שופריה דיעקב חלק ב קסא

בעדותו באיין אחר מא מסאיו לגרב עאד רג'ע עזוז הנז' להינא למכנאס. ועבאלו מראתו לתמא. וכסר עליהא שבעים אוקיות דלק'רא משלו וכתבהא עליה מעא לקרן די עטאלו. ובאמ"ן העיד לפנינו במ"ג מכלוף ן' הרוש בתע"ג באיין חתא הווא יעארף אהרן הנז' גיר מסא מן הינא ללגרב עני מרוד. עכס"ע העדים הנז' ולרח"פ באדר יפ"ה לפמ"ה וקיים: מתתיה בירדוגו ס"ט שוב בג' כ"ה כא"ק הי' מסעוד לעסרי בתע"ג באיין הווא כאן מצוי פלגרב כא יביע וויסרי פלעאם די נלב"ע מראת אהרן הנ"ל תמא פלגרב וכא יעארף בטיב אילא אהרן הנז' כא יתסבב גיר במתאע לגוים וסי מא יערף ענדו דייאלו. ולפי לביע וסרא די כאן יביע וויסרי אהרן הנז' דאך לעאם די קבל מא תמות מראתי הנז' הלואי יספיק לו ולאשתו באם יעיסי. ובירר בעדותו באיין אחר פטי' האשה הנז' כאן אהרן הנז' מכאלט מעא סי גוים ותפרקו מננו ועבאוו מתאעהום. ועבאוו ג"כ חתא לבהימא עלאס כאן יכדם. ומסא אהרן הנז' אח"ך ורגב גוים אוכרין וטטאוולו באס יתסבב. ובהימא אוכרא עלאם יכון יכדם. אח"ך זוולולו ג"כ חתא הומא מתאעהום. וכאן ימסי אהרן הנז' לענד יהוד תיטוואן די כאנו פיואזאן וויטלקילו סלעא באס כאן יביע וויסרי. וכא יעארף ג"כ באיין מא בדא אהרן הנ"ל יכון מצליח גיר חתא תקייד על לגרב סי' בוסלהאם זה כמו ג"ש. וכאן אהרן הנז' סאחבו ומצידו כאן יעטי לגוים ברבית והצליח מצד רבית הנז'. עכס"ע העד הנז'. ולרח"פ תמ"ת בזמן הנ"ל וקיים: מתתיה בירדוגו נר"ו שוב בג' כח"ה כא"ק הי' משה ן' לולו בתע"ג באיין אחר עבור שנות הרעב שעבר לתפ"ץ מסא העד הנז' לענד אהרן הנז' באם יתכללס מן ענדו פוואחד שטר וזברו פנוי שכבר מתה אשתו. וכא יעארף בטיב באיין סי מא כאן ענדו משלו גיר מכאלט מעא לגוים כא יעמרו עליה. ומא הווא סי מא ענדו לאיין גיר מסאלו משה הנז' באם יכלסו פשטר בקא אהרן ירגבו באס יסבר עליה וויקולו. מא תפדחני סי מעא לגוים די מעמרין עלייא. ומסא משה הנז' וסקסא כמה ב"א עליה וקאלולו סי מא ענדו גיר מתאע לגוים ווידא תחררס עליה ראה ירפד מן מתאע לגוים וויתפאסל מעאך. וכן היה ותפאסל מעאה בדבר מועט באופן כא יעארף העד הנז' באיין אהרן הנז' כאן פדאך זמן לית ליה מגרמיה כלום. ובאמ"ץ העיד לפנינו אברהם בטאן בתע"ג באיין הווא כא יעארף בטיב באיין אהרן הנז' מא כאנסי ענדו כלל פזמן די נלב"ע אשתו הנז' גיר במתאע לגוים כא יביע וויסרי. וכמה פעמים יזיה אהרן הנז' לוואדזאן יקולו סי מא ענדי משלי לגמרי גיר מתאע לגוים וכא יעארף בטיב באיין מא בדא אהרן יכון מרויח גיר חתא תקייד ס' בוסלהאם על לגרב. ומצידו בדא יעטי לגוים ברבית ומננו הצליח עכס"ע העדים הנז' ולרח"פ תמ"ת ושי"ב וקיים: מתתיה בירדוגו נר"ו שוב בג' כח"ה כא"ק הי' מסעוד אלעסרי הנ"ל בתע"ג באיין אחר עבור חג הפסח ש"ש שעברה כאן מצוי תמא פלגרב מעא אהרן הנז' וואחד נהאר כאן אהרן הנז' בלכעס. וקאלו העד הנז' אם ענדיך וקאלי אהרן הנז' דארבת מעא למרא וזית להינא בלמדארבא מעאהא ובכו"ך יא