שופריה דיעקב חלק ב קפז

וכשימכור לוי עכשיו יחלקו הדמים. וע"ז השבתי לכם שאין זכות לא לראובן ולא לשמעון שמשיצא ראובן מרצונו מהחנות והניחה לגוי והגוי השכירה לשמעון ולוי הרי נסתלק ראובן וזכה שמעון ולוי מכח הגוי דבחזקת ישוב משיצא השוכר הא' מרצונו והניחה לגוי פקעה זכותו ואם השכירה הגוי לאחר זכה השני. ומזה הטעם ג"כ אין זכות לשמעון שמשנפרד מלוי ויצא והלך פקעה זכותו ונשארה כל הזכות ללוי שנשאר דר בה ושוכר את כולה מהגוי ופורע לו שכירות כולה. והבאנו ראיה לזה מדברי מהריק"ש משס מהרשד"ם ז"ל. וז"ל יצא מן העיר והפסיד חזקתו או שהניח הבית לגוי מרצונו והשכירה הגוי לאחר אין כתובה ובע"ח שעל הא' טורפים מיד השני שהרי הראשון לא מכר זכותו ולא נתנו אלא שנסתלק כחו מעל החזקה כפי התקנה ואין הב' בא מכחו של ראשון אלא מכח הגוי והרי הוא כגוי עכ"ל מהריק"ש ז"ל הרי דכל שיצא מרצונו והניחה לגוי פקעה חזקתו ופסק כחו ע"ך היתה התשובה. ומזה מבואר ג"ך דכל מי שלא הניחה מרצונו ויצא אלא שבעודו מחזיק בה מכר זכותו לאחר דמכירתו מכירה ובע"ח של מוכר שקדם למכר טורף מיד הלוקח שהרי הלוקח מכחו של מוכר בא וכבר משועבד אותו כח לבע"ח. ומכאן תשובה מוצאת לשאלתכם של עתה ג"כ ולא ידענו במה נסתפקתם ואם יש לכם להסתפק כך היה ראוי להסתפק אם הלכה מוסכמת שיש בחזקות אלו דין טירפא או לא ביען שכבר עלתה הסכמת האחרונים ז"ל דחזקה זו דין טלטל יש לה. והאידנא אין טירפא במטל' משום תק"ה. ומ"מ גם מזה אין להסתפ' שכבר עלתה ג"ך הסכמת האחרונים ז"ל דאע"ג דדין טלטל יש לה לשאר דיני טוען ונטען מ"מ לענין טירפא דינא כקרקע דלא עשו תקנת השוק אלא במטלטלין דניידי שיש בהם הפסד הישוב אם היה בהן דין טירפא ולא במטל' כהני דלא ניידי כמפורש בדברי האחרונים באורך. באופן שהדין דין אמת בנד"ז שמכר הלוה חזקה שיש לו בעודה מוחזקת בידו שרשאי הבע"ח שלו לטרוף מהלוקח כשאר כל בע"ח הטורף קרקע הלוה אחר שיסדר הלוה נכסיו ואחר שישבע המלוה בנק"ח שלא נפרע בשטרו כדין כל טורף וע"ד אמת ח"פ באייר צדקת: יעקב בירדוגו ס"ט בן לא"א הרב יקותיאל ז"ל סימן י"ג. שאלה מעי"ת רבאט יע"א. קהל רבאט יע"א היו דרים מקודם לזה במדינה עם הגוים ביחד והיו שוכרים החצירות של הגוים לדור בהם והחזיקו בחזקתם. ומכללם החזיק ראובן בחזקת חצר אחת. וכשיצא דבר מלכות על כל היהודים לפנות דירתם מבין הגוים ושידורו בהאלמלאח מקום המיוחד להם חזרו הגוים לדור בהחצירות שלהם שהיו שוכרים אותם לישראל כידוע. ואחר שעברו כ"ב שנים מ"מ הלך שמעון וקנה מאת הגוי אותה החצר שהחזיק בה ראובן בסך מה וחידש בה כמה בניינים לפי שהיתה רעועה. וציפה הכותלים וסיידם בסיד. וסתם פתח החצר שהיה בה מקודם בראש המבוי. ועשה פתח אחר סמוך לפתח