שתי הלחם עג

והלאה להיות כמו יהודי כשר ומקיים המצות של תורתינו הקדושה ושל החכמים ולתת תשלום לתשובה שסדרו לי ושלום על ישראל

וכתוב תחתיו מבאר אני הח"מ כמו חזן של הק"ק בית יעקב שעשה פלוני כל הנ"ל כדי שהעולם יודעי' האמת אני חותם אותו בק"ק פ' היו' ב' אב שנת התפ"ה ומכח כתבים חלו שאלו לא' חכם רב הסמוך לעיר אם היו יכולין לעלו' אותו ולקרא את פלוני זה לתור' מאחר שעשה כל המעשים הרעים הנז' והשיב יכולים אתם לקרוא לו לתורה. כי כבר הוחזק עפ"י חכם לב"ת ועפ"י דבריו היו קוראין אותו לתור' באיזה יום שבת שהי' בא לבה"כ כי מעולם לא התמיד בהליכתו לבה"כ כמו שסידר לו הרב בעל תשובה בתשובתו הנ"ל ובמקום שהיה עומד מגלח זקנו בתער אפילו בחש"מ נגד מה שנתחייב בנוסח שאלת מחילתו מלבד מה שמוכר בחנותו ביום ש"ק

ויהי היום ומאת ה' היתה הנסיבה שבא א' מאחי העשוק המת זקן בן פ"ב שנים ממשפחת רם למקום שהנואף דר בו וכאשר גואל הדם הזקן הזה ראה הנואף נטוי גרון עושה מעשה זמרי ומבקש שכר כפינחס ובב"ה קוראין אותו לתורה כא' מכשרי ישראל ונותנין לו ס"ת כל נדרי וכל כיוצא בזה שנוהגין בו בכוד כגוי אשר צדקה עשה חם לבו בקרבו וצעק אהה ה' המבלי אין אלהים בישראל אי שמים מי ראה כזאת ומי שמע כאלה. דעדיין במרדו עומד ואינו מקיים מה שהבטיח בנוסח המחילה הכתובה לעיל דהנה מה שאמר לתת תשלום התשובה שסידרו לו ודאי דתשלום זהו' מן הצורך להיות עם אלקים ועם אנשים אשר חטא כנגדם דהנה על תשובתו לאלקים מה שעשה עשוי הואיל ועשה אותה עפ"י הוראת חכם אמנם על עבירות שבין אדם לחבירו לא מצאנו שקיים התשובה דהרי זה אני ואחי שחטא לנו בהטלת פגם והשם רע שהטיל בנו והממון שגזל מאתנו ודמים בדמים נגעו שמת אחי בדאגתו ובשעת מיתתו כה אמר שלכלם היה מוחל חוץ מפלוני נואף זה וכו' אם כן כל ישראל יודעים שעבירות כאלו שבין אדם לחבירו אין יה"כ כ מכפר עד שירצה את חבירו והרי אחי המת ואני החי וכל שאר אחי עדיין לא ראינו שום רצוי שרצה אותנו א"כ מה לנו לכתב עדות התשובה שהביא מהרב שסידר לו ומחילה שבקש בעלותו לבימה דאין פה זכר ושייכות כלל לעבירות פרטיות גלויות וידועות שישנם תחת ידו שהם בין אדם לחבירו: ובכן אין רצוני שיעלה לתורה ושיהו נוהגים בו שום כבוד מצות עד שישיב את הגזילה אשר גזל וחמס את אחי המת ושילך ושיבקש מחילה על קברו פעם ושתי' ושלש בחברת אנשים כדת של תורה ושיקיים מה שנדר ונתחייב בו במחילה אשר בקש דהיינו לקיים מצות התורה ומצות חכמים שהוא עובר עליהן כמבואר לעיל ואזי יהיו נוהגין בו כשאר בני ישראל ובעל תשובה יקרא

ובהיות שאנשי אותה קהילה חזרו לשאול את אותו הרב הסמוך לעיר שאמר להם בפעם ראשונה שהיו יכולין לקרוא אותו לתורה חזר וקיים וסמך את דבריו במה שכתב הרב בעל הגהה באורח חיים סי' קכ"ח סעיף ל"ה ע"ע שאם עשה תשובה נושא כפיו ויש להקל על בעל תשובה כדי שלא לנעול דלת בפניהם והכי נהגו ובסעי' ל"ד שכתב רבינו דמומר לע"ז י"א שאם עשה תשובה נושא את כפיו וכן עקר

ובא אחד חכם אשר קרא לאלהיו וחקרו וסתרו דאין משם ראיה לנדון דידן דהא התם בענין נשוי כפים שהיא מצות עשה המוטלת לחובה על הכהן לברך את ישראל לפיכך הוא דאמרו דיש אומרים ויש סברא לומר דכהן