שתי הלחם נט

דידן וכיוצ' בו שהבאים משאר קהלות אינם חייבי' ולא משועבדים לתקנות חדשות שרוצים לתקן עליה מנהיגי אותה העיר ובצל קורתו של מעכ"ת האב"ד דמנטובה נר"ו הייתי וכוונתי לדעתו במה שחילק ופי' דברי הרשב"א ז"ל במקומות שדרים בהם ישראל לבד כמו שהוא עד היום במלכות פולין אמנם במדינות אלו לא עלה על דעת הרשב"א וזה פשוט בעצמו ודבר שפתים אך למחסור

ולשופרא דמילתא אעתיק מפני המון התלמידי הא דאית' במרדכי בפ"ק דב"ב וז"ל והר"ר מרדכי מצא בשם ר"ת דרשאין בני העיר להסיע וכו' היכא דהתנו כבר ביניהם אבל אם לא התנו מתחילה אין כח בבני העיר להכריח אחד מבני עירם למה שירצו והא דאמרי' הפקר ב"ד הפקר דמשמע אפילו בעל כרחם היינו כגון בי דינא דר' אמי ור' אסי דאלימי לאפקועי ממונא כדאיתא בפ' השולח והא דאמרי' בעלמא ובאת אל הכהנים אשר יהיו בימים ההם יפתח בדורו כשמואל בדורו היינו שאין בדור כמותם אבל אם יש בדור כמותם אין בידם להפקיע ממון עכ"ל וכן הסכימו כמה וכמה מהאחרונים עם ר"ת ופוק חזי מ"ש מוהר"י י קולון ז"ל בשורש קפ"א אשר על הוראותיו אנו וכל בית ישראל נשענים ולא ישאר לו ספק כלל בזה ורשום בספר הזכרונות אשר לי כי הרא"ם ז"ל בתשובותיו סימן נ"ז האריך ואסף וקבץ וערך מערכה מול מערכה מאשלי רברבי דפליגי בפי' דההיא ברייתא הנזכרת דר"ת וסיעתו הם המה לקרא' מערכת הרב הרמב"ן ותלמידו הרשב"א זלה"ה וזולתם שחלקו על פי' ר"ת ז"ל ואם זכרוני אינו לי כמכזיב הוא ז"ל משך אבירי' בכחו וכתב דהרמ"בם ז"ל נוט' אחר דעת ר"ת ולשונו בפ"יד דהלכות מכיר' ל"ה רשאין בני העיר לקוץ להם וכו' עי"ש יוכיח שאינם יכולים לענוש על מי שלא קבל התנאי אלא אם לן התנה עמהם וקבל עליו תנאי תקנתם מעיקר' ועוד תנאי אחר שהם עשו מדעת החכם ואם יבצר אחד משני תנאים אלו כגון שלא התנו עמהם אף שעשו מדעת החכם או איפכא אינן יכולים להענישו עד שיתנ' עמהם ויעשה מדעת החכם הרי לנו ברור דאין להעניש ולהפסיד על מי שעבר תנאי תקנתם בלתי אם נועדו בו שני תנאים הנזכרי' אך אמנם עשיית התקנה בידיעת החכם לבד לא סגי ואין להענישם כלל וע"פ האופן האמור דמוכח מלשון הרמב"ם ישבתי מה שהרגיש מרנא הכ"מ ז"ל שם בלשון הרמב"ם ז"ל משום דעקרו דהרמב"ם ז"ל הוא דאתא לפרושי דאין להעניש ולהפסיד למי שעבר התנאי בלתי שיקדימו לו ב' תנאים הנז' והאי דאין יכולי' להענישו עד שיתנה עמהם לאו אבני אומנות דסליק מיניה לבד קאי כי אם לשתי חלוקות הקודמות וזכיתי ומצאתי כדברי באחד מגדולי האחרונים הן אמת דהריב"ש בסי' שצ"ג דעת אחרת היתה עמו עי"ש. עכ"ז לא יהיה אלא פלוגת דרבוותא די לנו כדי להחליט הדבר ולומר דאין כח ביד המתקנים לתקן תקנה חדשה ולהוציא ממונא מספיק' וכיון דאיכא ספק בדבר הרי זה אותם הבאים לתקן הם באי' להוציא מהיחיד או יחידים המוחים על דבר הסכמתם ועל המוציא מחברו עליו להביא ראיה וכ"ז איירי אפי' ליחידי קהלתם הקבועים ועיין בלחם רב ס"ג וע"ו וע"ז וע"ט ורי"ו ובני אהרן קי"ג ומוהריט"ץ נ"ב ופ"מ ח"א ד' (וכבר נכתבה ונחתמה בחי"ד מהלקט שלי עי"ש בה' הסכמות ותקנות) ובח"ב קי"א ובמ"צ ח"א נ"ד והר"ב אשכנזי כ"ה ומוהרי"ט ח"א ס"ח וס"ט וח"ב בי"ג ובני שמואל סי' ט' והראנ"ח נ"ב ורשד"ם י"ח וקי"ח ובח"מ ת"ז ותמ"א ומוהרד"ך בית י"ג וי"ד ומהר"א פרחיא הכהן א"א נ"ד ומהרש"ך ח"א סי' קפ"ד ויאורו עין הקורא ומתוכם ילמדו תורת אמת דנפקא לן