שתי הלחם סג

לעכב לבני עיירות אחרות מטעם ומאמר הגאון מוהרי"ק הנ"ל ובתשו' ן' עכב לבני יאנינא להטיל גאביל"א על האורחים מכמה טעמים ובסוף דבריו כתב וז"ל וכ"ש שיש כמה סוחרים גוים ביאנינ"א שמוכרים בגדים והיהודים הם מועטי' בעיר ובעבור' הית' מגעת הנאה לגוי' ונזק ליהודי' הבאים ולמה יעכבו בעד הנאה מועטת אפי' שהיה כח בידם וכו' עכ"ל הרי כי בעיר יאנינא פעם א' הורה להם לעכב ופעם אחרת הורה שלא לעכב אלא ודאי דאיכא לחלק בין אותם סחורות ידועות שאינן מסתחרים בהם אלא היהודים ולא הגוים דמצו בני העיר לעכב מטעמא דפסקי לחייותיהו אבל היכא דממשמשים ובאים מגויי הארץ וישראל גם יחד לקנות ולמכור ויד כלם שוה בהם לא מצוי בני העיר לעכב לאחיהם בני ישראל כאמור

אמנם בתשובת מוהרשד"ם ז"ל לא מצינו למימר הכי דבפי' אתמר בריש תשובתו הרמתה דלא הוו מצו בני יאנינא לעכב על האורחים ע"י כח וא"ל כיון שאינן יכולים למחות ביד התוגרמים ויתר הגוים ולמה תלק' מדה"ד על ישראל וכי בשביל שאני זכר הפסדתי יע"ש דמשמע דבאותם סחורות היו מתעסקים היהודי' וגויי הארץ א"כ מה ראה הרב ז"ל להשוות נ"ד לנדון דמהרי"ק ק ז"ל כיון דאיכא לחלק כמ"ש לעיל ולעד"ן שהוא חילוק אמתי

ואע"ג דהרב הגדול מוהראד"ב ז"ל בתשו' רי"ו הרבה להשיב על דברי מוהרי"ק הנ"ל וסתר כל ראיותיו וכתב שהוא ז"ל לא היה עושה מעשה ע"פ אותה תשו' יע"ש מ"מ נראה לע"ד ובהורמנא דכבוד תורתו אומר שדינו דמוהרי"ק דין אמת וראיותיו וראיותיו מיוסדות על אדני פז וכדי שלא לצאת מן המכוון לא אאריך לתרץ קושיות הרב בזאת הפעם אבל בעינן למימר דדוקא היכא דליכא פסידא לבני העיר אלא ע"י זה או אלו האורחים הבאים מחדש אמרה הרב ז"ל דמצו לעכב עליהם מטעמא דפסקי לחייותיהו אבל היכא דג"כ הגוים באים ולא מצו לעכבם לא קאמר הרב ז"ל וכמ"ש לעיל והבאתי ראיה ממ"ש הטור בשם הרמ"ה ז"ל וכעין חלוק זה כתב הרב מוהרש"ק ץ בתשו' מ"ט וז"ל ע"כ לא קאמר מוהרי"ק אלא בדבר דאתי להו הפסד שפוסק חייהם וכדמוכיח הוא ז"ל בפי' אבל לענין זה וכו' עכ"ל יע"ש

ואחר שביררנו דהיכא דאיכא גוים דמזבני ולית להו ריוחא לבני העיר לא מצו לאפסודי לבני עיר אחרת ולעכבם שלא יבואו שם להסתחר כי אם בפריע' המס או הגאביל"א נבא לנ"ד ונאמר דכיון דבימי היריד השר קרא דרור לכל הרוצה לבא באותן הימים להסתחר ובאים שם מקצות הארץ לישא וליתן שם בודאי הגמור שהיהודי' הסוחרי' שהם בתוך הבאים מארצות אחרות אינן יכולין בני העיר לעכבם לא מן הדין ולא מן התקנה דלאפסודי להו בכדי לא מפסידינן וכמ"ש

ויגעתי ומצאתי למורינו הרב מוהרשד"ם שכתב בתשו' אמ"ת מארץ תצמח גבי ק"ק אישקופי' שהטילו מס או גאביל"א על האורחים הביא דברי הרשב"א בתשו' וכתב וז"ל לכן כתבתי זה כי מי שירצה שלא לעור עיני שכלו יורה יורה דמה רע עושי' בני אישקופי' שהרי צריך להבין מאיזה טעם באו חז"ל ואבותינו הפוסקים לכתוב כל אלו הדינים אלא כי יסוד אלו הדברים חוזרים על עיקר אחד דד"ד והמלך גוזר שכל מי שאינו פורע מס לא יסחר ויתעסק בה וכו' והחרד אל דבר ה' יבין כי באלו ארצות המלך יר"ה לא שייך דבר מזה כי היא עיר פרוצה שוה לכל לפורעים לו מכס ומס ולמי שאינן פורעים כלם באים ומסתחרי' הולכים ושבים ואין מיחה בידם וכו' וא"כ מן הדין הגמור עוברים על התורה אם מכרחים אותם ליתן שום מס ועוד אני אומר כי בשלמא באותן המקומות היה להם כח שוה