שתי הלחם עה

זקנו כל עוד שלא החזיר ולא בקש מחילה ממנו ומיורשיו הרי זה כטובל ושרץ בידו: וכ"ש אם מגלח בתער ומגלח בחש"מ שכל מי שיש בידו למחות יצא לקראת נשק ויהדפוהו מאור לחושך ומתבל ינדוהו ואם ככה לא יעשו עתידים ליתן את הדין ואצ"ל אם כבר יכבדוהו ותהי האמת נעדרת וסר מרע משתולל ונמצא ש"ש מתחלל והנביא אמר אל עלי הכהן כי מכבדי אכבד ובוזי יקלו וכתיב כי כחציר מהרה ימלו והבוטח בה' חסד יסובבנו וקורא להם שם חדש אשר פי ה' יקבנו והרי מצינו בר"ל שקרא שקרא לשני שרי צבאות ישראל שהיו מהפכים לזכות החורש והזומר בשביעית בני אדם החשודים על השביעית

והואיל ואתא לידן נימא ביה מלתא והכי איתא בפ' זה בורר ר' חייא בר זרנקי ור"ש בן יהוצדק הוו קאזלי לעבר את השנה בעסיא פגע בהו ר"ל איטפל בהדייהו אמר איזיל אחזי היכי עבדי עובדא חזייה לההוא גברא דקא כריב א"ל כהן וחריש אל יכול לומר אגיסטון אני בתוכו תו חזייה לההוא גברא דהוה כסח בכרמי א"ל כהן וזמר א"ל יכול לומר לעקל בית הבד אני צריך א"ל הלב יודע אם לעקל אם לעקלקות וכו' אתא לקמיה דר יוחנן א"ל בני אדם החשודים על השביעי' כשרי' לעבר את השנה הדר אמר לא קשי' לי מידי דהוה אשלש' רעי בקר אחושבנייהו סמוך הדר אמר לא דמי, התם הדורא מנו ועברוה לההוא שתא הכא קשר רשעים הוא וקשר רשעים אינו מן המנין אר"י דא עקא כי אתו לקמיה דר"י א"ל קרי לן רועי בקר ולא מחית לא מידי א"ל ואי קרי לכו רועי צאן מאי אמינא ליה וק' מה תשובה היא זו ולמה לא יוכיחם כשקרא להם רועי בקר והמשילם לאותם השלשה רועי בקר הבועדים בהם ויש מי שנדחק לומר שאין זה גנאי דהכי אשכחן ביבמות א"ל אשריך ר"ע שזכית לשם ועדיין לא הגעת לרועה בקר א"ל ואפילו לרועי צאן והא ליתא דההיא ההוא בכור שטן אמרו ור"ע מרוב ענותנותו לא הקפיד אבל הכא ר"י ה"ל למחות אבל אנן מסתברא לן דס"ל לר"י שהדין עם ר"ל דנשאל כהן וחריש כהן וזמר לא ה"ל להיות סנגרון לעוברי עבירה אלא ה"ל לחפש ולבדוק עד מקו' שיד שכלם מגעת ואם אין בידם ירחיקוהו ולכ"א ואי קרי לכו רועי צאן מאי אמינא להו וכי יכול אני להוכיחם על כך אם היו דבריו בזה טובים ונכוחים נמצינו למדין דבנד"ד אם אין עושין בו את הדין אין זה כמיקל על בעלי תשובה אלא כמיקל על עוברי עבירה לעשות נאצות גדולו' בשאט בנפש וביד רמה כנפשם וכתאותם ואח"כ יעמדו בב"ה או במקום שיש בו עשרה ויאמרו חטאתי ואחר שיעשו כן כל תועבת ה' אשר שנא והיו כאחד מטובי ישראל ומי ישמע אליהם לדבר זה אם אתה אומר כן לקתה מדה"ד וכל כה"ג אין רשות ביד שום אדם אלא ביד מי שאמר והיה העולם הלוא תוכן לבות הוא יבין ונוצר נפשו' הוא ידע אם הוא נתפס על צערו ומצטמק ויפה לו כדכתיב כי עמך הסליחה למען תורא: יהי רצון שלא יבואו ישראל לידי מדה זו ויתמו חטאים מן הארץ ורשעים עוד אינם וימהר ויחישה מעשהו למען שמו נרא' ויקיים בנו מקרא שכתוב ראשון לציון הנם הנם זאת יצא מאתנו הח"מ ולזה הסכימו חכמי ישיבתנו יע"א היו' יום ה' מ"ב למב"י שנת תצ"ב לפ"ק ס' והזר הקרב יומת

הצעיר דוד בכמהח"ר עזריאל פנצי זלה"ה בהסכמת ישיבתינו

הקטן אבי עד שר שלום באזילה בהסכמת חכמי ישיבתינו פה מנטובה יע"א: