שופריה דיעקב חלק א קמח

שאין האשה רוצה בו ואינו מתקבל על לבה ואומרת שאם יהיה הדין עם הגדול א"א להתיבם לו ותתן לו כל ממונה ותחלוץ. ובעצה זו אנו מרויחין שתתקיים מצות יבום שהיא קודמת לחליצה. באופן שהד"א שבנד"ז וכיוצא בו מצוה בקטן ליבם. ודברי הגדול מהבל ימעטו ולראיה ביד הבחור הנז' ח"פ באדר ראשון מש' צדק"ת ה' עשה לפ"ק והשו"ב ויציב ונכון וקיים: מרדכי בירדוגו ס"ט יעקב בירדוגו ס"ט בן לא"א הרב יקותיאל ז"ל סימן פ"ב. שאלה יתומה מעיר פאס יע"א. שנפלו לה נ"מ תחת היבם וכתובתה על נכסי בעלה הראשון ומת היבם אם יכנסו נ"מ לענין חלוקה עם יורשי היבם או לא. ואת"ל שיכנסו. אם שלח יד היבם בנכסי הבעל הא' ולא ידענו כמה הם שיעור נכסי בעלה הא' היאך יעשו וא' מהחכמים כתב שלא יכנסו נ"מ שלה לחלוקה דכשם שאין נכסי היבם עצמו נכנסין לחלוקה כך נכסי היבמה לא יכנסו. ועוד דאיכא עגמת נפש שהם יטלו מנכסיה והיא לא תטול משל יבם כלום. ועוד דאין היבם קם תחת אחיו לנחלה כ"א במה שהוא מוחזק לאחיו ולא במה שלא זכה אחיו מעולם והאריך בדבריו וזה מ"ש להשיב להם: תשובה דבר זה שאין היבמה חולקת עם יורשי יבם בנכסי יבם כ"א בנכסי בעלה הא' לא נכתב בתקנות. אך נמצא בכתבי הראשונים ז"ל והוא מילתא בטעמא שאחר שאין ליבמה כתובה מיבם מן הדין א"כ לא נשתעבדו לה נכסיו כלל וממילא גם החלוקה שתקנו במקום הכתובה אין לה לחלוק כ"א בנכסי בעלה הא' ואעפ"י שלשון מעתיקי התקנה הנכסים הנמצאים לו ולה ה"נ שפיר קרינא ביה הנמצאים לו ולה והם נכסי הבעל הא' שהם לבד נשתעבדו לה והם של היבם שקם תחת אחיו לנחלה או של שניהם יחד שהיא יש לה בהם מחצית מן התקנה והיבם מחצית שאם היה רוצה לגרש יפרע לה כתובה שעל אחיו וכל הנכסים שלה ואם רצה לחלוק חולק עמה באופן דשפיר איכא הנמצאים לו ולה וממילא נר' לנד"ז שנפלו נ"מ ליבמה תחת היבם דפשיטא דזכה בהם היבם וכשמת חולקים אותם יורשיו עם היבמה כשאר כל הנשים דמהיכא תיתי שתטול אותם ושלא תחלוק אותם והרי כבר זכה בהם היבם בחיו כשאר כל אדם הזוכה בנכסי אשתו דכל מה שקנתה אשה קנה בעלה ואעפ"י שאין היבם עומד במקום אחיו לנחלה כ"א במוחזק' מ"מ הכא לא מכח אחיו הוא זוכה אלא מכח עצמו שמשנשאת לו הרי היא כאשתו לכל דבר. וה"ז דומה לבעל שהתנה עם אשתו שיהיה לה שעבוד במקצת נכסיו ולא על מקצתם דודאי אם מת לא תחלוק כ"א במקצת המשועבדים לה ואפילו הכי נכסיה ודאי חולקת עם יורשיו בין נצ"ב בין נ"מ דמהיכא אמעיטא ה"נ הכא אם לא נשתעבדו נכסי היבם. נכסיה מי לא נשתעבדו. והיאך תתקיים התקנה שאמרו הנכסים הנמצאים לה אם לא תחלוק בכולם: ועוד מי לא עסקינן שמחצית נכסי בעלה הא' יש בהם כפלי כפלים מכתו' ועכ"ז נוטלת בהם המחצית וא"כ במה