שופריה דיעקב חלק א ק

לעצמו בחיי אביו והיה סומך על שולחן אביו. ולא תבעו אביו בחייו מה שסיגל סיגל לעצמו דאזלינן בתר אומדנא מדלא תבע ליה מחל ליה ואין אחיו חולקין עמו ל"ש מצא מציאה ל"ש מצא סחורה כיון שלא תבעו אביו הריוח לעצמו ואין אחיו חולקין עמו ע"כ. וכ"כ מור"ם ג"כ בסי' ע"ר ואם מת האב אין מוריש מלאכת בן א' לשאר יורשיו ע"ש. הרי שאעפ"י שהאב זכאי מן הדין בכל ריוח הבן כיון ששתק ולא תבעו בחייו זכה הבן ואם מת האב אין לאחים כלום. ומינה נמי לנד"ז שאפי' אם היה שמעון הוא הגדול והראוי. וקדם ראובן והחזיק בשררה הראויה לו ולא תבעו שמעון בחייו מחל ואפי' הוא עצמו לא היה יכול לחזור ולמחות אחר ששתק זמן מה ולא מיחה. וכ"ש אחר שמת שאין לבניו על ראובן כלום לא במה שנהנה כבר ולא במה שעתיד ליהנות. דמשהחזיק. ראובן זכה ופסקה השררה וניטלה השררה משמעון וניתנה לראובן וזכה בו לו לזרעו לדורותיו. וכ"ש שגם בנו של שמעון שתק ולא מיחה אחר פטירת אביו זמן גדול דאפילו אם היה לו זכות בדין כיון ששתק כ"כ זמן מסתמא מחל גם הוא ואין לו על ראובן כלום. ולראיה ע"ד אמת ח"פ בתמוז ש' פקח"ת לפ"ק וקיים: יעקב בירדוגו ס"ט בן לא"א הרב יקותיאל ז"ל סימן מ"ט. מעשה שהיה שהלך יהודי אחד ממח"ז. וזה שמו משה בן מסעוד הכהן למתא פאס יע"א. ושלח גט כריתות לביתו זו אשתו ע"י שליח. ונמסר הגט להאשה הנז' ע"י אע"ה הבא בח"י ב' בעדי מסירה כראוי. אך אמנה לא הבחנתי ששינה שם אביו. לפי שאביו נלב"ע כשהייתי עדיין קטן. והן היום תלי"ת שלא הביא תקלה זו ע"י כשבא אחי נר"ו לכאן האלהים אינה לידו הגט הנז'. וימצא כתוב ששם האיש המגרש משה בן אהרן הכהן. וצווח ככרוכייא אודות המעשה הרע הזה ששינה שם אביו הנ"ל בשם אבי אבי אביו. דהיינו זקינו של המגרש הנז' הוא משה בן אהרן. ולולי ה' שעדיין לא נשלם זמן ההבחנה כמעט הלכה והיתה לאיש אחר. והן עתה הבעל הנז' נפשו לשאו'ל הגיעה. אי אמרי' הגט הנז' אינו גט וליכא גירושין כלל ומותרת לחזור לבעלה אעפ"י שהוא כהן. או הגט הנז' הוא פסול ופוסל לכהונה וצריכה גט: ונלע"ד אם יראה בעיני רבותינו ישצ"ו. שהגט הנז' אינו גט. כמ"ש מר"ן ז"ל בסי' קכ"ט ס"ג וז"ל. שינה שמו וכו'. אעפ"י שכלל וכתב כל שם שיש לו אינו גט. עכ"ל. וכיון שכן שאם שינה שמו אינו גט. א"כ הוי בטל מדאורייתא כמ"ש הבאה"ט שם בסי' הנז'. וז"ל כפ' הרמב"ם פ"ג והיינו מדאורייתא בטל ע"ש. ונ"מ כיון שהוא בטל מדאורייתא אינו פוסל לכהונה. והט' הוא דאמרי' שאין זה הוא המגרש והוי מזוייף מתוכו. וכמו שיתבאר לקמן. ואע"פ שכתב שם באה"ע בסעי' הנז' משם התוס'. דאפי' בשינוי גמור אינו פסול אלא מדרבנן. ע"ש. וא"כ הוי פוסל לכהונה. מ"מ אין לנו אלא דברי מר"ן שפסק משם הרמב"ם שהוא א' מעמודי ההוראה שאינו גט. ואע"ג שאין הנדון דומה אלא למ"ש מר"ן בסי' הנז' סיו"ד וז"ל יוסף ן' שמעון ששינה וכתב יוסף בן שמואל פסול עכ"ל. וא"כ יש לבע"ד