שתי הלחם צד

ראה זה מצאתי ולדעתי לא קדמני אדם בו דוק ותשכח דכשכותב הכי גרסינן לבד ר"ל דהגרסא הכתובה בספרים היא אמתית אלא דאית עליה פרוקא אשר מחמתה יתכן שיבא המעיין לשנותה ולפיכך בא רש"י ז"ל כמזהיר ומזכיר דה"ג כלומר הכי תינח למיגרס ולא תשלח את ידך מכח הקושיא לשנותה דקושיא ליתא ואם תעמיק העיון עליה תמצא תשובתה בצדה ולכן השמר פן תשלח ידך כל עיקר אמנם כשכותב הג' ולא גרסינן הודיע לנו נאמנה דהגירסא אשר היא כתובה היא מוטעת ואף שנוכל לקיימה ולפרשה אינה אמתית ולא גרסינן לה כל עיקר אלא הג' כענין דגרים לן הוא ז"ל ולא באופן אחר ואני מעיד שמיום עומדי על כלל זה כל מה שלמדתי ברש"י ז"ל מה"ג ולא גרסי' דקדקתי בו על דרך זה ה"ג לבד הוא מקיים הגירסא ולא גרסינן הוא מוחק הגירסא ולע"ע איני זוכר בדף מצויין במסכת סנהדרין דקדקתי ומצאתי מפורש כדברי

ואגב אודיע למעכ"ת מה שנתחדש לי עפ"י דרך זה דקדוק במפרשים הקדמונים דהוו דייקן בלישנייהו ולא היו כותבים דבור לבטלה ההפרש שיש בין כשכותבין ותמהני לכשכותבין תמיהא לי דחפשתי ודקדקתי אחריה ובקצת מקומות מצאתי ראיתי דתמיהא לי ר"ל דזאת התמיהא היא לי' כלומר לפי השיטה והדרך שתפסתי בו יוצאה עליו תמיהא זו דאילו לדרך רש"י ז"ל או תוספת ז"ל וכיוצא ליכא תמיהא וניחא לי וכו' אך ותמהני ר"ל על כל שאר הפי' יש לי תמיהא שאני מתמיהא על פי' דוק ותשכח דיש נחת רוח בדבר ללמוד עפ"י הכללים כמ"ש א"א ה"ה ז"ל בס' הלכות קטנות ע"ע: שאלה לז

הנה על דבר אשר שאלני מעכ"ת בדברי מרנא הש"ע בא"הע דקשיין אהדדי דבסי' קנ"ד בדין טוענת שאין לו גבורת אנשים כתב דכופין לגרש ולא יתן כתובה מפני שמכחישה ואלו בסי' ק' ס"י גבי אשה שהוציאה שטר כתובתה ואין עמה גט ואמרה לבעלה גרשתני והוא מכחישה וא"ל לא גרשתיך פסק חייב ליתן כתובה אבל לא תוספת ויהבינן לה וגבי דין דאין לו ג"א דסי' קנ"ד אפי' שאינה תובעת כתובתה לא מהימנא לכתובה מפני שמכחישה

אען ואומר דבאמת לכאורה הוא קושי עצום אסיריו לא פתח ביתה יוסף וזה ימים ושנים נתקשתי בו ומצאתי בספרים שנתקשו בו ויישבוהו ואם זכרוני אינו לי כמכזיב הרב המובהק בש"ך בס' גבורת אנשים אשר לו מתארך בביאורו ע"ע כי לעת הזאת מעכ"ת ידע טובא שאני מחוסר זמן ומחוסר קריבא י, מחוסר כל הספרים שאין לי לחפש אחריהם אך ורק כאומן בלא כלים אומר מ"ש לפע"ד ואם המצא ימצא באיזה ספר על שמו יקרא דהי"ת יעיד עלי כי לא ראיתי בשעת שאלה זו והנה נ"ל לומר דצדקו דברי רבינו ז"ל יחדיו דהנה ידע מר דהרשב"א והרא"ש ז"ל למדונו להועיל דכשהאשה אומרת גרשתני ולא תבעה גט מתחזקת חזקה דאינה מעיזה פניה דודאי אינה מתקלקלת עצמה שתנשא ויהיו בניה ממזרים דחלילה לבנות ישראל ולהכי הוא דמהימנן לה אף לכתובה אך לשאר טענות שמחמתן תובעת הגט והוא מכחיש עיקר טענתה אע"פי דיש חזקה דאינה מעיזה לא אלימא כולי האי רק לגט ולא ולא לכתובה כיון דהוא מכחישה א"כ חזרנו על המקרא דאין לנו אלא הוראת רבינו דפסק בשולחן הטהור