כחה יפה שתטול מחצית נכסי הבעל הא' שהם של היבם מן הדין. דכתיב יקום על שם אחיו המת וארז"ל לנחלה ויורשיו לא יחלקו בנכסיה אתמיהא. וכל עיקר ההתנצלות שיש לנו על הח' מתקני התקנה שתקנו שתטול האשה מחצית אעפ"י שהוא כפלים מכתובתה אינו אלא מפני מה שיורשי הבעל ג"כ נוטלים מחצית אפילו אין בכל הנכסים כדי כתובתה ובנד"ז אם נאמר שלא יטולו בנ"מ שלה מה נענה אבתרייהו ובזה אזל ליה טעם עגמת נפש שכתב החכם נר"ו דהגע עצמך אם נכסי הבעל הא' בכפלי כפלים מכתו' ומנ"מ שלה אדרבה עגמת נפש לאידך גיסא הא ודאי דאין טעם זה כלום דלא פלוג רבנן שלפעמים יפה כח האשה ולפעמים יפה כח הבעל או יורשיו. ומה שהביא מפסק מהרא"ץ שפסק שאם אין לבעל נכסים כלל ואין לפנינו כ"א נכסי האשה שאינה חולקת דבעי' נמצאים לו ולה לעיכובא מלבד שפסקו כבר שמענו וראינו שהוא תמוה דמ"ש בתקנות הנמצאים לו ולה לאו לעיכובא שיהיו מעכבים זא"ז דלצדדין קתני דבין הנמצאים לו בין הנמצאים לה חולקין. עוד זאת הכא איכא הנמצאים לו ולה וכמ"ש. ומ"מ יש לקיים דברי הח' הפוסק נר"ו היכא שהיבם שלח יד בנכסי אחיו ולא ידענו כמה היו נכסי אחיו דבכי הא י"ל שתטול נ"מ לעצמה אם תרצה ותסתלק או שתכלול נ"מ שלה עם נכסי היבם ויחלוקו הכל שכיוצא בזה כתב מהריב"ץ ז"ל ביבם שמת והניח יבמתו עם אשתו הראשונה ולא ידענו כמה היו נכסי הבעל הא' שתחלוק בהם היבמה שכתב הרב ז"ל שמוכרח לצרף כל הנכסים של ראשון ושל שני ויחלוקו כדין מי שהיה נשוי ב' נשים שלא בדרך יבום כיון שלא ידענו שיעור נכסי בעלה הא' ע"ך. והכא נמי הכא שאין כאן כ"א היבמה ושלח היבם יד בנכסי אחיו ואין אנו יודעים כמה היו שתחלוק בהם שאם תרצה לכלול נכסיה עם נכסי היבם ותחלוק מוטב ואם אינה רוצה תטול נ"מ שלה לעצמה ותסתלק ואין היורשים יכולין להכריחה להכניסם ולחלוק שהרי נ"מ הם בחזקתה ומספיקא לא מפקינן ממונא מינה דשמא נכסי הבעל הא' היה כמחציתו כשיעור נ"מ שלה המוחזקים בידה או יותר. ועוד דהוי כמו ספק בתקנה דקי"ל העמידהו על ד"ת. וכיון דיש ספק אם תחלוק נ"מ או לא דשמא נכסי בעלה היה במחציתם כשיעור נ"מ או יותר נעמיד את שלה בידה שהוא שלה מד"ת זהו הנלע"ד בכל זה. וצוי"מ. החו"פ בכסליו ש' שערי"ו לפ"ק וקים: מימון בירדוגו ס"ט. מרדכי בירדוגו ס"ט יעקב בירדוגו ס"ט בן לא"א הרב יקותיאל ז"ל הלכות כיעור. סימן פ"ג. הבחור מושי בר מסעוד ן' יזרי נטען מהבתולה ג'הרא בת יצחק ן' יג'רי. כי העידו עדים שהוא פרוץ עמה תמיד. וע"א כשר העיד בתע"ג שבלילה א' בשבוע זה מצאם מיוחדים בעלייה שבחצר עקוקה שהעד הנז' דר שם. והם שוכבים כדרך איש ואשתו באופן שידע בטוב כי שכב הבחור עם הבתולה הנז'. ונשמע הדבר לנגיד ויחידי הקהל. ויבוקש הדבר וימצא