שתי הלחם קיג

שאלה מה תשובה להרב הגאון הגדול האב"ד דק"ק מנטובה מוהר"י בריאל נרו

ועל דבר תורה שנשאלתי מאת מעלת אדוני במעשה שבא לידו מאיש א' שרוצה לצוות על נכסיו בבריא ולתת הקרן מהיום והפירות לאחר מיתה כיצד יעשה דרך ההקנאה אודיע לאדוני נאמנה כי זה ימים ושני' בהיותי מתגורר בליוורנו גם בק"ק ויניציאה פעם אחר פעם נשאלתי מב"ד הגדול שבנא אמון רבתי על עסק זה ודומה לו דהיינו אם נדון אותו כראוי או כמוחזק והצעתי הדברים בפני חכמי ויניציאה לדעת מה בפיהם והם כתבו מה שכתבו בקיצור נמרץ כאשר חתימת יד הגדול שבהם הכמוסה אצלי תעיד בהם שענו חלקם ואני בעוניי מלאתי את דבריהם לחלק בין באנק"ו שהוא של סיבוב וחילוף הסוחרי' שאותו ודאי מוחזק יתקרי לנחלת בכור במקום שנהגו ולירושת הבעל הכל כפי התנאי אמנם שאר הבאנקו"ס שמניחין שם ממון לקרן קיים והרוצה לחזור וליטול את שלו משם לא ימצא ידיו ורגליו כי אם דוקא ע"י חילוף והפסד עשרה לק' ולפעמים לשליש הקרן באלו ודאי הורתי פנים שיש לפקפק אם דיינינן ליה כראוי כדין אשה שהכניסה לבעלה מלוה בשטר שיש לה על אחרים כמבואר בטור אה"ע ובש"ע ריש סי' נ"ו וכפשטא דסוגייא בפ' יש נוחלין דבחדא מחתא מחתינהו שם בדף קכ"ד ע"א וסוף דף קכ"ה אע"פי שיש בידה מ"מ לא הוי רק ראוי ודין בעל כדין בכור ואח"כ הראתי פנים צהובות לזכות הבעל והבכור בהיותי עוקר מעליהם שם ש"ח דעל פי האמת באמת אין הפארטי" דאם של באנק"ום אלו נקראים בשם ש"ח דהנה לא נעלם מעיני חכמת אדוני דשורש הדברי' דקרינן למלוה בשטר ראוי נפקא לה מההיא דהשורף ש"ח של חבירו דהעלו שאין גוף השטר ממון וכדי לחייבו הוצרכו התנאים שביאר הרמב"ם ז"ל והובאו במוהרי"קא ז"ל ס' שפ"ו וכד' דייקינן שפיר כל התנאים ההם ונוסף בהם איכא הכא בפרטי" דאס של כל אלו הבנק"וס לפי שאפי' שיאבד וישרף אלף פעמים הכתב יד שנותנים בעלי הבאנקו"ס לבעלי המעות הנה החוב נשאר מקויים ומאושר ע"י הכתיבה שכותבים הם בספריהם הגורנ"אל וס' הקאש"ה וס' ההכנסה וההוצאה שעל יד אחד מאלו די והותר לברר ולגבות המעות ההם בלי ספק וכיון שכן הרי יצא מעל המעות שם מלוה בשטר ובעל פה וכן העלתי בתשובתי לא' מרבני נאאמון הנז' כדין כדין כתובת אשה שהיה כתוב בה שהאשה הכניס' לבעל סך מה מאלו הבאנק"ו בתורת פונד"ו דוט"אל ל שאדוני יודע שר"ל שכל זמן שהאשה בחיים לא יוכל הבעל למכור ולהחליף המעו' ההם כל עיקר אלא שיעמדו שם לקרן הכתוב' ובטחונה) והיה בדעת א' מהחכמי' המומחים לזכות ליורשי האשה מטעם שכשהבעל אחר מות אשתו בא לגבות הפרטיד"ה הזאת היה בא מכח ירושה וא"כ חזר הדין דהוי קרי ליה שאינו יורש את הראוי אע"פי שקיים וקבל עליו כל סך הפרטיד"ה בדמים וכתבו לה בכתובה והביא ראיה לדבריו משטר חצי זכר שג"כ מכנסת האשה לבעלה כנגדן ומ"מ אם אחר כמה שנים שנשאת מתה האשה והבעל מורישה אין הבעל נוטל כלום כדמוכח מדברי מהרי"ו והביאו בעל ההג"ה ריש סי"צ עי"ש זה היה דעת החכם החולק אמנם אני הוכחתי לו דכל שאין הבעל בא לגבות מכח השטר שחל זמן פרעונו אחר מיתת אשתו אלא שהיא בא לגבות מכח התנאי שהתנה שלא יגבה אותם כי אם אחר מיתתה הרי זה לאו ראוי מיקרי אלא מוחזק בכח התנאי כדין כל תנאי שבממון שתנאו קיים והא הכא לאו מכללא אתמר אלא בפירושא אתמר דהכניסה לו מעות אלו שבבאנק"ו עפ"י התנאי שיהיו שם לקרן קיים כנצ"ב לבטחון