שתי הלחם פד

לנו הסיבה שע"י שצידו דגים בשבת וששמתינהו ר"א ואישתמיד והל"ל בקיצור בירתא דסטיא איכא בבבל דשמתינהו ר"א על שצדו דגים בשבת ואישתמד א"נ הל"ל בירתא דסטיא איכא בבבל שהיו' סרוכים ולמאי נפקא מיניה אמר הסיבה שע"י דאקפי פירא ושעי"ז שמתינהו ר"א אלא ודאי מוכח ששתי נבואות היו בדבר זה אחת שניבא שהיום סרו מאחרי המקום והיה נבואתו או כדי להתרחק מהן או כדי לברר נבואתו גם בשאר דברים שיביאו ראיה מדבר זה שיראו שהי' יודע בא"י מה שנעשה היום בבבל ושנית היתה נבואה בפני עצמה שגילה בנבואתו מחשבתן שע"י דשמתינהו רב אחי הוא דאשתמדו. ובזה צדקו דברי האגודה דמאי קמ"ל בנבואה השנית שגילה בנבואתו דעל ידי דשמתינהו אשתמדו. מאי קמ"ל הגמ' ורבינו הקדוש גופי' למאי הילכתא ניבא אי כדי להתרחק מהם כמ"ש הט"ז הלא אין זה תלוי בהסיבה שנשתמדו עבורה יהי' מאיזה סיבה שיהיה צריך להתרחק מהם כיון שנשתמדו ואי להוכיח שדבר ה' בפיו אמת אף בשאר דברים כמ"ש הט"ז קשה בשלמא במאי דאמר שהיום סרו מאחרי המקום שפיר יש הוכחה במה שיודע בא"י מה שהיום הי' בבבל. כי לאחר שיתגלה הדבר שבאותו היום סרו ידעו שהי' נבואה אבל בזה שאמר שנשתמדו על דשמתינהו רבי אחי ליכא הוכחה כלל דמאן יימר שזה אמת שע"י דשמתינהו אשתמדו דילמא אף אם לא היה משמתין ג"כ היו משתמדין כשם שחללו את השבת בפרהסיא בלי סיבה שקדמה ובמה יודע שנבואתו אמת שידע מחשבתן ואם לומר שזו בעצמה היתה הנבואה דידע מהשמתא שנעשה בבבל וגם זה הי' כדי לברר נבואתו לא היה לו להזכיר העבירה רק היל"ל היום סרו מאחרי המקום דשמתינהו ר"א ואשתמדו או שבא להשמיענו בנבואה זאת ללמד ממנה איזה דין. וכיון שזכינו לדין א"א לומר איפכא כמ"ש בעל החו"י ז"ל דאשמעינן דלא יפה עשה ר"א דהחרימם איפכא היל"ל ל דשמתינהו ר"א משום דאקפי כו' כיון שכל עיקר כוונתו על ר"א דלאו שפיר עביד א"ו שבנבואה השנית אשמעינן דשפיר עביד ולכך מייתי עבירתן תחלה ואגב גררא מאי דעביד ר"א כיון שכדין עשה ולכך מביא האגודה רק הסיפא דר"א שמתינהו ומוכח שפיר דאין לחוש ויש עוד לדקדק הרבה על הרב בעל חו"י בתשובתו זאת וזה שכתב בשיטה אחרונה אין לו שחר כלל כמ"ש האדון מעכת"ר

ושלום מאד"ה הכ"ד דש"ת הטרוד יעקב בהקדוש מהר"ר צבי הירש זצ"ל הי"ד מפינטשוב

ומפני רוב ההוצאות לא נדפס בעת קיום שאר גאוני ארץ שנעלו הדלת שלא לקרב את הפושע הזה עד שיעשה תשובה גלויה ומפורסמת ויתמיד בה כל ימי חייו כאשר נדר בלשון המחילה וע"ד הגזילה אין הדבר תלוי אלא עד שיתרצו כל יורשי העשוק הבעל הגזול ויבקש המחילה הראויה לחיים ולמתים וה' הטוב יכפר בעד מי שהצריך לכתוב בדברים פשוטים כאלו דלא נצרכו אלא להעדפה מפני המון העם דידעו כי דבר ה' בפינו אמת והוא ית' ינחנו בדרך אמת נס"ו

שאלה לב

הארז אשר בלבנון שאל את האזוב אשר בקיר זה לשונו בשאלת חכם חצי תירוץ: ראובן לוה משמעון בשטר סך מה ופרע לו פרעונות שונים ונטל שובר מידו איך לא נשאר לו על ראובן שום טענה ותביע' והאמין לראובן נאמנות ה' עתה מת ראובן ובא שמעון והוציא שטרו ותובע מיתמי ראובן ממונו ויתמי ראובן הוציאו השובר איך נפרע שמעון מראובן ולא נשאר עליו שום זכות חזר שמעון וטען כי יש לו עדים שכשנתן לו השובר אמר זולת סך מה שלא נתפרעתי ממנו ואע"פי שהשובר כתוב