שתי הלחם עא

ושעתו להבדיל בין הקדש ובין החול אע"ג דלא הוי מוחק את השם מ"מ לענין שבת ודאי מחייב וכבר מצינו על נקודה א' שם כתיבה כההיא דאמרו ונער יכתבם דמפורש התם דאינו אלא נקודה אחת המורה על אות יו"ד וא"ו שריטה א' והיא וי"ו ובמקום אחר הארכתי

שאלה ל'

אוהב דבק מאח שאלתני במעשה שהיה בא סוחר מבני עמינו שהיה רוצה לעשות פליטה ולברוח אל מלכות אחר כדי לבוא לידי פשר עם בעלי חובותיו ומעכ"ת שידע בדבר לפי שהיה חייב לו איזה סך הלך אצלו בשעת בריחה והגזים עליו לעכב בריחתו אם לא יפרע לו את חובו בשלימות עד שמחמת זה נכנס אחד מבניו הנשואין ומופרדים מהעסקי' לערב פרעון בעד אביו ונכתב ונחתם בכתב יד הבן ואחר בריחת הסוחר והפשרה שעשה מת אותו בן. וכשבאת אצל הסוחר פשט לך את הרגל ואמר לך חלילה שתלך אצל בנו להתפרע ממנו שהרי הוא נפטר מחובך ומשעה שבנו נתחייב להיות ערב פרען נסתלק הוא מן החוב. ונכנס בנו תחתיו ולכן אפי' להתפשר עמך כשאר הסוחרים אינו רוצה ולא ידעת כדת מה לעשות ואנא תפנה לעזרה. כי מתיירא אתה להביא הדבר בערכאות פן יתוודע הדבר ביניהם ויהיה ח"ה בדבר שיאמרו שהיהודים מחפים אלו על אלו ודין תורה לא ידעתי עד היכן הדברים מגיען עכ"ז הנה מרוב אהבתי אותך אסתלק מן הדין ואסמוך ראשי ורובי עמ"ש רבינו יעקב בעל הטורים בשם אביו הרא"ש בח"מ סי' קנ"ד סי"ב שמצוה להודיע למי שחושב היותו מחוייב בדבר א' להודיעו הדבר שהוא פטור ונכנס זה תחת סוג השבת אבדה עי"ש

ובכן אני אומר לך שלא מפני ערבות אותו ואפילו היה הבן זוקפן עליו במלוה היה מסתלק הבעל הראשון שהוא האב מהחוב וגמרא ערוכה היא בסוף בבא בתרא ולא היא לא מיפטר ליה מיניה עד שישא ויתן ביד עי"ש דכן פסק הטור בסי' קכ"ט עי"ש ובמ"ש וכמ"ש ש בעל העיטור והרא"ש ז"ל גבי מעמד שלשתן דבהמחאה לא נסתלק הלוה אם לא שפטרו בפי' הובאו דבריהם בטור סי' קכ"ו עי"ש כמ"ש רבינו הב"י ז"ל דכן כתב הר"ן דסוף פ"ק דגיטין בשם רבינו האי גאון ובשם ר"ת א"כ מכ"ש הכא בנדון דידן דהבן לא היה חייב לאביו כלום ולא קבל עליו אלא להיות ערב אך לא סלק אותך מעל אביו בפי' א"כ עדיין אביו בחיובו הוא עומד אצלך בנו אינו בחיוב אצלך אלא כקבלן בעלמא דרצה מזה גובה וכו' והדין מפורש בארוכה בהגאון המפורסם מוהרשד"ם ז"ל בח"המ סי' פ"ו הדיין שתעמוד לפניו לדין יקחנו משם ודבריו יאורו עיניו לזכות אותך בדין באשר אתה צדיק בדינך כמו שיתבאר לדיין מתוך אותה תשובה שהגאון מוהרשד"ם ז"ל הכריח והכריע בראיות ברורות דבזקיפה כזו לא נפטר הב"ח ראשון והואיל והרב הרשד"ם ז"ל שהוא מגדולי הפוסקי' האחרונים כמפורסם לכל ומכח ספריו יראה הרואה שהיה שר וגדול בישראל והוא היה אב"ד הגדול בעיר ואם בישראל רבתי בדעות סאלנוקי יע"א מי יקל ראשו לחלוק עליו והלכה כדברי המכריע ולהיות הדין פשוט ומבואר שם לא אאריך לזכותך כי די לך בגילוי מילתא בעלמא לעיני כל דיין שתעמוד לפניו שידע דיש לזכותך בספרים ושדעתי מסכים בהם אך ורק במה שתתחייב בו הוא זה שלא תגבה משלם כאשר היה עם לבבך רק תהיה נכנס בפשר הכללי שנתפשר עם שאר ב"ח ומכח מנהג הסוחרים נגעינן בה דכ"ז שאנו אומרי' שאביו לא נסתלק מחיובו שהיה חייב לך א"כ אפי היה