שופריה דיעקב חלק א צג

עליה הכל ה"ז שטר שיש בו רבית ופסול הוא ואין לאשה לפרוע כ"א מה שהלוה לה בהודאת. עיי' סי' נ"ב וביו"ד ס"ס קס"ה. ולראיה ביד האשה ח"פ באדר א' זמ"ן לפמ"ה וקיים: יעקב בירדוגו ס"ט בן לא"א הרב יקותיאל ז"ל סימן מ"ד. אגרת לחכמי פאס יצ"ץ החה"ש הדו"מ ישצ"ו. אחדש"ו מאהב"ה זאת אומרת ראיתי את ישראל והנם נפוצים על ההרים אין רואה ואין מקיץ להורותם את הדרך ילכו בה ואת המעשה אשר יעשון. כי היום הזה בא לידי ממחנכם קדוש שטר הרשאה לשליח הולכת הגט של המומר אברהם אזראד ושטר קבלה לשליח שיקבל הגט של בת רי"ץ ן' הרוש מיד הבעל ובכולן ראיתי שערורייה שכותביהם אינן בקיאים כלל בטיב גיטין. ואימסר עלמא בידא דטפשאי וחלילה להיות כזאת בעיר ואם בישראל עיר גדולה של חכמים ושל סופרים אשר למימי קדם ממנה תצא תורה כל רעב ממנה יאכל וכל צמא ממנה ישתה. כי הרשאת שליח קבלה כתבו כמרשה לחבירו על תביעת ממון שיש לו לדון ולהליץ בעדה ולקבל גיטה וכך א"ל דון וזכי וכו' וכל מאי דמתענית וכו' הכל בלשון שטר הרשאת ממון ולא כתבו כלל הלשון המתוקן ומיוסד מרז"ל בנוסח קבלת הגט שכל אות ואות ממנו מעכבת. וז"ל הטור בסי' קמ"א שליח קבלה צריך שטר הרשאה וז"ל זכרון עדות שהיתה בפנינו ח"מ בכו"ך לירח פ' בשנת כו"ך לב"ע למנין וכו' איך פב"פ העומדת וכו' מינתה לפנינו את פב"פ להיות שליח לקבל גיטה מיד פ' וכו' וכך אמרה לפנינו לפב"פ שלוחה התקבל לי גיטי מיד פב"פ בעלי ותהא ידך כידי וקבלתך כקבלתי זתזכה לי בו ותקבלהו לי ומיד כשיגיע הגט לידך אהא מגורשת בו ממנו ומותרת לכל אדם ומה שעושה בפנינו וכו' וקיים. ויחתמו ב' ע"ך. וצריך שיהיו ב"א ידועים שתהיה חתי' ניכרת במקום הנתינה ואף אם יקיימוהו בהנפק צריך שתהיה חתי' הדיינין ניכרת וידועה לבני מקום הנתינה עכ"ל הטור ז"ל. והנה הסופרים הנז' לא ידעו ולא יבינו מכל זה כלום. א' שכתבו שנתנה דא"ק לפלוני ואין שייך בזה דא"ק כידוע. ב' שכתבו לדון ולהליץ ולתבוע מה תביעה יש בזה וכן כל הלשון דון וזכי וכו' לא שייך בזה כלל. ג' שכתבו פיו כפיה ולא שייך בשליח קבלה פתחון פה כלל. ד' שהשמיטו עיקר לשון הקבלה והוא שתאמר שיזכה לה בו ותכף כשיגיע לידו תהא מגורשת בו ממנו ומותרת לכל אדם שכל אלו הלשונות מעכבים שלשון שיזכה לה בו הוא לגלות שאין זה חובה לה ואין חבין לאדם שלא בפניו אלא זכות היא לה וזכין לאדם שלא בפניו. גם ה' לשון ותכף כשיגיע תהא מגורשת ומותרת וכו' הוא מעכב הרבה שלא תאמר שתקבלהו לי לפקדון עד שאומר לך מה תעשה. ותמה אני אם מעולם לא ראו הסופרים הללו גט הנמסר לשליח קבלה ומה הלשון ששמעו בו ואם מעולם לא שמעו הלשון כהוגן א"כ יש לחוש לכל הגיטין הניתנין בפניהם. ועוד ו' שהיו צריכין לכתוב שנותנת לו רשות לקבל הגט מיד הבעל או מיד שלוחו שהגט הוא כבר כו"ח וצריך שלא ינתן כ"א ע"י שליח הולכה וכמ"ש מר"ן בסי' קכ"ז ס"ה כי היכי