שופריה דיעקב חלק א כט

הענין הנ"ל היה בין כהה"ר יחייא לכרייף נר"ו הוא הלוה. והמלוה כ"ר יוסף חלואה ן' שלול וכשעמדו לדין ורבתה הצווחה ביניהם פשרנו שניכה לו מהקרן סך חמשים מתקאלים ונטל מאה מתקאלים. וה' יעזרנו ע"ד כבוד שמו להוציא המשפט הנ"ל לאור החל וגמור: ע"ה יעקב בירדוגו ס"ט בן לא"א הרב יקותיאל זצ"ל סימן ז' נשאלתי ברו"ש שנשתתפו בריוח והפכו. וראובן הוא בע"ה והלכו להסתחר באהלי קדר ונשללו. וראובן תובע משמעון לשלם חצי ההפסד מביתו וז"ן השטר שעשו ביניהם. שהוזקקנו להעתיקו תב"ת כדי לכתוב עליו מהשד"ן. הע"ע בקש"מ בדל"ב הי' דוד בר מסעוד ן' מאמאן. והי' מאיר בר מסעוד ארוואח. והוה"ג ונשתתפו שו"ג מהיום ועסח"י וכ"ו ששטז"ק השות' נמשכת ביניהם והטילו לכי"ה דוד הנז' סך שש מאות וחמשה וששים מתקאלים ותשעה אוקיות מכ"ט ומאיר הנז' או"א וכ"מ שירויחו מהש' יטול דוד הנז' מר"מ סך ארבעה עשר אוקיות ומחצית האוקייא מכ"ט בכ"ח. והשאר יתחלק ביניהם עזה"ד דוד הנז' חלק ומחצה ומאיר הנז' חלק וכשם שהם בריוח כך הם להפכו ב"מ. דל"ל כ"א ריוח בע"ה. ונשבעו ש"ח בשית"ך שלא יכחידו ולא יעלימו זמ"ז. ובשבועה זו פיטרו עצמם משבועה דלהבא. ונ"ה בקש"מ בדל"ב עכמ"ד ומפו"ל בשמנה ימים לח' אייר הוא זיו משנת תר"ב לפ"ק והכל שריר ובריר וקיים: יחייא לכרייף ס"ט אברהם בן מלכא ס"ט השותפים הנז' הלכו לסחור פאזמור כמנהגם. ובדרך הליכתם לשווקים עמדו עליהם לסטים ושללום וברחו לנפשם. עד שהלכו לאדוניהם ועמדו עליהם עד שהחזירו מקצת ונאבד מקצת. ועתה שאל דוד הנ"ל בעל הממון אי חייב השות' הנז' לשלם בהפסד מחצה מביתו א"ל ופסקתי לו דחייב. דאף על גב דקיימא לן כהרמ"א דאין השותף משלם מביתו דאינו משתעבד אלא לגוף הממון שהטילו כבר כתבנו במ"א זה כמה דהיינו כשהטילו זה ק' וזה ר' דאיכא מיהא גוף הממון לשניהם אבל בכגון זה שכל הממון של אחד והם מתע' כשם שה"ב כך הם בהפסד מהיכן ישלם אם לא מביתו. וזה פשוט. ואע"ג דנד"ז הפסד אונסין הוא וכבר כתבנו עוד דלהפסד אונסין אין השות' משתעבד אפי' יפרשו לשלם מביתם דאונסין לא שכיחי ולא קבל עליו. מ"מ הרי כתבנו עוד דהיכא דשכיחי אונסין וכגון נד"ז שהמשפחה ההיא שהולכין אליה היא מורדת במלכות ועלולה תמיד לנזקי אונסין ומיתה ובנס עצום נמלט מה שנמלט ממנה. ואדרבא הפסד אונסין הוא דשכיח. אבל הפסד ממון לא שכיח כלל שכל המסתחרים אצלם מובטח להם להרויח שלא כפי הטבע מחמת מרדם שאין להם מבוא בעיר לקנות בזול ומחמת כן צריכין ומוכרחים לקנות מהסוחרים ביוקר ולכך הם מרויחים עמהם הרבה. ולכן אדרבא התנאי שהתנו וכשה"ב כה"ב אינו. אלא לענין