שתי הלחם לד

דכתבו דקרחה בראשו לא קרינן ליה סי' מובהק יודה הכא בחתך זה דסי' מובהק איתקרי משום דהתם היינו טעמא דכמה חיי ברייתא הכי אית להו ושכיחי טובא להיותם קרוחי ראש אמנם שיהיה להם חתך שניט בראש מצחו לא שכיח וכל זמן דלא שכיח לא אמרינן דאתרמי שהשאיל כל כליו לאיש כיוצא בו שהיה לו הסי' הנזכ' שהוא לדעתי סי' מובהק ומצאתי סעד לדברי בגדול אחרונים הוא הגאון בעל פ"מ ז"ל ח"ב סי' פ"ד ונמשכו אחריו רבים בתורה לקרות ולחשוב שרט ההכאה שבראשו לסי' כיון שהיה נודע כי כך היה לו בחייו וכיון דלא שכיח בין אנשי דעלמא אין לנו לחוש לחששא דחזקה כזו וגדולה מזו מצאתי ראיתי לבעל פ"מ הנז' שצירף ועשה מעשה צניף וקרא לקאליו"ס שהיה לו לאחד באצבעות שתי ידיו הסמוכים אל אגודל סי' אף שהוא דבר מצוי ומכ"ש ש החתך השניט זה שבראש דלא שכיח ונמצאו כל כליו בסי' זה שפיר קרינן עליה טובים השנים מן האחד כי אם יפול האחד יקים את חבירו והרי אלו השתי עדיות אחר שנפלו קמו ועמדו והאחד שהוא החתך השניט הקים את עדות בסי' כל כליו ולהיותם לאחדים בידיך דודאי הב"ח ז"ל והנלוים אליו יודו דבגין הא שריא האי אתתא לעלמא ועיין במהרי"ט ומוהרח"ש כי כאלה רבים בתורה שמתי תחת עין עיוני לסמוך דעתי על זה להתיר לאשה הזאת לשוק כדעת מעכ"ת, וה' ברחמיו יאיר עינינו במאור תורתו ויצילנו משגיאות נאם המני"ח ז"ל: שאלה ט אהוב אוהב דבק מאת הנעלה פלוני נר"ו

שאלתני הדריכך באיזו היא דרך ישרה אשר תלך עם פלוני שיש לך ממנו כתב חילוף ויש לו חובות מרובים וחושש אתה שלא תהיה ידו משגת לשלם לכל הבעלי חובות ולפיכך אתה רוצה לקבול עליו תחלה לאוסרו בבית הסוהר קודם שתרד עמו לדין ישראל שהוא הנותן לסדר לבעל חוב אודיעך קושט דברי אמת כי שאלה כעין זו נשאלה לחכמים בעלי ההוראה ה"ה כתובה באחד מספרי הפוסקים הגדולים ובאשר ספריהם כהיום אינן תחת ידי אין בזכרוני באיזה ספר היא העולה ובספק קרוב לודאי אצלי שהרב הגדול מוהרשד"ם ז"ל העלה אותה בא' מחלקי תשובותיו הואיל ואינה בכתב ידי בלקט הקמ"ח דשייך לחה"מ אמנם המורם אצלי חתום תוך מורשי לבבי וזכרוני ודעתי כל ב"ד ישראלי יסכים על כך דכל שידוע לרבים שאין כח ביד הלוה לשלם או שהוחזק שאותו האיש משאו מתנו היה באמונה לוה ומשלם ועתה הוא אומר שאין ידו משגת לפרוע חובותיו אסור ודאי לכוף אותו בשום מיני כפי' ומכ"ש לאסור אותו במשמר שהוא דבר שאין כח ב"ד יפה על כך עא"כו כחו של מלוה דאם כה יעשה קנסא קנסינן ליה כפי הנזק שיגרום בתפיסת גוף הלוה שיעשה לו יעודינו נגמר ומפורש בטור חה"מ סי' צ"ט דהרי זה נשבע שאין לו וכשיהיה לו שיפרע ובזה נפטר מכל דיני אדם ובדיני שמים דינו מסור אם ח"ו נשבע על שקר כמ"ש הנסתרות לה' אלהינו ודין שבועה זו היא תקנת הגאונים שעתה משביעין לכל אדם כעין שבועה דאורייתא כמ"ש בדברי הרמב"ם ז"ל הביאם הטור בסי' הנז' עיין עליו וברור תמצא שמדין התורה אפי' להכלימו אין רשות לב"ד ולא להשביעו אם לא שהוחזק ברמאי ואין בכחב"ד כי אם להטיל חרם סתם למי שיש לו ואינו רוצה לשלם או למי שיודע שיש לו נכסים לזה. שיבא ויגיד ואם הדבר ספק אצל ב"ד אם הוא