שופריה דיעקב חלק א צו

קבלה האשה הגט וכיצד שמע. ואם אין בפיהו נכונה כ"א מה שכתוב באגרת הנז' אז יפסקו להם הדין ויתירו האשה הנז' לבעלה הב' הנז' כאשר כתבנו. וגם יענישו לבעל הא' הנז' כפי ראות עיניהם כי הוציא ש"ר על בת ישראל. וגם יטילו עליו גודא רבא שלא להוסיף לדבר בזה עוד. ואם יש בפיו איזה דברים אחרים אשר לא שמענו עד כה יודיעונו ונראה מה יהיו חלומותיו. ומי שחותמו אמת ינחנו בדרך אמת. ומשגיאות יצילנו. ומנסתרות ינקנו. אכי"ר. החו"פ בס' יורו משפטיך ליעקב ותורתך לישראל מש' כי באלה חפצת"י נאם ה' לפר"ק וקיים. יעקב בירדוגו ס"ט בן לא"א הרב יקותיאל ז"ל וחתמו שאר הבדי"ץ הרשט"ו והרמב"ן ישצ"ו. סימן מ"ז. בתלת כחדא הוינא. ואסהיד קדמנא הי' אהרן ארוואץ בתע"ג וברורה. ובירר בעדותו שזה שנתיים ימים מן די סאכין הינא פמכנאס. וכא יעייט להאשה רבקה בת כהה"ר יוסף לעג'ימי ז"ל בשם ריק'ה. וגם אשתו של העד אומרת לה בשם ריק'ה. והאגדא כא יקולולהא שכינות החצר שלו כולם על הרוב כא יעי יטולהא בשם ריק'ה ולא בשם רבקה. עוד באמ"ץ בהיותינו בג' כא' העידו ב' נשים גדולות אחר האיום והגיזום יותר מן השיעור והעידו שקורים לה עד היום בשם ריק'ה כשם קריאתה בעריסה. ואינם קורים לה שם רבקה כלל. עכ"ם עדותם העד והנשים הנז'. וח"פ תמ"ת בשבעה ימים לטבת ש' שפר"ה לפ"ק וקיים. וחתו' שני עדים כשרים: האשה הנ"ל הרחיק בעלה נדוד לערי המזרח זה כמה ושם המ"ד הבעל הנז'. ונשארה האשה הנ"ל עגונה. ושם נמצאו אנשי חסד בעיר והראן ששם הוא המומר הנז' כעת. ויש להם שייכות עם האשה הנ"ל וקרוביה. והשתדלו בכל עוז להתיר האשה הנז' מכבלי העיגון ופייסו למומר הנז' ושחדוהו בממון לכתוב גט כריתות לאשתו וליתנו ביד שליח הולכה שיביא אותו מהתם להכא וליתנו ביד האשה. וקצבו לו סך מה בשכרו שיגבה אותו מיד האשה וקרוביה וקיים שליחותו השליח הנז' והביא הגט לידינו. וכשקרינו אותו ראינו שיש בו ספק גדול. והוא שהאשה הנז' הכל קורין אותה רבקה והם כתבו ריק'א. וידוע ששם ריק'א הוא שם לעז ר"ל עשירה. וכן לעשיר קורין אותו ריק'ו ואינו קיצור של רבקה כלל. וכן כתב הרב מו"א דריק'א ורבקה הם שני שמות. וכן נמ"ך בשטרו' קדמונים. וכן כתוב בתשו' מהרמ"א. ובשמות גיטין להרב ב"ש אות רי"ש כ' דשם ריק'א הוא כינוי לחנה ע"ש. וכן כתוב בשמות גיטין של הרב מהריק"ש דריק'א ורבקה שני שמות הן. והנה בנד"ז שהעידו שני עדים ששם העריסה של הבת הנז' ריק'א. וכן העידו כמה נשים שהיו קורין לה מתחילה ריק'א אלא שאח"ך קראו אותה רבקה היה ראוי לכתוב בגט ריק'א דמתקרייא רבקה. ויותר נר' כיון שנשתקע שם ריק'א. והכל קורין לה רבקה יש לכתוב רבקה וכל שום וחניכא וכו' וכ"כ הרב ב"ש סי' קכ"ט ס"ק ל"ז דאם נשתנה שמו ונשתקע שמו הא'. כתב הב"י דיש לכתוב ב' גיטין. ובמרדכי ובהג"א ובתשו' אשכנזית דאין לגרש אלא בשם הב' וכן הוא ברש"י. וכתב הלבוש אם כתב שם שנשתקע פסול