שתי הלחם פא

הגזלנין שהחזירו אין מקבלין מידן וראוי למחול שלא יהא אכזרי ולא יעמיד דבריו על דין תורה שלא לסגור דלת התשובה בפני האיש הלזה אולי ישתקוה להוציא יקר מזולל להשיב נפש מישראל מבאר שחת ולהביאו לחיי העוה"ב שמא יעשה תשובה גמורה ותשובת המוחלטין מעכבת את הפורענות והכל לפי האיש ולפי התכלית הטוב המקווה ממנו כאשר עיני הב"ד רואות בלבד שיכוין לבו לשמים והיה ה' עם השופטים שלא תצא תקלה מתחת ידם אין פרץ ואין יוצאת ברחובותם והשי"ת יורנו מדרכיו ונלכה באורחותיו הנלע"ד כתבתי במיעוט פנאי מה שיספיק למבין יותר מדאי ולא שאני כדאי רק שלא לעבור ע"ד חביריי ורבותיי וחתמתי בעמדן יום ג' כ"ה אייר תצ"ב לפ"ק

הערוד יעקב בהגאון החסיד המפורס' כמוהר"ר צבי אשכנזי זצולל"הה הס"ט

מה שכתב המאור הגדול ה"ה הגאון הגדול אב"ר ר"מ ור"מ דק"ק קראטשין נו"ו

הנה על דבר אותו שגנב ונאף אשת רעהו וכו' וחכם אחד הכשירו ותלה כפרתו בוידוי דברים והגדלת זקנו על איזה זמן ולישב במקום שפל דאם שלש אלה יעשה לו נתכפר מעלו אשר מעל ולא הזכיר דבר מעשק וגזל הממון אשר גנב עם אשת האיש בודאי לא ידעתי מה להשיב על זה והוא דבר ידוע לכל ותשובתו מבוארת בספרי הראשונים ואחרונים בסיגופים ושאר עצינים הנצרכים למי שעובר עבירות חמורות כאלו שבאו בהצעת השאלה ואף שהרמב"ם ז"ל בהלכות תשובה לא כתב מסיגופים מכל מקום כתב שחייב לגלות ממקומו ומה ומה גם כתב לשון הגמרא. עבר על כריתות ומיתות ב"ד אין כח בתשובה לכפר. אלא יסורין וכו' וכל זמן שלא קבל יסורין נקרא רשע ואף שהתודה על עונו וראיה לזה מהא דאתמר הי' בה קדשים קדשי מזבח ימותו ופריך כיון דאקטל הוי להו כפרה ומתרץ לבסוף כפרה לא הוי עד עיכל בשר ושם מיירי בהתודה דאי לא התודה מאי פריך כיון דאקטל הוי להו כפרה הלא כל המומתין אם לא התודו אין להם כפרה כמ"ש במשנה פ' בגמר הדין וכן כתב הרמב"ם פ"א מה' תשובה שלא בהתודו מיירי א"ה קרבנם נקרא זבח רשעים תועבה. כלל העולה כל זמן שלא עשה תשובה כהוגן וכפי שנחרץ בדברי קדמונינו נקרא רשע וזבח רשעים תועבה ותפלתינו הוא במקום קרבן ואריכות בזה הוא למותר ובפרטות בנדון הגזל שתים ואחד תובע אותו לא ידעתי מקום לנוס ולהציל מתביעתו של של זה ודי בזה למבין

כ"ד המדבר לכבוד התורה ולומדיה שיהא נוחים זה לזה בהלכה וללמוד לשמה היום יום א' כ"ו כסלו תצ"ג לפ"ק מנחם מענדל בן הנגיד מוהר"ר משה נר"ו אויערבך חונה ק"ק קראטשין

וזה מ"ש הרב הגדול בקי וחריף המאור הגדול אב"ר מוהר"ר יעקב נר"ו בן הקדוש מהר"ר צבי הירש זצוק"ל הי"ד מפינטשוב יע"א. זה לשונו

והנה גם על התשובה השניה בענין אותו רשע אשר גזל את אשת חבירו וממונו והלך לארצות השמד. מה מאד תמהתי על הרב המיקל אשר לא עטה כמעיל קנאה ואדרבה היקל עליו כאלו הברכות מסורות בידו לכפר עונות לכלות הפשע ולהתם חטאת לחיות נפשו' אשר לא תחיינה וחוב זה מוטל על גדולי הדור