לחלוק ולו' דמ"ש מר"ן פסול שהוא פסול מדרבנן ופוסל לכהונה. וכדמשמע ממ"ש בסי' ק"ל ס"ך גבי נתן הגט בינו לבינה וכו' ה"ז הגט פסול ופוסל לכהונה ע"ך. וג"כ ממ"ש מר"ן בסי' קל"א ס"ו וז"ל אפי' נכתב לשמו וכו' ואם נתנו לה בעידי מסירה ה"ז פסול. וי"א שאינו גט עכ"ל. ועכ"ל דהחילוק שם בין פסול הוא לגבי כהן. וא"כ בנד"ד כיון ששינה שם אביו הוי פסול כמ"ש בסי' יו"ד הנז' ופוסל לכהונה. מ"מ הרי כתב הרב בעל באה"ג שם בס"ק כ"ט סי' הנז' משם הטור שהביא משם תשו' הרא"ש הלל"מ שהוא מקור הדין דפסול שאמר היינו שאינו גט. ע"ש. וא"כ גם בשינוי האב נמצא דהוי בטל מדאורייתא כמו שהוא בשינוי המגרש: ועוד דאלת"ה כמ"ש בבאה"ג הנז' דפסול דקא' היינו אינו גט. מה לי שינה שמו או שם עירו דכתב מר"ן אינו גט דהוי בטל מדאורייתא כנ"ל. מה לי שינה שם אביו. דכי היכי דאם שינה שמו אמרי' לא זה הוא שגירש. אף דשינה שם אביו אמרי' הכי. ואין לו' דשאני דשינה שם אביו דאפי' לא הזכירו כשר כמ"ש מר"ן בסי' קכ"ט ס"ט אם לא הזכיר שם אבי האיש כשר. משא"כ אם לא הזכיר שם האיש המגרש. זה אינו דשאני התם אם לא הזכיר שם אביו כלל דליכא למיחש לקלקולא לו' לא זה הוא. המגרש. משא"כ אם שינה שם אביו דחיישי' לקלקולא דיאמרו לא זה הוא וכו'. אע"ג דלגבי העד שאם שינה שם אביו אין לפסול דליכא למיחש אם יאמרו לא זה הוא העד דאנה"נ אף אם יאמרו עד אחר לית לן בה. מ"מ לגבי אם שינה אבי המגרש איכא למיחש לקלקולא דיאמרו לא זה הוא וכו'. דהאדם נקרא ע"ש אביו. ולא דמי אלא למי דשינה שם מקום עירו. דאע"ג דא"צ לכותבו. אם שינה שם עירו אינו גט. דהאדם ג"כ נקרא ע"ש עירו. באופן דאם שינה שם אבי המגרש מיגרע טפי מדלא כתבו והוי מזוייף מתוכו כמו בשינה מוקם הדירה. וכמ"ש הרה"ג רב אד"א ז"ל בס' מעין גנים דנ"ט ע"ד. עש"ב. ואין לו' ג"כ כיון דבנד"ד שינה שם אביו בשם אבותיו לא הוי שינוי. דהתינוקות קורין לאבי אביהן אבא. זה אינו ג"כ דמלבד דבנד"ד לא אבי אביו ששמו אהרן. אלא אבי זקינו של המגרש הוא אהרן. דהיינו שהמגרש הנז' לגבי אהרן הוא דור רביעי. אלא אף גם זאת כתב באה"ט בשם תשו' הרא"ש וז"ל. אע"ג דאבי אביו נקרא שמואל. אין אומרים בזה בני בנים כבנים ע"ש. וכיון דעיקרא דדינא שהביא מר"ן שאם שינה שם אביו הוא מתשו' הרא"ש וכמ"ש באה"ג והרא"ש בעצמו פסק דלא אמרי' בני בנים וכו'. ודאי אל כל המקום אשר יפנה הרא"ש וכו' ואע"ג דמהרש"ל חולק וכתב אם נכתב בשם אבי אביו כשר. ודאי לא שבקינן דברי הרא"ש ועבדינן כמהרש"ל. באופן דאפי' שינה שם אביו בשם אבותיו חיישי' לקלקולא ואמרי' לא זה וכו' והגם דנמסר הגט הנז' ע"י עידי מסירה וקי"ל דעידי מסירה כרתי. כיון דשינה שם אביו הוי מזוייף מתוכו ובטל מדאורייתא כמ"ש בבה"ט בסקכ"ט סק"ד וז"ל. גם נשמע מהרמב"ם אפי' אם נמסר בעידי מסירה הגט בטל מדאורייתא. אע"ג דאם לא כתב השמות כלל ונמסר בעידי מסי' יש מכשירין. מ"מ אם שינה גרע