שתי הלחם פו

ע"פ וחובתו בעדים ובשטר ויש לי להביא ראיה עמ"ש הרא"ש בסי' צ"א הביאו מרן הב"י בח"המ סי' מ"ו כתב הרא"ש על שטר המשכנתא שלא היו כתובים המחיצות אם איתא שלא היו המחיצות בכלל היה צריך להוציאם בפירוש ואף אם העדי' החתומים על השטר יעידו ע"פ שהוציאו המחיצו' מכלל המשכנתא אין בעדותן כלו' מאחר שסותרין מ"ש בשטר עי"ש ונ"ד אתיא בק"ו מהך דהרא"ש ומה ההיא שלא נאמר בפירוש בהיפוך השטר של המכר מהעדות רק מדהוה ליה לפרש בשטר דאין המחיצות בכלל וממה שלא פירש אנו אומרים שהעדות שבעל פה סותר דברי השטר כיון שכן חזרנו לדין שמוציאין את השטר מיד שמעון ומקרעינן ליה ראוי' אפילו היה תפיס ממונא מפקינן מיניה כ"ש בנדון דידן שהשובר אומר בפי' כל תביעה וטענה ועדים שבע"פ אומרים שנשאר לו בודאי שהם סותרין דברי השטר וכיון שמודים בשובר שנכתב כדין עדותן בטלה

ואם לחשך אדם לומר שמאחר שכתוב הטור בסי' מ"ו ובסי' פ"ב שיש הפרש בין כשהעדים של השטר אומרים תנאי היו דברינו לכשהעדים אחרים אומרים תנאי היה בשטר זה שאז נאמנים מעתה יש לדחות שהפרש גדול יש בין נ"ד לההיא דהרא"ש דההיא מיירי שהעדים של השטר הם מכחישין עדותן לזה הוא דאינם נאמנים דהוה להו כנוגעים בעדותן. אבל כשאחרים אומרי' תנאי היה בזה השטר נאמנים

אמנם כד מגלינא חספא אשכחנא מרגניתא והוא כשנקשה על דברי הרא"ש ז"ל דבשלמא אם כתב ידם של העדי' יוצא ממקום אחר אז נאמנים אבל אם אין כתב ידן יוצא ממקום אחר למה לא יהיו נאמני' במגו דהוו מצי אמרי לאו כתב ידינו היא זאת ויש לומר משום מגו במקום עדים כיון שהשטר לא הוציא המחיצות הוה ליה כאלו בפירוש אתמר שהמחיצות בכלל ולכן אין נאמנים להכחיש מה שכתוב בשטר וכיוצא בזה שעוקר מ"ש בשטר הגם שמפיהן אנו חיין אין נאמנים כיון שכן ממלא נדחית הדחיה שאמרנו וחזרה הראיה למקומה דמלתא דהוה סתירה כנגד השטר אין חילוק בין העדים עצמן לעדים אחרים וזה פשוט לעד"ה ואין צורך להאריך בביאורו הרי בנדון של הרא"ש שהבאתי שמעון הוא מוחזק וראובן הוא שבא להוצי' ממנו עם כל זה חייב לשמעון כיון שכן לא מבעיא בנדון שלנו שראובן הוא מוחזק לא אפילו ששמעון יהי יהי' מוחז' מוציאין מידו ונותני' לראובן למדכו מזה שמחייבין לשמעון לקרוע השטר ולא ישכון באהלו עולה וב"ד חייבים להוצי' מידו וקורעין אותו וכל זמן שמניחין אצלו עובר משום אל תשכון באהליך עולה

ועוד אני אומר הלכה למעשה דאפי' לסברת מעכ"ת דקרא לנ"ד תרי ותרי לא מצינו לחלוק ולומר דלא אמרינן דכיוצא בזה הוה להו תרי ותרי ואוקי ממונא בחזקת מאריה משום דאיכא למימר הפכא אוקי תרי בהדי תרי ואוקי שטריה בחזקתיה שהעדים המעדים ע"ה הם קורעין השובר ונשאר השט"ח בחזקת כשר דהא ליתא וכי אם היה לזה שני עדים ולזה ארבעה היינו אומרים אוקי תרי לגבי תרי ואוקי שני עדי' האחרים בחזקת כשרים וכן כתוב מהר"ר אהרן ששון ז"ל בשאלה קמ"ה ז"ל עוד יש טעם אחר לזכות את הנמחל הזה אעפ"י שנודה שהעדים הללו יש בהם הכחשה והוה להו שתי כתות המכחישות זו את זו דברי שניהם בטלים ואין כאן עדות מחילה וא"כ ישאר זכות השטר במקומה וגובה בו אשר לזאת אני אומר דאפילו תימא דנודה בזה מ"מ שטר מכירה במקומה עומדת ממאי דכתבו התוספ' בפרק האשה שנתארמלה דף כ' עלה דההיא שנים החתומים על השטר ובאו שנים ידענו וכו' דהקשה התם בגמ' ואמאי תרי ותרי נינהו וכו' עלה אמר רב נחמן אוקי תרי בהדי תרי ואוקי ממונא בחזקת מאריה וכו'

והקשה שם התוס' בד"ה ואוקי ממונא וכו' על