שתי הלחם פג

הרב מוהרי"ט ובעל הר"ח בשער הקדושה ושל"ה אות ק' ובה' תשובה כמה חתרו למצוא פתח תקוה לעושי כאלה אפי' ע"י תשובה חמורה עזה כמות וכל ימיו לו אלף שנים יחיה והחכם המסדר הזה הושיטה לו בקנה המדה קלה כמות שהיא במחילת כבוד תורתו לא זו הדרך ולא זו העיר. לבא אל הר ה' ולמקום קדשו הלואי שיעמוד כל ימיו בתשובה שסידרו הראשונים ז"ל ותהא מיתתו כפרתו ואין לנו לחוש פן יצא לתרבות רעה כי אין אנו אחראין לרמאין כמבואר במשנה ה' פ"ג דדמאי לפי מה שפי' שם הר"ש והברטנורה ומפורש בדברי הרש"ט דלא פליגי רבנן ור"י אלא אי מתכוונת לגזילה או לטובה אבל אי ידעינן דמתכוונת לגזילה כ"ע מודי דאינו מעשר אלא מה שהוא נוטל בלבד בלבד וכדאמרינן בפ' מרובה על האי משנה דמעשר שני בד"א בשביעית כו' הלעיטהו לרשע וימות ואף דאפשר למידחי דדוקא בכה"ג בערלה ורבעי הוא דלא עבדי תקנתא לגזלן כיון דעבירה דגזל חמורה מהן לא חשו חכמים לתקן הקל בשעה שעובר על החמור אבל מהקל לחמור חוששין וכדמשמע מפי' הרמב"ם פ"ה דמעש' וז"ל ואם עבר אדם ואכל ה"ז גזל ואין לנו לעשו' תקנה לגזלן שלא יבואו לידי מכשול לפי שעון הגזלנות יותר גדול ע"כ וכן ההיא דדמאי שאינו אלא מדרבנן דרוב ע"ה מעשרין מ"מ מדקאמר סתם א"א אחראין לרמאין וכן הלשון הלעיטהו לרשע משמעותן דלא פלוג ומההיא דלעולם תהא שמאל דוחה וימין מקרבת דסליק אדעתי' דבעל הרב חו"י ז"ל להיות, סייעתא דלא ליעביד דינא אם יש חשש שיצא לת"ר איני רואה שום ריח ראיה ואדרבה משם מוכח דצריך לעשות דין בעוברי עבירה אלא כשבאין לשוב ראוי לקבלן ולא ידחום לעולם אבל כל זמן שאינו שב כראוי מיבעי למיעביד דין ומשפט חרוץ ברשע לפי רשעתו וזהו מדקאמר לעולם תהא השמאל דוחה דמזהיר על השמאל שתהא דוחה והוא' שיעשה הדין ואח"כ כשכבר קבלו דינם והן באין להתקרב תהא הימין מקרבת ולא כר"י בן פרחיה שע"י שלא נזהר ברמיזתו וסבר החוטא שאינו רוצה לקבלו עשה מה שעשה ולא כאלישע שדחפו לגחזי בשתי ידים שקללו וצרעת נעמן תדבק בך ובזרעך עד עולם כיון דקאמר עד עולם משמע שאין לו תקנה בתשובה ולא כדברי הרב בעל חו"י ז"ל שכתב מה שאמר ולא כיהושע ב"פ הוא שעשה שלא כדין על שהגדיל לעשות עמו להחרימו בפרסום ולא היה חייב נדוי דאלישע מאי אי"ל דעביד כדין דגחזי חטא והחטיא למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה א"ו דמה שעשו שלא כדין הוא מה שעשו באופן שהנענשים סברו דאבד סברם ובטל סכוים ולית להו עוד קירוב וזה לא ניחא קמיה דקב"ה כי אלהינו מרחם ורוצה בתשובתן של רשעים וחפץ חסד הוא ולא ידח ממנו נדח אבל כל זמן שלא חזרו בהו בעינן למיעבד בהו דינא מעליא ובפרט בענייני ממון לשבר מלתעות עול ולהשליך משיניו הטרף ואין חוששין שיצא לת"ר כדאי' בי"ד סי' של"ד בהגהה מפסקי מהרא"י מהאגודה ומ"ש שם דודי הגאון בעל ט"ז ז"ל וגם דברי הרב בעל חו"י ז"ל אינם מובנים לי שכתב הט"ז שרבינו הקדוש השמיענו בנבואתו דיש מקום בבבל שסרו היום מאחרי המקום ב"ה דשמתינהו רב אחא וע"כ יש להתרחק מהם כו' ושנבואתו של רבינו הקדוש היתה, להוכיח שהנבואה דבר בו בשאר דברים שאמר אף שלא היה מבורר בעיני השומעים יבואו ראיה מדבר זה שיראו שהי' יודע בארץ ישראל מה שנעשה היום בבבל שותא דידיה לא ידענא דהא יש לדקדק במאי דקאמר בירתא דסטיא איכא בבבל היום סרו מאחרי המקו' דאקפי פירא דכוורי בשבחא כו' ושמתינהו ר' אחי בר"י ואישתמוד מה לו להאריך כ"כ דאמר תחילה שהיום סרו מאחרי המקום ואח"כ גלה