שתי הלחם קטז

תורה ומצות כי בלימוד המצות שבתורה זאת התורה במקום עולה ומנחה וחטאת וגו' ועל פי הקדמה זו בלקט הנביאים פרשתי פ' עמי מה עשיתי לך ומה הלאתיך ענה בי דהנה למראה עיני בשר תורה חמור' נתנה לכם בתרי"ג מצות הסר מהם שס"ה ה שהם בשב ואל תעשה ובלא יגיע' וטורח נותנין לו שכר כעושה מצוה ומהרמ"ח אין לנו בגלות המר הזה רק אלו הס' מצות הכרחיות שרובם ככולם הם פקודי ה' ישרים משמחי לב בשבתות וי"ט ומשפטים ישרים והמשכתי התוכחה עם פ' ולרשע אמר אלקים מה לך לספר חוקי שהם תרי"ג כאלו הוא דבר חמור שאי אפשר לעמוד בו וכל זה אינו כמו שהמשילו רז"ל בויקרא רבה פכ"ו על מקרא זה משל למלך ששלח שלוחים שלו למדינה עמדו בני המדינה ושמשו לפניהם באימה ביראה ברתת ובזיע כך א"ל הקב"ה לישראל עמי מה עשיתי לך וגו' שלחתי לכם ג' שלוחים משה אהרן ומרים שמא אכלו מכם שמא שתו מכם שמא הטריחו עליכם כלים לא מזכותן אתם מתפרנסים מן בזכות משה באר בזכות מרים ענני כבוד בזכות אהרן

ולפי המכוון שאני בו המשילו משל שני למלך ששלח פרוזדוגמא (ר"ל כתב שלו) למדינה עמדו בני המדינה על רגליהם וקבלו הכתב ופרעו ראשיהם וקראוה באימה ביראה ברתת בזיע כך אמר הקב"ה לישראל עמי מה עשיתי לך ומה הלאתיך הדא פרוזדוגמא (ר"ל כתבי הדת שלי) דידי לא הטרחתי עליכם ולא אמרתי אליכם שתהיו קורין ק"ש לא עומדין על רגליכם ולא פורעין את ראשיכם אלא בשבתך בביתך ובלכתך בדרך הרי מתוך דברי רז"ל למדנו תוכחת מוסר כללי שאמרתי דעם היות שהתורה שלנו למראה עיני בשר ארוכה היא ורחבה ורבו מספר התרי"ג מצות אמנם צא וחשוב דאין בהם עמל וטורח כלל וכלל בפרט היו' בגלותינו כמו שביארנו דאין בידינו כי אם מספר ששים ורובן ורובן ככולן אין בהם עמל וטורח כאשר בנקל יכולים כל רואי שמש לראות וכעין זה הם ענין המ"ח דברים שהתורה נקנית בהם בהשקפה ראשונה נראה שהם דבר חמור אמנם בהשגחה מועטת יכולין להסתכל שאין בהן עמל וטורח רק מדות שכליות שהשכל מחייבן לכל מי שרוצה להכנס בגדר אדם ומכ"ש למי שרוצה להכנס בגדר ת"ח להנהיג את עם חכם ונבון עם האלה ושלמה בחכמתו אמר מי יוכל לשפוט את עמך הכבד הזה כי רבים הם ומשפטם כבד וכבר אמ' ה' למשה בני סרבנים הם טרחנים הם והלואי ואולי על ידי שלימות קניית המ"ח מדות אלו יוכל החכם לעמוד ביניהם כדי להדריכם בעבודת הבורא זהו תוכן כלל כוונתי בפירוש דבר המספר ששים ורבינו בעל הטורים ז"ל רמז מצא לענין השבעים שהבדילנו הי"ת מע' אומות ומשנה ראשונה לא זזה ממקומה דמאן דעבד שבעים כלל עריות עם קדושים ושמטה עם נזיקין ותפילין עם פסחים דהאמת כן הוא דבאלו הג"פ תמצא רוב מאלו הששים מצות הכרחיות הכתובות לפניך וזו היא מ"ם מקצתית שהובאה במדרש דבכל א' וא' מהן יש בהם מששים ששים ואידך אמר משבעים שבעים אך לעולם ששים ומכ"ש שבעים לא עלה על דעת רבותינו האלהיים להכחיש את המוכחש וכל המהרהר אחרי דבריהם מהרהר אחר השכינ' ודי בזה לפי קוצר השע' שאינה פנוי' לפני בחולשת אברי הי"ת יבריאני לעבודתו

וכבר עלה בדעתי דרך אחר מאחד שראיתי במדרשים שלא כתבו בפירוש מששים ששים רק מס' ס' שבא הרמז למה שפרשתי במאמר תמוה אשר נשאלתי מאהו' התו' המגיה כהר"ר דוד טעבלי בהר"ר חיים קיטן נר"ו במדבר רבה פי"ד אלים ס' עתודים ס' כבשים ס' כנגד ס' רבוא כנגד סו"ד שחשבונו ס' והרב במ"כ ז"ל כתב