שופריה דיעקב חלק ב קצו

ובניתי לך בית נאמן כאשר בניתי לדוד וכו'. ואמר לו אחיה ולבנו אתן שבט אחד למען היות ניר לדוד עבדי כל הימים לפני בירושלים. מלכי בית דוד הם העומדים לעולם שנאמר כסאך יהיה נכון עד עולם. אבל אם יעמוד מלך משאר יש' תפסק המלכות מביתו שהרי נאמר לירבעם אך לא כל הימים. עכ"ד ביאור דברי רבינו שאחר שמסר לנו קו הדין שהמלכות היא ירושה לבנו ולבן בנו ע"ט. לכל מי שיעמוד מלך עפ"י נביא או עפ"י ב"ד ושב"ד אין להם למנות כי אם מי שימלא מקום אבותיו לפחות ביראה. ואם אינו ירא שמים אין ממנין אותו. ומפסיקין הירושה ונותנין לאחר. בא ליישב דלא תיקשי לך מדוד שניתנה לו המלכות. ומלבד שמן הדין היא ירושה לבנו ולבן בנו עד עולם. עוד ביחוד נאמר לו כסאך יהיה נכון עד עולם ומלבד עוד שמן הדין לא זכה אלא לכשרים עוד בביאור נאמר לו אם ישמרו בניך בריתי וכו' גם בניהם עדי עד ישבו לכסא לך. הא אם לא ישמרו תפסק המלכות מבניו. ומצינו שלא היו מעשיו של שלמה בנו רצויין לפני ה' וחרה אפו וקרע הממלכה ממנו כמו שאמר אחיה לירבעם הנני קורע את הממלכה מיד שלמה. ושם נאמר ונתתי לך את עשרת השבטים והשבט הא' יהיה לו וכו' למען עבדי דוד וכו' יען אשר עזבוני וישתחוו לעשתורת וכו' ולא אקח את כל הממלכה מידו כי נשיא אשיתנו כל ימי חייו וכו' ולקחתי המלוכה מיד בנו ונתתי לך את עשרת השבטים ולבנו אתן שבט א' למען היות ניר לדוד עבדי כל הימים וכו' ואותך אקח ומלכת בכל אשר תאוה נפשך והייתה מלך על יש' והיה אם תשמור את כל אשר אצוך. וכו' ובניתי לך בית נאמן כאשר בניתי לדוד ונתתי לך את עשרת השבטים ואענה את זרע דוד למען זאת אך לא כל הימים ע"ך. וכל זה לכאורה יורה היפך קו הדין שזכר שמן הדין כשלא רצה ה' בבנו וחייב הדין בב"ד העליון לקרוע הממלכה ממנו היה ראוי לפוסקה מזרע דוד לגמרי ויתננה לאחר ומשיתננה לאחר יזכה בה האחר לבנו ולבן בנו עד עולם ומה מקום לפשרה לעשות ב' מלכים זה על מקצתן של ישראל וזה על מקצתן. וגם מה מקום לדין זה לתת חצי המלכות או רובה לירבעם ולא כל הימים כלומר שלא תהיה ירושה לו ולזרעו עד עולם והמעט הנשאר לדוד יהיה כל הימים לו ולזרעו עד עולם. ואם זכה זה ראוי הוא שיזכה עד עולם. האם נאמר שהמלכות שניתנה לזה עפ"י ה'. לא יהיה לה דין מלכות. ולא יהיו מצות המלכות נוהגות בה כמו שאין מצות הירושה נוהגת בה זה א"א. ועוד מ"מ לא גרעה משאר שררות שהם ירושה ואם כן מהו פשר דבר זה. ולזה השיב רבינו שאמת שקו הדין בכל מלכות ישראל הוא מה שדיברנו שהרי שאול בחיר ה' ניתנה לו המלכות. וכיון שלא שמר מצות ה' נאמר לו קרע ה' את ממלכת ישראל מעליך ונתנה לרעך הטוב ממך. וגם לדוד כן היה ראוי להיות אלא שהשי"ת מאהבתו אותו מצד מעשיו הרצויין לפניו הבטיחו שאעפ"י שלא יהיו מעשה בניו רצויין לא תפסק המלכות מהם לגמרי ותנתן לאחר אלא שיעמוד אחר עמהם. ויהיה זה על שבטו שבט יהודה בירושלים העיר אשר בחר ה' וזה על שאר השבטים בשאר מקומות א"י שכן מפורש בנבואת נתן הנביא אל דוד והקימותי את זרעך אחריך אשר יצא ממעיך וכו' וחסדי לא יסור ממנו כאשר הסירותי מעם שאול אשר הסירותי