שתי הלחם פב

לגדור הפרצה עד לא תפשה הנגע ותתפשט ח"ו להקל בעריות ודברי אדוני הוא מעכת"ר הם כדרבונות וכמסמורת נטועים כולם נכוחים למבין וישרים למוצא דעת שהרשע הזה עדיין לא נטהר מעונו כל זמן שלא הוציא את הגזילה מתחת ידו ופשוט הוא שאין זה ענין למ"ש בש"ע סי' קכ"ח וכל דברי אדוני הם לאמתה של תורה ונראה בעליל שתשובתו של זה תשובה של רמאות צלל במים אדירים והעלה חרס אי עשה תשובה גזילה מאי בעי גביה לא מבעי' לר"ת דהאי תקנתא דאבנו' (בהגוזל דף צ"ד) לדורו של רבי דוקא תקין דלא יצא י"ח אלא אפילו לר"י דאמר דלאחריו נמי איתקן מ"מ הגזלן מחוייב לעשות את שלו ולהשיב את הגזילה ואי ניחא ליה לנגזל בתקנתא דרבנן ולא מקבל מיניה יצא הגזלן י"ח כמ"ש הסמ"ע סי' ל"ד ס"ק ע"ד וכלישנ' דברייתא שהחזירו אין מקבלין ואע"ג דלמסקנא בגמ' כי היכי דלא תקשו ברייתות אהדדי חילקו בין הגזילה קיימת לשאינה קיימת מ"מ גס בשאינה קיימת על הגזלן להחזיר רק שהנגזל תהא רוח חכמי' נוחה הימנו לא יקבל דע"כ האי ברייתא דאין מקבלין איירי כשאין הגזילה קיימת וקאמר לשון שהחזירו דמשמע בדעביד תשובה ועיקר תשובתו של הגזלן הוא שמשיב את הגזילה ואף לדברי ר"י דדחה דא"א לאוקמי האי תקנתא בדעביד תשובה לאו לגמרי אדחי' רק בדעביד תשובה לחוד א"א לאוקמי אבל בתרווייהו ברוב מחייתם ובדעביד תשובה מתוקמי שפיר וכמ"ש הכ"י לדעת הרא"ה ז"ל וכך כתב הטור ומהרש"ל ביש"ש מדקאמר הגזלנין ומלוי בריבית שהחזירו ולא כתב סתם גזלנין ומב"ר אין מקבלין מהם ולי נרא' להוסיף על דבריהם דע"כ בעביד תשוב' ומחזיר מעצמו מיירי מדקא תני התקנתא גבי הנגזל דאינו מקבל ולא קתני לה גבי הגזלן והכי מבעי' למיתני הגזלנין ומלוי בריבית אין צריכין להחזיר א"ו אינהו מחייבי להחזיר ועל הנגזל הוא דקיימא תקנתא דלא לקבל כדי שלא תנעול דלת וזה הדרך הוא יותר מרווח וכל זה הוא לענין הגזל שעיקר תשובתו בהחזרה כשמשלם מעצמו ועל שאר העבירות החמורות המבוארים בהשאלה שעשה ושהוא מקל בעבודת ה' ומצותיו מגלח זקנו בתער ובחה"מ. וחנותו פתוח בשבתות וימים טובים ואינו מתמיד לבוא לבית הכנסת פשיטא שאין בתשובה שסידר החכם להמיקל בעריות וע"ז די לטהר נפש החוטאת להשיבה אל מכונה ואל מקומה הראשון עד אשר יעשה החוטא התשובו' המבוארים בספרי הקדמונים היודעים דרך ה' ועמדו בסודו אשר מקורם בעל הרוקח ז"ל שכל דבריו דברי קבלה אמנם מיד שהתחיל לעשות התשובות ההם עלינו לקרבו להיות נמנה עמנו לכל דבר שבקדושה וכשר לעדות ולנשיאת כפים כמבואר בסי' קנ"ח ובלבד שלא תהא תשובה של רמי' והוא במסתרים תבכה נפשו ויעשה עד גמר התשובות כולם כפי המבואר בהקדמונים הנ"ל. וזהו כשמעשיו מוכיחין עליו ששב בלב שלם מוטל עלינו לקרבו כמ"ש לעולם תהא שמאל דוחה וימין מקרבת אבל זה מעשיו מוכיחין עליו שאינו אלא צד הבריות ותשובתו של רמיה וזכר לדבר מ"ש התוס' בע"ז ד"ז ד"ה וכולן שחזרו בהן כו' חזרו בהן במטמוניות פירוש שחזרו לסורן בסתר ובפרהסיא נוהגין דברי חברות אין מקבלין אותו לפי שהם גונבים דעת הבריות ע"כ ולא יאריך רמי' צידו ובתשוב' כ"ד כזו לא יצא י"ח ואדרבה מראה לעיני כל רשעותו ורמאותו והחמס קם למטה רשע ובפני יענה. שמה שעשה אינו אלא לפנים כיון שלא הוציא הגזילה מתחת ידו ובהתוודתו מוסיף פשע על חטאתו וגורם רעה לעצמו בהזכרת עוונותיו כמתהלל ומתפאר על מה שעשה כמ"ש בעל העקידה ז"ל וכל ספרי המחברים בענין זה מלאין וגדולי הראשונים