המבוי. באופן שהפסיד עליה כמה הפסדת בהוצאות הבנין. והן עתה עמדו יורשי ראובן וערערו על חזקת החצר הנז' שיזכו בה מצד אביהם שכבר החזיק בה מקדמת דנא עפ"י קב"ע שהמציאו בידם. ושמעון טוען שזה כ"ב שנה משדרו בה הגוים ונתייאשו הבעלים. זהו טענות ראובן ושמעון. ולכן יורה מו"ץ הדין עם מי. ושכמ"ה: תשובה לענין חזקת קרקע דהיינו שהיה הקרקע תחלה של ישראל ומכרו לגוי ונשארה לו החזקה. וחזר הגוי ומכר הגוף לישראל אחר. המנהג פשוט דדין קרקע גמור יש לה ולא שייך בה יאוש. והדין בה כפי התקנה והמנהג שיכול בעל החזקה לגאול בתוך יב"ח. ואם עברו יב"ח ולא פדה נשאר לו רביע. והלוקח ג' רבעים. והרי הם שותפים גמורים. אך לענין חזקת ישוב שהקרקע מתחלה של הגוי אלא ששכרו ממנו ישראל וזכה בחזקתו המנהג ג"כ פשוט שאם עברו ג"ש משיצא ממנה ישראל מסתמא מיאש אפי' לא ג"ד שאין דעתו לחזור וכ"ש אם ניכר שאין דעתו לחזור וכנד"ז שגירשם המלך. ועיין בהג"ה סו"ס קנ"ו נהגו הקדמונים וכו': ובר מין דין כבר פסקנו הלכה למעשה דבחזקת ישוב אין תקנה להשארות החזקה אחר שמכר הגוי לישראל אחר. דלא תיקנו אלא בחזקת קרקע שהיה הקרקע תחלה של ישראל. ואעפ"י שמכר שייר לעצמו זכות החזקה. אבל חזקת ישוב שמעולם לא היה לישראל זכות בגופה אוקמה אדינא. דאין זכות לישראל המוחזק אלא בעודה ביד הגוי שכך היתה התקנה מקודם. אפי' בחזקת קרקע. אלא שהאחרונים ז"ל הוסיפו לתקן אפ' אחר שמכרה הגוי כמו שנר' להדייא מלשון התקנה ע"ש והיכא דתיקון תקון וכן מצאנו מפו' למהריק"ש ז"ל בהגהותיו סי' שי"ב ס"ח בשם הרדב"ז וז"ל ראובן שיש לו חזקה בבית כפי התקנה וקנאו שמעון מהגוי פטור מלשלם דמי החזקה לראובן ויכול להוציאו בתוך יב"ח וכו' ואם קנו החזקה בדמים מהגוי בעל המולקי וכו' לא פקעה חזקתם במכירת המולקי וכו'. ע"ך. ועיין עוד בדברי הרב סי' ק"מ בשם מהריב"ל דדוקא במקום שהמנהג פשוט שיפרע הקונה למחזק דמי החזקה הוא דאזלי' בתר מנהגא. אבל במקום שאין מנהג ידוע לא יפרע לו כלום. שהתקנה לא היתה אלא בעודה ביד הגוי. באופן שמכל צד דברי יורשי ראובן מהבל ימעטו. הן מצד שכבר עברו ג"ש משיצא ישראל המחזיק הא'. הן מצד שהיציאה היתה שלא ע"ד לחזור. הן מצד שחזרו הגוים לדור בשלהם. דבהא נמי חשיב יאוש. הן מצד שמכר הגוי הגוף לישראל אחר ופקעה חזקת הא'. ולראיה ע"ד אמת ח"פ מקנאסא יע"א בטבת תקבץ לפרט קטן. וקיים: יעקב בירדוגו ס"ט בן לא"א הרב יקותיאל ז"ל אח"ז שלחו מתם שהם במקומם נהגו בחזקת ישוב כחזקת קרקע לגמרי ושאלו עוד על פונדק אחד שהיה מתחלה בישוב הגוים בו חזקת ישוב. ועתה רצו לבנותו עפ"י המלך. ורצו המחזיקין הא' לזכות בחזקתו. והקהל אומרים שהם הזוכים והשבנו לפי דרכם כמ"ש לקמן. יעקב בירדוגו ס"ט בן לא"א הרב יקותיאל ז"ל