בוהא חתא נעטי מתאעי כללו למרידך בני מן זהת לחלוקה די אומי. ומא נכלילהא סי מנאס תעבי אפי' פש"ן גדא גיר תמות. עכס"ע. ולח"פ תמ"ת בזמן הנז' וקיים: מתתיה בירדוגו ס"ט להיות שהי' אהרן אסודרי י"ץ בר אברהם היה נשוי עם אשתו הא' במכנאס יע"א ונלב"ע והניחה אחריה בן הראוי ליורשה ושמו מרדכי. ואח"ך בא למחז"ק ונשא אשה ב' ויש לו ממנה בנים. ולחשש פן לאורך ימים יסתלק מן העולם וישאר היתום הנז' ריקם מירושת אמו. לכן יעצוהו רעיוניו לתת לבנו מרדכי הנז' סך א' ודקדק חשבונו ומצא שהסך הנז' הוא מה שהגיע לו בירושת אמו הנז'. ולקיים כל דבר הע"ע בקש"מ בדל"ב ובשח"ך הר' אהרן הנז' והה"ג וח"ע חו"ג לפרוע להיתום מרדכי בנו בעד מה שהגיע לו בירושת אמו כפי דקדוק חשבונו סך ר' מתקאלים ופר' כשיהיה היתום הנז' כבן י"ח שנה בלי אי' וכו'. ושא"ז מבדי"ץ. והסך הנז' יהיה משוחרר מכל הפסד ושוחד והוצאה שיוציא בשט"ז בגבייתו עספ"א ולא ישמי' ב"ז. והוע"ה וכו' ובגא"ג ומפ"ו וכו' ובא"ח כ"ן כתרז"ל דלא כאס' וכו'. ונ"ה בקש"מ בדל"ב עכמדו"ל געע"ה. והיה זה בכ"ה יום למ"ט מונים ש' פקדת"י אתכם לפ"ק פה וואדזאן יע"א והשו"ב וקיים. משה ביבאס ס"ט. שלמה ן' שמול ס"ט אהרן הנ"ב היה דר תחי' במוחז"ק ובשנות הרעב לתפ"ץ פזר רגליו הוא וביתו להשיב נפש כי היה נודד ללחם והלך וישב באה"ק ימים מספר. ובעבור כמו י"ב חדש נלב"ע אשתו שם בהא"ק. והוא עודנו שם נע ונד על המחיה ועל הכלכלה הוא ומרדכי בנו הנ"ב. עד שעבר זמן מה שהיתה הרוחה והלך לוואדזאן. ונשא אשה ב' והיה עוד יוצא ובא לא"ק ונשא ונתן והצליח ופרע מקצת חובותיו שהיו עליו מחיי אשתו. ונתיישב שם בוואדזאן עד היום שנלב"ע בכפר הנז' והניח אלמנתו אשתו הב' הנז' ושני בנים ממנה ומרדכי הנז' שמאשתו הא'. ולפי שכשמעו בע"ח שעדיין עליו במחז"ק שנלב"ע ושהשאיר אחריו ברכה כדי לפרוע חובם עמדו לפנינו ושלחנו לקרואי העדה שבעיר הנז' להודענו אם הניח כדי פרעון הב"ח. שלחו מתם ואמרו שהניח כדי ד' אך יש עליו כתו' אשתו הנז' מסך גדול. ועוד שנמצא בין שטרותיו שט"ח שהחזיק ע"ע לזכות מרדכי בנו. מחלוקת אמו הוא השטר הנ"ב ואומרים המדברים בעדו שהוא יפרע תחי' ואנחנו לא נדע מה נעשה עד בא דברי רבותינו. ושלחו לנו טופס מהשטר הנז'. וסיימו וחתום ר"מ ביבאם. ומן הצד כתיב ע"ב שלמה ן' שמול. ע"ך נמ"ך בטופס הנז'. כסבורים הם שבמה שכתוב מן הצד כן די. ובאלו חתום ע"ב בשטר ולא נשאר לשאול כ"א יפרע תחי' א"ל. ולזה חזרנו ושלחנו להם עד שאתם שואלים אם יש לשטר ההוא דין קדימה תשאלו אם הוא ראוי לבא בקהל ולגבות בו כל עיקר לפי שאין בו אלא ע"א. שמה שכתוב מן הצד ע"ב פ' לאו כלום הוא. ובהגיע הדברים אליהם הביאו העד הרשום מן הצד ונתנו לו וחתם. ושלחו לנו תורף השטר כו"ח בב' עדים הנז' בנ"ב. וע"ז תמהנו איך נזכר הע"ב מכל ענין בלי שום פקפוק ובפרט מהזמן שהיה כ"ה למט' מונים אחר עבור זה שנה מיום הודאת השטר וחתם כחותם ביומו ושעתו. ולא כתב לפחות זכור אני מהענין ולא מהזמן