שתי הלחם כב

דמיהם נעשו מטלטלין אצל בניו ופטורים מלשלם ואעפ"י שלא הגיע דמי הגזילה לידן של יתומים זכו היתומים בדמים ואעפ"י שעדיין דמי הגזילה ביד הלוקח חייב ליתנם ליתומים ואעפ"י שנתנם הלוקח לנגזל מוציאין היתומים מן הלוקח וזה פשוט אלמא אין לנגזל עצמו שעבוד בדמי הקרקע עצמו ואעפ"י שהוא ביד הלוקח ולא יהא שעבוד זה ששעבוד נכסיו יותר גדול מקנין גמור שלא חל שעבודו על דמיהם ותמורתן ובדין הוא שיהא בעל חוב מאוחר חולק עמו עכ"ל עי"ש וא"כ הוא הדין והוא הטעם בנדון שאני דן עליו לומר שלא חל שעבוד של הראשונה אלא על נצ"ב בהיותם בעין ולא בחילופיהם ובדמיהן אשר באו אחר שנשא אחרת שאז שעבוד שניהם בא כאחת ויחלוקו ואעפ"י שהם דמו נדונייתא ואעפ"י שהיה אפשר לדחות ראיותו של הרב ז"ל מענין הגזל בכמה פנים אפ"ה צריך לבקש צד שיודה הרבז"ל בנ"ד כיון דאיכא ספק על הראשונה להביא ראיה כמו שאבאר לקמן משם מוהרי"ק ז"ל דכל היכא דאיכ' ספק על המוקדם להביא ראיה

זאת ועוד אחרת הביא ראי הרב ז"ל להוכיח סברתו הנז' שלא חל השעבוד אלא בהיות הדבר אשר נשתעבד לו בעין אבל לא בדמיהן ובתמורתן אפי' הן בעין כמ"ש והביא ראיה ז"ל ועוד ראיה ממ"ש הרא"ש ז"ל בריש פ' מי שמת אהא דאמרינן התם יתומים שקדמו ומכרו בנכסים מועטים מה שמכרו מכרו ואין חייבין לזון את הבנות מן הדמים ואין לתמוה מה ליד מים מה לי נכסים דמזון האשה והבנות דוקא ממקרקעי ולא ממטלטלי וכשמכרו הקרקעות נעשו הדמים מטלטלין והביא דברי רבינו האי גאון ז"ל שכתוב דבתר דתקינו רבנן מזוני ממטלטלין חייבין ליתן מן הדמים וכתב הרא"ש ז"ל שדברי רב האיי ז"ל תמוהים דהני זוזי לא משתעבדי לבנות אלא שעבודן אנכסי אביהן וכיון שמכרו ואין יכולין לטרוף הפסידו למה הדבר דומה למלוה על פה שיצא על היתומים ומכרו נכסים שאין ב"ח גובה מן הדמים שבידן דלאו הכי זוזי שבק אביהם ותדע וכו' ובלשון הזה כתב הרמב"ן ז"ל בחידושי בתרא שלו על דברי רב האיי ז"ל וכן תמצא בתשו' מיוחסות להרמב"ן ז"ל ס' מ"ט שאין האלמנה ניזונת מדמי הקרקע שמכרו היתומים שהמעות האלו לא היו' משל אביהן ולא נשתעבדו לה עי"ש מוכח בהדיא ששעבוד הנכסים לא חל על דמיהן ואף רב האיי ז"ל לא אמר שהבנות ניזונת מהדמים אלא לענין יתמי דבמקום אבוהון קיימי ומתקנתם דרבנן מטלטלי דידהו משעבדי לב"ח ולכתובה ולמזוני וכי היכי דאם מכרם בחייו היו הבנות ניזונות מהבנים אף לאחר מותו ניזונות אבל מודה הוא דמדינא לא חל שעבוד ב"ח על דמי' המטלטלין והוה ליה נכסי דקנה בתר הכי ויחלוקו עכ"ל הנה עיני הרואה יראה דהיא ראיה עצומה שאין שעבוד אלא בדבר המשועבד כשהוא בעין דוקא ולא כשנשתנה דאז הוה ליה דבר אחר וא"כ בנדון השתי אלמנות וכיוצא בו הוה ליה לוה ולוה ואח"כ קנה דיחלוקו וזהו דעת מוהרי"ט ז"ל

" איברא דשדינא בה נרגא מיניה וביה אבא הוא הגאון אביו המבי"ט ז"ל בח"א סי' רס"ה כתב בזה ואם היו אלו המעות באים מכח מטלטלין שמכרו אפי' היו ביד היתומי' לא היו ב"ח גובה מהם וכמ"ש הרא"ש ז"ל דפליג ארב האיי גאון ז"ל וכו' לא כשהחוב ההוא בשטר ושעבוד מטלטלי באגב מקרקעי וכו' ע"כ ובמ"ש לא כשהחוב נראה בפירוש שחסר לשון והיא דחיה לומר דעד כאן לא אמר הרא"ש ז"ל דאין מוציאין מיד היתומים אלא במלוה ע"פ ומזונות וכיוצא אבל במלוה בשטר שהקנה מטלטלי באגב לא והטעם שהדמים הם מטלטלים ובכלל השעבוד הוא: