שתי הלחם קיז

יש ליישבו בדוחק שנחשוב הסמ"ך רק חמשים קדמיו ואם לא לא ידענא מאי אדון ביה עכ"ל ואני המני"ח אמרתי דיש לדונו בפירושו דהואיל ואות הס"מך היא מאותיות המולידות מספר הדומה להם דהנה אם תכתוב סמ"ך הרי לך המילוי שהוא מ"ס כ"ף עולה ששים וזה הוא סוד מורה על כל דבר שחשבונו ששים והם כנגד ששים מלאכות בית שני שנבנה ס' על ס' אלישע וכו' ששים עיר וכו' יצחק וכו' כדמפרש ואזיל כל דבר ששים שאות הסמ"ך הואיל והיא כפולה ומולידה מספר סמ"ך אחרת במילואה היינו סוד שמורה על כל דבר שחשבונו ששים וזה לענ"ד פשוט בכוונ' המאמר בלי שום דוחק א"כ אוף הכא עלה בדעתי לומר דהואיל וחזינא דרוב המצות הנאמרות במכלתין הן כפולות והן תולדות מעשרת הדברים כמ"ש בזוהר ח"ג דף פ"ד ושם שם עיניך תחזינה משרים דאמרו פרשתא דא כלה אוליפנא מנה מלין אחרנין וכלהו תליין דא בדא ורבי אבא בדף פ"א תאני הכי פרשתא דא כללא דכל אוריתא היא וחותמא דקושטא דגושפנקא היא וכו' עי"ש א"כ הרי שבה סגולת אות הסמ"ך שמולידה סמ"ך אחרת שכמותה: כעין החותם שמוליד מה שחקוק בו: א"כ אפשר לומר שאין כוונתם על מספר המצות והם ששים אלא שיש כעין דוגמתן כפול' בתורה תני רבי חייא פ' זו נאמרה בהקהל מפני שרוב ופי תורה תלויין בה א"כ הרי זה אפשר לומר ומפני כך לא כתבו מששים ששים מפורש רק ס' ס' להורות על האות שהוא אות המולידה ספר השוה לה כך בפ' אלו ויש בהן מצות $ציור בספר$ כפול' שכבר נכפלו דוק והארך כי הראשון עיקר

וע"פ הקדמה זו בארתי מאמר רח רח"בע מ"ש רצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצות והראיה שהביא היתה על התורה שנאמר ה' חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר ובפ' זה לא הוזכר כי אם תורה אך לא המצות והענין הוא דהואיל והוזהרנו בתורה אלה המצות מלמד שאין נביא רשאי לחדש דבר מעתה א"כ ריבוי מצות אי אפשר להיות יותר ממה שצוה מהשמירה בזמן הגלות נתמעטה בעונותינו כמש"ל אמנם התורה נתרבת ויכולה להיות מתרבת עד אין סוף מחמת התמדת הלימוד שנהיה כל יום ויום שואלין ודורשין על כל מצוה ומצוה שבה ועל כל מקרא ומקרא שבנביאים דכעין תורה דרשי להו רבנן ולומדין מהם ועושין בהם ג"כ אסמכתות כמ"ש בתעניות ד' יד ע"ב הא עד דאתא יחזקאל מאן אמרה אלא גמרא גמירי לה ואתא יחזקאל ואסמכה אקרא א"כ אצל התורה שייך לישראל זכיה על ידי לימודה ולפיכך הגדיל תורה לא כתיב אלא יגדיל שכל יום ויום יכולה היא להתגדל וע"י גידולה שיהיו ישראל זוכין אבל המצות מ"ח נביאים ושבע נביאות עמדו להם לישראל ולא פיחתו ולא הותירו עמ"ש בתורה אפילו אות א' חוץ ממקרא מגילה דדרשו וילפו לה מקל וחומר והרמז שמצאו כתוב זאת זכרון בספר דוק והארך. והשם ית' יאריך ימינו במאור תורתו נס"ו: