שתי הלחם ס

דכל מה שפסקו הרבני' שרי המדינות הנזכרים הם אמת ודבריהם אמת בכל הכלל והפרט שבדבריהם אם כן איפה מה יענה אחריהם חכם לכשירצה להרשיע את אורחים הצדיקים בדינם. ויליף מינה וידון ק"ו מעצמו ואפילו לא קבלו מרבותיו הם המה מעלת הרבנים הנזכ' ה"י שקיימו הדברים מסברא דגמרא במכל שכן וק"ו ב"ב של ק"ו בנדון זה שהתקנה היא נגד האורחים שהם בני עיירות וקהלות אחרות שהדבר פשוט שאין בידם של מנהיגי אותה העיר שנעשה בה השוק לחדש דבר מעתה תקנה חדשה להטיל עליהם מס עבור אותם הימים הנזכרים ונעשים חפשים משעבוד מלכיות שפטרו ועשו בני חורין לכל הבאים שם מאיזה עם ולשון שיהיו ודאי כן הוא דלאו כל כמיניהו מאלו המנהיגים החדשים לבטל מנהג אבותיהם ואבות אבותיה' ומאחר שכך שהיו מתנהגים מימי עולם ושנים קדמוניות כבר זכו בני עיר אחרת במקום זה תחלה ואדרבה בני העיר הזאת המחדשים המס הזה קא פסקי לחיותיהו ולאו כל כמיניהו ובפרט כי כמה אומות ממשמשות ובאות בשוק למה יגרע חלק ריוח בני ישראל מאת אחיהם אשר חדשו גזרותיהם באלות וחרמות יכול על מגן דאסיה דמגן במגן מגן שויא מהגם כי ח"ו חוששני להם מחטאת פן חרבם תבא בלבם וקשתותם תשברנה כי גולל אבן אליו תשוב וגו' ומאחר דאסיקנא דהדין עם האורחים הרי זה כח החרם שיטילו התושבים לא די שהוא כאילו לא היה אלא שיכנסו ח"ו ותחת סוג המנד' למי שאינו חייב נידוי

ובכן עיני תמיד אל אל ה' יהיו לרצון אמרי פי באזני בני אותם הערים שריה' וכהניה' אחרי היותם בני אברהם ויצחק וישראל אבותינו אשר היו מקרבים את הרחוקים הם גם הם יחזיקו במעשי אבותיהם בידיהם ולפחות לא ירחקו את הקרובים בדבר שנעשה שלא כדין אלא לצורך שעה וישמעו אל דברי חכמים שלא לפצות עוד פה בדבר זה לדעת להודיע ולהודע כי ישראל קדושים הם וגדול השלום ושלום על ישראל ועל רבנן

נאם קטן שנולד מגויות הארי הוא משה זעירא דירושלם תוב"ב בכמוהר"רי יעקב חאגין זצוק"ל ל כאור' נטה ללון חות' בארץ לא לו: אמשטרדם בתשרי ע"ת לאהב לפ"ק

והגאון הרב מהר"ש אאליין נר"ו כתב ז"ל

ראיתי אור יקרות אמרות טהורות מדייני גולה שני צנתרות הזהב רבני איטליא הא' מיוחד שבהד"לו וזיוו זורח בק"ק מנטובה. הרב המובהק דיינא דנחית לעומקא דדינא יהודה גבר באחיו ה"י והשני הרב המובהק חסידא קדישא כמוהר"ר מנשה נר"ו אב"ד ור"מ דק"ק וירוכה ה"י אשר כלם שוין לטובה לנעול דלת בפני המתקני' להטיל מס או או גביל"א על הבאים ממקומות אחרים להסתחר ביומא דשוקא ששר העיר קרא דרור לכל הבאים בימים ההם וגם לרבות שלא יוכלו להשתדל עם שר העיר לתת להם רשות להכביד על האורחים כאמור ושאם עשו והצליחו ותקנו והסכימו בגזרת חרם ק"ו לא עלתה בידם כלום ונתנו הרבנים הנ"ל ה"י עדיהן מן התלמוד והפוסקים זלה"ה והצדיקו את האורחים בראיות ברורות דבש וחלב תחת לשונם ואחריהם בא התייר הגדול אחי וראש בנן של קדושים החכ' השלם ה"ה הרב כמוהר"ר משה האגיז נר"ו ואשר וקיים דבריהם דנאמרים באמת וצדק בטוב טעם במועצות ודעת בשנו"תו את טעמו ובהביאו דברי רבותינו הפוסקי' אשר כל בי' ישראל על פיהם יחנו ויסעו כמעט שלא הניח דבר אחריו אשרי יולדתו ומעכותכותיה הרבני והגדילני וצוה עלי לחוות דעתי גם אני' וידעתי בי"כי ידעתי