מלפניך וכו' כסאך יהיה נכון עד עולם ועוד מעלה יתירה היתה לו שמה שיחסר ה' מהמלכות מזרעו ויתן לאחר לא יהיה בתורת חלוקה כאחין שחלקו שזה זכה בחלק זה וזה זכה בחלק זה אלא שעיקר המלכות לדוד ולזרעו בירושה ע"ט. ומה שנוטל אחר מהם אינו אלא בתורת קנס לזרעו של דוד למען ענותו לשוב כמו שיקים עליו גוי מרחוק והצר לו בכל שעריו כן יהיה הדבר לזרע דוד שיתן ה' בלב ישראל למרוד בבית דוד ולהמליך מלך משאר יש' אשר יבחר ה' בו כירבעם ולהיות מלך גמור על שאר שבטים וכ"ז להצר לזרע דוד כענין שנא' ומלחמה היתה בין רחבעם ובין ירבעם כל הימים והרי זה בכלל מ"ש אם יעזבו וכו' ופקדתי בשבט פשעם שיקים עליהם שבט מלכות אחרת להלחם בם ולענותם ולכן לא יהיה לאחר שיקים דין ירושה לו ולזרעו עד עולם אפילו יהיו כשרים. אלא שסוף כל סוף ישוב ה' מחרון אפו על זרע דוד ויסיר מקצת המלוכה שנתן לאחר למען ענות לזרע דוד ויחזיר הכל לזרע דוד. ואין זה ח"ו עול בחוקו יתברך שמתחלה כך הבטיח לדוד וע"ד כן נתן לו המלכות. ומתחלה כך גילה על מי שרוצה למנות זולת זרע דוד שע"ד כן הוא מתמנה. וזה ידענו מדברי אחיה שבסוף נבואתו לירבעם אמר ואענה את זרע דוד למען זאת אך לא כל הימים. גילה בזה שאין מתנת המלוכה לאחר אלא בתורת עינוי לזרע דוד. ולכן לא תהיה המלוכה שנותן לאחר ירושה כל הימים: ויוצא לנו מזה שאפי' אם היו ירבעם ובניו כשרים וארך הזמן ג' דורות או ד' אם היו רוצים ב"ד להעביר המלכות מביתו ולהחזירה כולה לבית דוד כי יאמרו אי' שזהו השיעור שעליו אמר הנביא ואענה את זרע דוד למען זאת אך לא כל הימים. שימים אלו לא ידענו שיעורן ואיפשר שעד עכשיו ניבא. רשאין היו בכך ומצוה היו עושין להחזיר המלוכה כולה לזרע דוד שהוא היורש האמתי. שזכה מאת ה' ולא מחמת סיבה כמו שאר השבטים שלא זכו אלא מחמת סיבה. שבהבטל הסיבה שלא ירצה ה' לענות את זרע דוד יבטל המסובב: וכדעת רבינו זאת כן דעת הרמב"ן ז"ל בפירוש התורה בפ' לא יסור שבט מיהודה וז"ל ולפי דעתי היו המלכים המולכים על ישראל משאר השבטים אחרי דוד עוברים על דעת אביהם ומעבירין הנחלה והם היו סומכים על דברי אחיה השילוני הנביא שמשח לירבעם ואמר ואענה את זרע דוד למען זאת אך לא כל הימים. וכאשר האריכו ישראל להמליך עליהם משאר השבטים מלך אחר מלך ולא היו חוזרים אל מלכות יהודה עברו על צוואת הזקן ונענשו בהם וכמו שאמר הושע הם המליכו ולא ממני. וזה היה עונש החשמונאים שמלכו בבית שני כי היו חסידי עליון ואלמלא הם נשתכח' התורה והמצות מישראל. ואעפ"ך נענשו עונש גדול כי ד' בני חשמונאי הזקן החסיד המולכים זה אחר זה עם כל גבורתם והצלחתם נפלו ביד אויביהם בחרב והגיע העונש בסוף למ"ש רז"ל כל מאן דאמר מבית חשמונאי קאתינא עבדא הוא שנכרתו כולם בעון זה ואעפ"י שהיה בזרע שמעון עונש מן הצדוקים. אבל כל זרע מתתיה חשמונאי הצדיק לא עברו אלא בעבור זה שמלכו ולא היו מזרע יהודה ומבית דוד והסירו השבט והמחוקק לגמרי. והיה עונש מדה כנגד מדה שהמשיל הקב"ה עליהם את אויביהם והם הכריתום עכ"ד. וזהו מה שהציע רבינו כיון שנמשח דוד זכה בכתר מלכות שנאמר כסאך יהיה נכון עד עולם ולא זכה