שתי הלחם קי

נמי הוא הכלל באין מיעוט אחר מיעוט אלא לרבו' וזה פשוט אצל בעלי הכללים אם כן הכא אפי' תימ' דאביו יצחק הוא ריבוי אחר ריבוי כדע' הרב ושהיה די די במה שיאמר ויזבח זבחים לאלהים אנן מצינא למדרש לשני ריבויים אדרב' כדי למילף מינייהו חיוב לכבד אבי אביו שוה בשוה לאביו

אמנם אשר אני אחזה לי הוא זה דהואיל ומצינו בקרא וירא עשו כי רעות בנות כנען בעיני יצחק אביו והיינו לאפוקי אמו דלא עשה אלא מפני כבוד אביו אבל יעקב וישמע יעקב אל אביו ואל אמו וגם מצינו דאמר יעקב לולי אלהי אבי אלהי אברהם ופחד יצחק הרי זה חלק כבוד לאבי אביו והכא מצינו שסתם דבריו ויזבח זבחים לאלהי אביו יצחק ולא כתב לאלהי יצחק אביו א"כ לאו למעוטי אבי אביו קא אתא דאם כן היה אומר לאלהי יצחק אביו והיה ממעטו כל עיקר לאבי אביו כעין מה שנאמר והיינו כעין ההפרש שיש בין כשאומרי' משה רבינו או רבינו משה דכשאומרים רבינו משה מכלל דיש אחר ג"כ שהוא רבינו ולכן הואיל וכתיב לאלהי אביו יצחק הרי זה בכלל אביו הכניס גם לאבי אביו הנקרא ג"כ אביו וכמ"ש ש האלהים אשר התהלכו אבותי לפניו אברהם ויצחק וכתיב ויקרא בהם שמי ושם אבותי אברהם ויצחק רק דהואיל והכא בענין הזבחים לא הזכיר לאברהם בפירוש רק שהניחו תחת שם אביו יליפי למה דחייב אדם בכבוד אביו יותר מכבוד זקנו דוק והבן ודעהו כי לא כל א' יודע לחלק בין יצחק אביו או לבין אביו יצחק דזה הוא תחת לימוד חכמת ההגיון שלא כל רבני הזמן בקיאים בה לפי ששמעו ע"ד הפשוט משרז"ל מנעו בניכם מן ההגיון ודוק

שאלה מד בשנת וזאת התעודה בישראל לפ"ק

לאשר שאלני אהו' התורני המחודד כהר"ר יצחק במהר"ר גרשון נר"ו אחיו של אהו' הק' התורני כהר"ר יהושע חלפן מאובין נר"ו לבאר כוונת רש"י ז"ל במ"ש לא תוסיפו כגון חמש פרשיו' בתפילין חמשת מינין בלולב וחמש ציציות וכן לא תגרעו דמה בא ללמדינו במ"ש וכן לא תגרעו הואיל ובקרא כתיב

והביאור לע"ד דרש"י ז"ל נתקשה בקרא דהיל"ל לא תוסיפו ולא תגרעו על מצות ה' אלהיכם וגו' לזה השמיענו רש"י ז"ל דאם היה כותב כך היה במשמע דהאי לא תוסיפו ולא תגרעו היינו על מספר המצות דמתרי"ג לא תוסיף לתרט"ו ומתרי"ג לא תגרע לת"ר אמנם עיקר האיסור אינו אלא כמ"ש בעשירי דסנהדרין דפ"ח ח ע"ב על משנת חומר בדברי סופרים מדברי תורה האומר אין תפילין כדי לעבור עד"ת פטור חמשה טוטפות להוסיף עד"ס חייב ואר"א א"ר אושעיא אינו חייב אלא על דבר שעיקרו מד"ת ופירושו מד"ס ויש בו להוסיף ואם הוסיף גורע ואין לנו אלא תפלין ונשאו ונתנו שם והאיכא לולב וכו' והאיכא ציצית וכו' עי"ש א"כ רש"י ז"ל בדיוק כתב וכן לא תגרעו להורות דאין החיוב חל אלא ע"ד שעיקרו מד"ת ופי' מד"ס ויש בו להוסיף ואם הוסיף גורע בדבר עצמו דהיינו שהתוספת והגרעון יהיה במצוה א' כמ"ש ואין לנו אלא תפילין שעיקרה בתורה ופי' מד"ס ויש להוסיף ואם הוסיף גורע דקא עבר בבל תוסיף ולא עבד מצוה וכן נמי לולב וציצית דייקי להו בלישנא דקרא דכתיב לא תוסיפו על הדבר ולא תגרעו ממנו דהיינו באותו דבר עצמו צ"ל התוספת והגרעון ולא יעלה על דעתך דפי' התוספת והגרעון שיהיה במספר במנין המצות ודוק והבן דהוא קרוב לפשט האמת ואין להוסיף ואין לגרוע ממנו בכוונת רש"י ז"ל

והנה ברכתי אותו לאהו' התורני כמה"ר יצחק הנז' גם ברוך יהיה דהרגילני לדבר הלכה דהואיל ובאתי לידי מדה זו באתי לידי חקירה אחד דהנה פסוק זה