הפסד אונסין וכיון שכל הממון של א' והם מתנים לשלם כל א' מחצה בהפסד מוכרח דלשלם מביתם קאמרי. קם דינא שחייב השות' הנ"ב לפרוע בהפסד אונסין הנ"ב מחצה כמו שהתנו ולראיה ביד דוד ח"פ בתמוז תר"ב לפ"ק וקיים: ע"ה יעקב בירדוגו ס"ט בן לא"א הרב יקותיאל זצ"ל סימן ח נשאלתי בענין השטר עיס' של הר"ש מזור בכהר"מ שהוציא על אברהם ן' דו"ח שנטל סך נו"ן מנכסיו. שהיו ביד האפוט' בעודו קטן לרביע שכר. ורחוק מההפ' כדין נ"י. ובבחי' כמנהג שנים עשר אוקיות וחצי אוקייא בכ"ח וזמן השטר שי' אדר פ"ח. וכתוב על גבו פרעו' מהריוח סך שלשה ועשרים מתקאלים ושמונה אוקיות וחצי אוקייא ועוד הודה אפוט' שגבה ממנו עוד ריוח ששה וחמשים אוקיות. והיום תבע הר"ש הנז' אחר שהגדיל ובא באנשים לאברהם הנז' לפורעו הקו"ר: כבר כתבנו ע"ג השטר מה שחייב הדין מה שנתחייב בקנין בפנינו. ועתה הואלתי לבאר הדברים ולהרחיבם למען ירוץ הקורא בהם: תחי' היה ספק אם מותר לחת ריוח מזמן שהגדיל. כיון שהשטר בתנאי אבק רבית קרוב לשכר ורחוק וכו'. והתרנו ע"פ דברי הרב מש"ל פ"ד ממלוה שהתיר כיון שנעשה תחי' בהיתר. וחילק בין משכו' דעכ"פ יפדה. ובין עי' דקרוב לשכר. והביא ראיה ממהרלב"ח ועם היות שהיו דבריו סתומים אצלינו ולא נתברר לנו החי' יפה. כבר שלחתי זה כמה ע"ז למ"ר חמי ז"ל בעודו בחיים. והוא שלח לכמה"ר רפאל אבן צור ז"ל לראות דברי מהרלב"ח במקומם שהס' מצוי אצלו ושלח לו שהחילוק ברור בדברי מהרלב"ח ז"ל. והעתיק לו לשונו וכתב לו שמר אביו ז"ל כתב להתיר בכל ענין דכיון דאשתרי אשתרי. וגם מו"ח ז"ל כתב לי שלדעת הרב מו"ד זלה"ה להתיר בכל ענין בין בקרוב לשכר בין בעכ"פ יפדה. באופן שנברר הספק ופסקנו שחייב הלוה הנז' לפרוע ריוח אף מה שעלה אחר שהגדיל עד היום. ולכן תבע הר"ש הנז' ללוה הנז' לפרוע הריוח. והלוה המציא לפנינו שטר שבו'. ובו כתוב שבא הלוה לפניהם ואמר שכל הקרן שהיה בידו מאחרים מאז ומקדם מאייר צ"ג. דקדק חשבונו עליו בזמן הנז' שרצה לילך לערי אדום. ומצא נאבד כולו. ממנו נפסד ממנו נאבד. ומאייר צ"ג עד אייר צ"ד לא נשא ונתן כלל אלא שהיה שמיט ואכיל מתמצית הקרן הא' שהי"ל ביד אחרים. ומאייר צ"ד עד סיון תקצ"ו שבו נשבע נשא ונתן עוד בממון אחרים שזולת הא' והפסיד והרויח. והיום דקדק חשבונו כל מה שנשא ונתן מאייר צ"ג עד אותו היום ומצא שהיה ההפסד רבה על הריוח הרבה. אלא שאינו יכול לידע כמה הוא ההפסד לנכות לבעלי המעות חלקם. אך זה יודע שלא הי"ל ריוח כלל אחר שיתמלא הקרן. ובכן נשבע שהקרן שהיה בידו מאייר צ"ג עד אותו היום כולו נאבד ושלא הרויח במשאו ומתנו כלום מזמן הנז' עד היום. כי רב