שתי הלחם לב

השוה בשירותא דהאי איתתא דעליה אדוני דן הלכה למעשה וראיתי הסכמתו היא העולה להתירה לשוק עפ"י העדות שהכירו לאיש בכל מלבושיו כאשר כתב הגאון מוהר"מ מפאדוה בתשו' ונמשך אחריו הגאון מוהרי"ט סי' ל"ה ושלשת הרועים הגאונים מוסדי ארץ מוהר"מ בנבשתי ומוהר"י בנבנשתי ומהר"פ הכהן זלה"ה דלא אמרינן דחיישינן לשאלה אלא בחפץ א' או שנים אבל כל מלבושיו דאין הדעת סובלתו שהשאילם לאחר ונשאר ערום וערטילאי או החליפם באחר שהם דברים של בטלה זהו תמצית המורם מדבריו והם המה דברי הגאונים הנז' החיים החיים עד הנה בעולם שכולו טוב

והנה עפ"י היסוד הראשון דמעלתו לא ק לאורה הוא צריך ותרב חכמתו ושלמה משנתו כמצווה ועושה ארשום לפניו מה שלמדתי בענין זה ורשום הוא אצלי מה שנתעסקתי באסיפת דעות אחרונים לצורך חיבורי לק"ט הקמח אשר כל הכתוב בו הוא הנמצא בספרי הפוסקים המפורסמים וכשופך מים מימה של של תורה מכלי אל כלי אשר עם כל גלותי בחמלת ה' עלי עמד טעמו בו ויש טעם לשבח אמרתי עם הספר אגלה נא אזן אדוני ובעלי ההוראה הם יבחרו ולא אני

ראשון לכל דב' לעיין מר במה שפסק הב"ח בתשו' הלכה למעשה דאפי בכל כליו ומלבושיו חיישינן לשאלה עי"ש סי' פ"ו דהאריך והביא במסקנא זו ועפ"י דעת רבו סתם וחתם דבריו להחמיר וכן מוהר"מ מלובלין סי' פ"ט וכן כתב החוט השני סי' צ"ו וראה יראה דשלשתן דחו בשתי ידים סברת הנ"י והר"ן ן עי"ש כי באמת כשנדקדק למאי דקי"ל דסימן מובהק לגמרי דאורייתא וסמכינן עליה סימן מובהק בגופו א"כ מתניתין דקתני ע"י ל פי שיש לו סי' בגופו ובכליו תיקשי דרישא אף ע לאו כחדא גווני מיירי דמ"ש אע"פי שיש לו סי' בגופו היינו דוקא בסי' שאינו מובהק ובכליו מיירי אפי' שאינן מובהקין דהא חיישנן לשאלה והכא קשיא נמי אמאי דמוקי בגמרא דסי' דאורייתא וטעמא דמתניתין דכלים חיישינן לשאלה א"כ לא דמו אהדדי אלא ודאי הכי הוא פי' דמתניתין דקים ליה לתנא דכל סי' מובהק דכלים סימנים שאינן מובהקים קרינן להו משום דחיישינן בהו שאלה אבל בהנך כלים דלא חיישינן לשאלה מהני סימנים מובהקים א"כ הכי פי' אע"פי שיש סי' בגופו דהיינו שאינן מובהקים ובכליו נמי באינן מובהקים דהיינו בהנך כלים דחיישינן בהו לשאלה דכל סי' דידהו שאינן מובהקים קרינן להו סי' מובהק בגופו או בהנך כלים דלא חיישינן לשאלה הוי שפיר סי' מובהקים ובזה יתיישבו דברי הטור במ"ש וז"ל ואם אין מכירין אותו בטביעות עין אפי' יש סי' בכליו ובגופו אין סומכין עליהם אם אינן מובהקין עכ"ל דמשמע לכאורה הא מובהקים מהני בכלים והא לית' כדכתב מ"ו הגאון הב"י ז"ל וכדמוכח מדברי הטור גופיה בסי' קי"ח עי"ש בתשו' הרא"ש וז"ל ל ואותו שמצאו רגליו והכירו הבתי שוקים כי היו שלו סימן מלבושיו לא הוי סימן שפעמים משאיל מלבושיו וכו' עי"ש ובסי' קל"ב ב וכדמשמע מדברי הרא"ש ספ"ק דמציעא דקי"ל דחיישינן לשאלה אלא ודאי הכי פי' אם אינן מובהקים ר"ל בכלים דחיישינן לשאלה דכל סימן דידהו שאינן מובהקים איקרו ואתא לאפוקי סי' מובהקים דהנך כלים דלא חיישינן לשאלה ובזה אין צורך לדחוק אנפשין ליישב דבריו של הטור כמו שכתב מעלתו הרמה משם רבינו הב"י ז"ל ונמשכו הדברים להב"ח ובעל הדרישה דמאי דכתב הטור אם אינן מובהקים הם דלא קאי אלא אגופו לחוד כי עינינו הרואות שהוא דוחק ועוד דעיקר דינא דחיישינן לשאלה המפורש בגמרא אליבא דידהו לא כתבו הטור במקומו אבל כפי הילוך