שתי הלחם סא

כי בער אנכי מאיש ואין הכרעתי מכרעת אבל מאחר דאין מסרבין לגדול אחזתי ידי בקן קולמוסא לכתוב מה שהשיגה דעתי הקלושה והחלושה. ואען ואומר מי הוא זה ואיזה הוא אשר יערב אל לבו לגשת הגשה למלחמה ולחלוק עם הג' המלכים האלה דיינים המצוייני' לכל בני עמינו את אשר כבר בררו בדעתם הרחבה והמלאה דעת וירא' ה' שהדין עם האורחים כי הדברים פשוטים ומוכרחים בעצמן דאיתא בפ' לא יחפור גבי הא דפשיט ליה לרב הונא בריה דר' יהושע בר מתא אבר מתא אחריתי מצי מעכב מייתי התם ההוא עובד' מהנהו דיקלאי דאייתו דיקלאי לבבל אתו בני מתא קא מעכבו עילויהו אתו לקמיה דרבינא א"ל מעלמא אתו ולעלמא ליזבנן והני מילי ביומ' דשוק' אבל בלא יומ' דשוק' לא ע"כ ופרש"י ז"ל לעלמא ליזבנן יומא דשוקא הוה. והרבה באים ממקום אחר לקנות מן השוק לפי אין בני העיר מעכבים גם על המוכרי' להביא אומנות ולמכור לנקבצי לשוק עכ"ל וכ"כ כל הפוסקי' דוק ותשכח הרי כי ביומא דשוק' לא מצו מעכבי בני העי' לבר מתא אחריתי ולא מצו למימ' דפסקי לחייותיהו כיון שבאים שם הרבה בני אדם ממקומות אחרים לקנות ולמכור הכא נמי בימי היריד דהרשות נתונ' להיות כל איש רשאי ושליט להביא סחורתו בידו מהם באים לקנות ומהם באים למכור. לא מצו בני מתא לעכב בני מתא אחריתי שלא יבואו להסתח' באותו זמן עד שיפרעו המס או הגביל"א אשר ישימו עליה' וגדול' מזאת כתב הרב הגדול וקדוש כמוהר"ם מאטאלון זצ"ל והסכים עמו הרב הגדול כמוהר"ש קלעי ז"ל דהיכא דמעלמא אתו ולעלמא מזבני מקרי שפיר יומא דשוק' דלאו בתר שמא אזלינן אלא בתר טעמא אזלינן כ"ש בימי היריד דאיכא שמא וטעמא גם יחד דלא מצו בני מתא לעכב כאמור

איברא כי מצינו לרב הגאון מוהרי"ק ז"ל בשורש קצ"ב על הריב שהיה בין קציני וראשי ק"ק מנטובה ובין רבי שלמה די ספורנה שכתב דמ"ש בגמרא לא מעכבי היינו מן הדין כלומר לא מצו מעכבי ע"פ ב"ד והרבה להביא ראיות על זה וסוף דבריו כתב וז"ל אבל אם יוכלו בני העיר לסגור הפתח ע"י השר שלא יבואו יישר כחם וכו' אבל אם תגבר יד בני העיר לסגור דשא באפיה הן ע"י השר הן ע"י שום מונע פשיטא שהרשות בידם וכדפי' ולא יחלוק על זה כי אם העיקש והפתלתול אשר לא ידע ולא הגיע להוראה עכ"ל וג"כ הרב מוהרשד"ם ז"ל בתשובה דשייכי לח"מ תשו' ת"ז העלה דבני ק"ק יאנינא יכולים לעכב ע"י שר העיר שלא יבואו שם סוחרים אחרים והביא ראייה ממ"ש הרשב"א בתשו' שאחר ההתראה יכולים לשעבדם ואח"כ הביא תשובת מוהרי"ק הנז' וכתב שיש לסמוך עליה וז"ל ואעפ"י שלכאורה נראה דבר תמוה מאד מ"מ מי יבא אחר המלך את אשר כבר עשהו וע"כ אני אומר שכיון שהאמת הוא שנמשך להם לבני יאנינא נזק מהסוחרים הישראלים כנזכר בשאלה אעפ"י שיש ג"כ מבני נכר הארץ שהולכים ואין לאל ידם לעכב וכו' וא"כ נראה בעיני טוב וישר לעשות כמ"ש הרשב"א ז"ל להתרות וכו' ואם לאו הרשות נתונה כמ"ש מוהרי"ק ז"ל עכ"ל,. וכ"כ ג"כ הרב מוהרש"ק בתשו' מ"ח והרשה לבני יאנינא לעכב ביד האורחים עד שיפרעו הגביל"א אשר שמו עליהם ונסתייע מתשו' מוהרי"ק ע"ש א"כ נראה מתורת אלו המאורות הגדולים זלה"ה דאליבא דהגאון מוהרי"ק בנ"ד אם בני העיר השיגו הורמנא דמלכא לעכב על האורחים ולהעמיס על אחיהם שלא יבאו להסתחר שם בימי היריד כי אם בנותנן לכסף מוצא המס או הגביל"א אשר שמו עליהם מצו למעבד הכי ויישר כחם ואליו ראוי לשמוע יען רבן של בני גולה הוה ובפרט בערי איטליא כי שם היה מקום כבודו וישיבתו

ובאמת. כי דברי הגאון מוהרי"ק קשו עלי