שתי הלחם פה

סתם לא נתפרעתי כי אם עד סך מה והביא עדים על זה ויתמי ראובן צווחי וכו' באומרם חדא כיון שהשובר כתוב סתם אעפ"י שעדים מעידים ואומרים ע"פ שלא נפרע כי אם עד סך מה ומכחישין קצת השובר הוה ליהו כהא דאמר שטר שנכתב סתם ועדים אחרים מעידים תנאי היו הדברים הוי ליה תרי ותרי ויש אומרים דמעמידין הממון בחזקתו ועוד דכיון דאיתרע שטרא הוי ליה מלוה ע"פ וטענינן להו שפרע דהו"ל מלוה ע"פ ועוד דאפי' אם לא היה שובר כיון דעינינו הרואות דראובן זה היה אמוד בנכסים והיה נושא ונותן ופורע ולא היתה ידו תקיפה והיה סוחר טוב מבקש רצון הקרי"דיט שלו במשאו ומתנו למה היה לו לשמעון להניח כל כך זמן קרוב לי"ח שנה שלא בא ולתבוע ממנו א"כ הדברים מוכיחין וניכרין דברי אמת דאזיל בתר איפכא לבקש תואנות כדי ליטול ממון אשר לא כדת כדכתב הרא"ש בתשובותיו הביא דבריו בנו ריב"ה סי' ס"ה דשטר שעברו עליו כב' שנה ראוי להסתלק מלדון אותו ולא מגביה ביה ומה גם שיש בידו שובר כתוב וחתום בעדים דהו"ל תרי ותרי על הכל יבא דברו הטוב ונגילה ונשמחה בו ובתורתו ובכל אשר לו ושכרו יהיה כפול מן השמים להשיבו על כנו בתוככי ירושלם תובב"א א נס"ו

תשובה כבר ידע מעכ"ת כי אנו מוזהרין ועומדין שלא להשיב על טענת ממון אם לא שתבא השאלה מסודרת מהשני צדדין וטעמים נכונים יש על אזהרה זו כמפורש בספרי האחרונים פוק דוק ותשכח אמנם באשר ברית כרותה לדין של יתומים בכמה מן הדברים בין בב"ד הגדול של מעלה כדמוכח מקרא מלא. בין בב"ד של של מטה כמפורש בקבלת תשבע"פ ומתוך כתב מעכ"ת רואה אני שהוא הברור מצד היתומים ורוצה לעמוד על דעתי אמרתי מצוה שבאה לידי אל יחמיצנה ומחוייב אני לגלות סברתי לזכותן של אלו הן הצועקין ונענים ואדוני יבחר ולא אני

שמעון זה זכאי בדינו כוותיה דמר ולא מטעמיה שרצה לזכות ליתמי ראובן מטעמא דהוה ליה שובר והעדות שבעל פה תרי ותרי ולכן יש להעמיד הממון בחזקת ראובן והוה ליה שמעון מוציא ועליו להביא ראיה ודמי נדון זה לשטר שנכתב סתם ועדים אחרים מעידין שהיה בו תנאי דיש אומרים דמעמידים הממון על חזקתו ואם באנו לזכות לראובן מהאי טעמא תברא בצידה ומשם ראיה לחייבו דבשנים שאינן עידי השטר שאומרים זה השטר נעשה על תנאי הם נאמנים לכולי עלמא אפילו להרמב"ם ז"ל וסיעתו ועד כאן לא פליגי אלא שכשהעדי' מעידין על התנאי הן הן החתומים בשטר א"כ בנ"ד שהעדים שבעל פה אינן עידי השטר לכ"ע יהיו נאמנים וחייב ראובן להשלים את חובו אבל לא מן השם הוא זה לפי שאין זה נקרא שנעשה השובר על תנאי אלא עדו' המכחשת השובר שהשובר מעיד שלא נשאר על ראובן שום תביעה והעדים מכחישין ואומרים שעדיין נשאר חייב וא"ת מה הועילו חכמי' בתקנתם חזר הדין דאוקי תרי להדי תרי ואוקי ממונא בחזק' ראובן כיון שכן חזר בו לדברים שבאו בשאלה

אשר לזאת אומר שאדרבה כל מה שהגבלנו והוספנו לומר שהיא עדות מוכחשת תקנתו קלקלתו ולא מבעיא בנ"ד שיתמי ראובן הם מוחזקין שעל שמעון להביא ראיה אלא אפילו ששמעון היה מוחזק הי' הדין נותן שנוציא משמעון ונתן לראובן דבשלמא אם היו אלו העדים המעידים שעדיין נשאר תביע' לשמעון היו אומרי' שהשובר נעשה בזיוף שלא מחל על הכל אז הו"ל תרי ותרי והו"ל הדבר ספק אבל עתה שמודים שהשובר הוא אמת ויציב ואעפ"כ היו מעידין שנשאר עדיין זכות לשמעון עדות שקר היא והם מעידין בעצמם שמשקרין שאין אדם מניח זכותו