דליהוי ליה קלא וא"כ צריכה האשה לומר לשליח שיוכל לקבלו מיד שליח הא לא"ה איפשר דאית לה קפידה שלא יקבלנו כ"א מיד הבעל וכ"ה בנוסח גיטין המועתקים אצלינו בכ"י שתאמר לו התקבל לי גיטי מיד בעלי או מיד שלוחו וכו' עד מאה שלוחים. ז' שלא נתקיימו החתי' שבשטר קבלה בדיינים ידועים אצלינו וכל שלא נתקיימו החתי' לאו כלום הוא וכמ"ש בשם הטור. באופן שניכרין הדברים שאין להם ידיעה כלל מענין גיטין ולא מן השם הוא זה למנות אנשים כאלו על ענין גיטין שקרוב ח"ו להתיר א"א לשוק ויש לחוש לכל הגיטין הנעשים על ידם עיין בהג"ה סי' קמ"א סוס"י ל' ובדברי הר"ן שהשיב להריב"ש העתיקם הרב"י שם סי' קמ"א ד"ה וכתב הרמב"ם אפי' אמרה וכו' ע"ש. גם בשטר הרשאה לשליח הולכה שגגו כמו זה שלא כתבו שנתקיימו אצלם החתי' שבגט במ"ג. ועוד זאת שלא קיימו חתי' ההרשאה בדיינים ידועים שלא כמנהג ויסוד הא' לכתוב בהרשאה וח"פ תמ"ת וגם לקיים החתי' בדיינים ידועים עם היות שבנד"ז לא עיכבתי בשביל זה כיון שבא השליח לפנינו ואמר בפ"נ ובפ"נ מ"מ כיון שעיקר ההרשאה היא בשביל מה שכותבין בה שניתן לו רשות למנות שליח אחר במקומו אפי' בלא אונס וכמ"ש סי' קמ"א סכ"ד לזה צריך קיום כדי שנדע שהדברים אמת שיוכל למנות אחר אפי' בלא אונס. עוד שגגו שלא עשו מה שתיקנו ז"ל בגט מומר שישביעוהו בכל האלות ושאין לו חלק לעוה"ב. וגם מלבד זה צריך לעשות תיקון אחר שיעשה מתחילה השליח שליח קבלה ויאמר לו זכי בגט זה לאשתי ויחזור ויקבלנו מידו ואז יעשנו שליח הולכה שבלא כל זה יש לחוש שמא יבטלנו שמפני זה י"א שאין המומר עושה שליח להוליך הגט וכל התיקונים הללו צריכים להזכירם בהרשאה להודיע שכן עשו וכמבואר כל זה בסי' ק"מ סי"א וסי' קמ"א סנ"ט ובסדר הגט סי"ו ע"ש. והסופרים הנז' לא עשו מזה כלום כי בהרשאה לא נזכר מזה כלל וכ"ז ודאי מחסרון ידיעתם בטיב גיטין. ומ"מ גם בשביל זה לא עיכבתי הגט ההוא דאיפשר דכל זה לכתחי' אבל במקום עיגון ובשעת הדחק יש להקל. ועוד דאיפשר דדוקא במומר לע"א הוא דחיישינן להכי ולא במומרים של זמנינו זה. ומ"מ בשטר הקבלה הנז' של בת כהרי"ץ עיכבתי הדבר כי לדעתי דאין השטר הנז' כלום. ואחי ראה אילו נשלח שטר קבלה זה לאיזה כפר מי לא היו גומרין הענין על פיו מחסרון ידיעה ונמצא שכמעט ח"ו א"א יוצאה בלא גט. ולכן על כת"ר המצוה לחזור ולכתוב לשון שטר קבלה כהוגן ככל התנאים שזכרנו לשולחו לידינו ואז ניתן הגט לידה ותהא האשה מגורשת וגם תכתוב שטר מחי' מהאשה לבעל בכתו' כי הבעל מסרב מלתת עד שיגיע לידו שטר מחי'. ומכאן ואילך יהיה כת"ר משגיח על הסופרים והמסדרים את הגט לבל תצא תקלה מתחת ידם ומי שאין לו בקיאות בטיב גיטין לא יהיה לו עסק עמהם ולא תהיה זאת בישראל לפוקה ולמכשול לשונאיכם ובמקום שהם נזהרים בפשיטי דספרא תזהירם שיזהרו תחילה בחיי עולם ואין להאריך כ"א בשלום כת"ר שירבה. כנפש החותם בש"ש טו"ב ביום