שתי הלחם כ

ירחקוהו אחרי שמעם מה בפי שכנגדו ובזה אתן קנצי למילי ואם יצטרך נעשה סמוכות לסברתינו זאת כי כעת די בזה לגילוי דעתי ואדוני יבחר ואת הקדוש והקריב אליו

ועל ישוב דברי הרמב"ם והרא"ש ז"ל כבר הראשוני' והאחרונים אחזו שער לפרש דבריהם ועיין בהרב בעל פ"מ ח"א סי' ס"ח אך אמנם יש בזכרוני זכר לדבר בש"ס ופוסקים שודאי אם יחקור ימצא ואל ישיבני מהמובן מתוך דברי מהרש"ך ח"ג כ"ה כי זה וכיוצא בו ראיתי ולדעתי אין מדבריהם סתירה לדברי

ועל דבר הספק שנסתפק מר בההוא עובדא דדינא דלוה ולוה ואח"כ קנה דפסק כפי הדין דיחלוקו והן כעת בלומדו שורש הדין בגמרא נסתפק מסברא דנפשיה דח"ו טעה בדין מכח טענת שמא ואח"כ קנה ר"ל במציאה או במתנה או בירושה וכו' כמ"ש מעכ"ת עיין בטופס כתבו כבר מלתי אמורה בבריא לי עדיף דה' עמו והלכה כמותו בכל מקום ובאמת זכרתי ימים מקדם בהיותי מתעסק בגלילת הספרי קדש של הפוסקים אחרונים שנשאלתי בדין הקנאת מטלטלין אגב קרקע ולוה ולוה ואח"כ קנה ובאנו בספק קרוב לזה על האי דקי"ל דנכסי צאן ברזל אם עבר ומכר הבעל בלי רשות אשה מה שמכר מכר לפי שאין לה עליהם אלא שעבוד וכיון שהוא הזקיפן עליו כחוב ואחריותם עליו הרי הם כאלו הם שלו אלא שמשום שבח בית אביה אמרו שלא ימכרם וכיון שכן נאמר שאם נשא אשה אחרת וכתב לה דקנאי ודאקניה ואח"כ מכר מחפצי צאן ברזל של אשתו הראשונה ולקח בהם דבר אחר נאמר שיד שתיהם שוה בהם כדין לוה ולוה ואח"כ קנה דקי"ל דיחלוקו או נאמר שכיון שזה הדבר שקנה הוא בא מכח דמי נדונייתה הרי הוא כאלו הם בעצמם קיימין והאשה הראשונה תגבה מהם ולכל צד וצד יש ראיות מכריחות ומצאתי לחד בדרא גברא רבא ויקירא ויוסף הוא השליט מרנא ורבנא בב"י שלו סי' ק"ד שכתב בזה וסיים דבריו ושים עיניך ולבך בזה שכמה גדולים ראיתי שטעו בו גם בשו"ת תלמידו המובהק מוהרי"ט ח"א סי' קכ"ח דנסתפק בספקו דמרי ודחה אותו בשתי ידיו וסמכתי ידי עליו להעתיק תמצית לשונו למעכ"ת כי הספר אינו כל כך בנמצא ואגבן אודיע לאדוני מה שנתחדש לי בו בעת ובעונה הזאת בזכותיה דמר

הגאון מוהרי"ט הנז' כתב וז"ל ושמא תאמר כשהקנה מטלטלי אגב מקרקעי הרי כל נכסיו נשתעבדו לראשון מאותה שעה ואם מכרן או החליפן הן וחילופיהן וחילופי חילופיהן בשעבודא דקמא קיימי דכל שקנה מחמת נכסים הראשונים הרי הם נתפסים בשעבודם ולא אמרו לוה ולוה ואח"כ קנה דמשתעבד לשניהם אלא בנכסים שבאו לו ממקום אחר במתנה או בירושה או שהרויחן אבל כל מה שקנה באותן הנכסים עצמן לא פקע שעבודיה מינייהו אין לך לומר כן שאי אפשר שיחול שום קנין ולא שעבוד בנכסים שלא באו לעולם ואם אמר אדם לחבירו אני מקנה לך נכסים אלו וכל מה שאקנה מהם לא חל שעבוד בעתידין לבא דאין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם עי"ש

ונראה לי לכאורה להביא ראיה לסברא זו ולעשות לה סמוכות מההיא דהביא רבינו יעקב בעל הטורים בח"מ סי' צ"ט דהביא תשו' הרא"ש ז"ל וז"ל ראובן השביע לשמעון שבועה זו דתקנת גאונים ולא השביעו להבא ואח"כ תבעו לוי ששטרו מאוחר והשביעו להבא מה שירויח יותר על ההוצאה ועתה טוען ראובן כי שטרו מוקדם והוא יקח תחלה והשיב לא שייך דין קדימה בדבר שלא בא לעולם ואם לא שנשבע היו חולקין וכיון שנשבע ללוי צריך לקיים