אעפ"י שהוא היה שם הראשון עכ"ל. וא"כ נ"ל דגם בנד"ז שנשתקע שם העריסה הגט פסול דהיינו שינה שמו ושמה. ול"ד למ"ש הט"ז דאם שם העריסה שארקה יכול לכתוב שרה. לפי שנקודת הקמץ תחת שרה כמו תחת שארקה ע"ש. דהתם שם של שארקה נגזר משם שרה ושניהם שם אחד. אבל ריק'א אינו נגזר משם רבקה כלל. ואעפ"י שהם דומים באותיותיה והוי כמו קיצור. מ"מ כיון שהם שני שמות אעפ"י שנר' כמו קיצור פסול. אחר כותבי כל זה טרחו קרובי האשה והמציאו ב' עדים וכמה נשים שעוד היום קורין אותה ריק'א כמלפנים לפי שיודעים ששמה העיקרי ריק'א וא"כ לא נשתקע שם הא' לגמרי כי עדיין יש מיעוטא דמיעוטא שקורין אותה ריק'א וא"כ לכאורה כיון שלא נשתקע השם הא' יש להכשיר הגט: אך אחר ההתבוננות היטב גם זה לא יועיל. שהרי כתב מר"ן בסי' קכ"ט ס"ב וז"ל כתב השם שאינם ידועים בו ביותר וכתב כל שם שיש לו ה"ז פסול ע"כ. ולא חילק בין של עריסה או לא. וא"כ גם בנ"ד שכתב שם ריק'א שאינו ידוע ביותר וכתב וכל שום דאית ליה כיון שעושה הטפל עיקר והעיקר טפל הו"ל כמו שינה שמו ושמה: אך יש לצדד לזכות האשה הנז' להתירה מכבלי העיגון לפי שידוע שכל פיסולין אלו הם מדרבנן והחמירו בהם בי"ג דברים והולד ממזר מדרבנן כמבואר בהרא"ש וטור סימן הנז'. ודוקא בשינה שמו ושמה ממש שהי"ל שם אחד ושינה וכתב שם אחר שלא נקרא בו כלל. הגט בטל מן התורה. אבל אם היו לו שני שמות אפי' נשתקע שם הא' וכתב השם שנשתקע איפשר דכשר וכ"ש אם כתב וכל שום דאית ליה. אלא מדרבנן גזרו שלא להוציא לעז על הגט לומר שאין זה המגרש או שאין זו המתגרשת. וכיון שכן בנד"ז יש להקל שרוב העולם אינם יודעים שהם שני שמות וחושבים ששם ריק'א נגזר מרבקה שלכך קראו אותה רבקה לחושבם שריק'א הוא קיצור רבקה. וגם שהנקודות של ריק'א מובלעים ברבקה. לכן אין לחוש ללעז כי יאמרו ששם א' הוא. ויש להביא ראיה לזה ממ"ש מר"ן סי' הנ"ל ס"ה וס"ו דבמומר אין לו לגרש בשם עכו"ם. וכתב שם הב"ש בשם מהרי"ק אפי' נשתקע שם של יהודית. ובגר פסק שאם כתב שם של גיות כשר ועם שהרב ב"י הקשה עליו הרב ט"ז ישב דבריו. דל"ד להוחלף. דבהוחלף ידוע שמו אשר נקרא בו עכשיו ושם הא' נשתקע א"כ יאמרו דאין זה המגרש. אבל אם נשתקע שם יהודית אין לו שם אחר של יהודית ואין חשש בזה ע"ש. וכמ"ש כ"ז הב"ש ס"ק יו"ד. וכתב די"ל דגם הש"ע פסק כמהרי"ק דאפי' נשתקע כשר ע"ש. הרי דכל דליכא למיחש ללעז אנו מקילין. א"כ גם בכאן י"ל דליכא למיחש ללעז כיון שלרוב העולם חושבין שהוא שם א'. וגם שקראו אותה כך לחושבם שהוא שם א' ולא יהא ספק ספיקא דרבנן לקולא. זהו הנלע"ד אם יסכימו כל בעלי הוראה. וצוי"מ וימ"ן: ע"ה מימון בירדוגו ס"ט גם לע"ד נר' לצדד ולהכשיר גט זה. וכמ"ש החכם הפוסק נר"ו וזה שאפילו בנשתנה שמו לגמרי ונשתקע השם הא' יכולין אנו לומר שדעת מר"ן להכשיר אם כתב השם הא' וזה ממ"ש בגר שכתב שם גיות דכשר אפי' אם נשתקע ממנו ע"ש. ומבואר הטעם בדברי