד. וכשאמר רבינו אבל אם יעמוד מלך משאר ישראל תפסק המלכות מביתו. דמשמע שאין דין ירושה נוהג בו כלל. סובר הראב"ד שהוא סותר מ"ש רבינו שכל השררות ירושה. ודעת רבינו כבר ביארנו וכו': ולענ"ד ק' ע"ד הראב"ד ז"ל אכתי במאי ניחא ליה דסו"ס פוסקת מלכות שלימה מהם. ואין מצות המלכו' נוהגות בהם והיכן היא הירושה. וכל עצמו של רבינו לא ירד אלא ליישב באיזה דין ניבא אחיה על שאר המלכים אך לא כל הימים. בין אם כוונתו שתפסוק לגמרי בין אם כוונתו שתחזור לפלגו קיסר. וקרא כתיב הוא ובניו מלמד שבנו עומד תחתיו כמוהו ממש. שיהיו מצות המלכות נוהגות בבן כמו באביו. וליישב זה אין עליך לומר אלא כדברי רבינו. שעיקר ירושת המלכות וינה אלא לדוד ולזרעו: ומר"ן ז"ל בכ"מ כתב ע"ד הראב"ד ואני אומר שאין כאן סתירה. שלמעלה אמר שאיזה מינוי שיהיה ירושה לבני בניו ואין ב"ד ממנין אחר תחתיו. וכאן אמר שהקב"ה מעמיד מלכי בית דוד לעולם. אבל מלך משאר ישראל לא כרת לו ברית שיעמידנו לעולם עכ"ל ושותא דמר לא ידענא שנר' שר"ל שלפי מה שנמסר לב"ד אם היו ירבעם ובניו כשרים היו חייבים ב"ד להמליך מזרעו מלכות שלימה כאביו. כי גם להם ניתנה המלכות ירושה מקרא דלמען יאריך ימים וכו' הוא ובניו וכו' אלא שהקב"ה לא כרת לו ברית על כך. ואם כן הוא, מה בא רבינו ללמדנו כזה שלא כרת להם ה' ברית. ומה צורך לברית הזאת ודבר אלד'ינו יקום אפי' בלא כריתת ברית. ותורה לא תשונה. ולא הוצרך דוד לברית אלא לזמן שיעזבו בניו תורת ה'. ועוד שרבינו אומר ומביא ראיה על הפועל שפוסקת. ולא על ההעדר שלא כרת ברית. וגם לדבריו ז"ל שויתיה לרבינו חלוק בדעתו על הרמב"ן ז"ל. וגם על הראב"ד ז"ל וכמעט שהוא היפך המקרא גם כן דאך לא כל הימים. דקרא בכשרים איירי וקאמר אך לא כל הימים. דאין לו' דס"ל למר"ן דהרמב"ם מפ' קרא בשאינן כשרים. והכי קאמר מלכי בית דוד כרת להם ברית שיעמדו אפילו לא יהיו כשרים ולא כן מלכי ישראל. דליתא דאם יעמוד מלך סתמא קאמר משמע כמו שכבר זכה שיהיה הולך בדרכי התורה וכו' יקרא נמי בהכי איירי דהכי כתיב והיה אם שמוע תשמע וכו' ובניתי לך וכו' ואענה את זרע דוד וכו' אך לא כל הימים. וגם קרא דכסאך יהיה נכון וכו' לא משמע מיניה אפילו אינן כשרים. ואם איתא קרא דאם יעזבו וכו' וחסדי וכ' הוא דהו"ל לאתויי. וכמ"ש לעיל מזה ולא קרא דכסאך וכו' סוף דבר דעת מר"ן בדברי רבינו לא ידעתי מהו. ומחוורתא כמו שפירשנו. ומכל מ"ש יראה הרואה שראית הרב מהריב"ץ ז"ל ממלכות בית דוד שחוזרת לשאר שררות שלנו שפסקו שיחזרו אינה ראיה כלל. ומ"מ עיקר דינו של הרב ז"ל אמת ויציב עה"ד שביארנו בו. ולא כמו שחשבו עליו הח' תועה. ואעפ"י שאין מהם ראיה לנד"ז מכל מקום הדין דין אמת גם בנדון זה כמ"ש החכמים ולא מטעמייהו אלא מהטעם שביארנו וע"ד אמת ח"פ בשבט מלכות ש"ש א"ם ישמר"ו בניך בריתי וכו' גם בניהם עדי עד ישבו לכסא לך לפרט קטן וקיים: יעקב בירדוגו ס"ט בן לא"א הרב יקותיאל ז"ל ככל החזיון שחזה רבינו וכמו שביארנו מבואר במזמו' למנצח על שושנים לבני קרח משכיל שיר ידידות. שיראה לי שעל אדונינו דוד ניבא המשורר וקרא השיר שיר ידידות טהרה חמודה זו אהבת דוד. ושם דוד ג"כ מל' זה דודי יע"ש מעשיו נקרא. שהיה אהוב למעלה ונחמד למטה והקדמת השיר רחש לבי דבר טוב אומר אני מעשי למלך האחד המיוחד למלך משבט יהודה שניתנה לו המלכות מאביו על פי ה'. ודוד הוא הראשון שמלך מזרעו לשוני וכו' והרי המקרא הוא הקדמה כדרך המשוררים שכותבין בהקדמת השיר שיר זה יסדתי לכבוד החכם הנשיא וכו'. ותחלת דברי השיר יפיפית וכו'. כענין שנא' והוא אדמוני עם יפה ענים וטוב רואי ויאמר ה' קום משחהו כי הוא זה. ועוד כתוב ראיתי בן לישי בית הלחמי יודע נגן וגבור חיל. ואיש מלחמה ונבון דבר. ואיש תואר וה' עמו. יפיפית כמ"ש איש תואר יפה עינים. הוצק חן. יודע נגן. חגור חרבך. גבור חיל ואיש מלחמה. והדרך צלח וכו' על