שתי הלחם קט

אביו (וראיה ממדרש גבי ויזבח זבחים וגו') עכל"ה ועיין במוהרי"ק ז"ל דראיותיו אינן כ"כ מוכרחות במ"ש שהרי לא מצינו בשום מקום שחייב אלא בכבוד אביו ואמו ואשת אביו בחיי אביו ובעל אמו בחייה ואחיו הגדול כדאיתא בכתובות פ' הנושא דמוכחו להו מקראי עי"ש דאחר המחילה הראויה הא דלא מצינו אינה ראיה דהנה ק"ו דן אדם מעצמו ויכול אני ההדיוט למילף ליה מק"ו דאשת אביו או אחיו הגדול ואין ספק אצלי דמוהרי"ק ז"ל הרגיש בזה ולכך כת' באריכו לשון דלא מצינו אלא הני דמוכחו להו מקראי כלומ' ואם איתא דחייב בכבוד זקנו מק"ו מהני א"כ קשיא לן דמנא לן לרבות הני מסתייה לן לרבות זקנו דתפסת מועט תפסת

ומכל מקום נראין אלי דברי בעל ההגה דהוא בתרא וראה ופליג עליה דמוהרי"ק ז"ל וראייתו פשוטה דחייב אדם בכבוד זקנו אך לא כמו כבוד אביו שכבודו גדול הואיל והוקש לכבודו של מקום

אמנם בפני אביו אם ישאל לו זקנו דבר אחד ששאל לו אביו נראה לי ודאי דכבוד זקנו עדיף וקודם מאחר שהוא ואביו חייבין בכבוד הזקן

וחוזרני על ענין ראשון דהן אמת דהשכל מחייב בכל הכתוב לעיל ודהלכה כרבינו בעל ההגה אכן ממעשה רב דאיתא בתשיעי דסוטה דמ"ט דהאחרונים הרגישו בו וז"ל רב אחא בר יעקב איטפל בר יעקב ברתיה כי גדל א"ל אשקיין מיא א"ל לאו בריך אנא היינו דאמרי אינשי רבי רבי בר ברתך אנא עי"ש. א"כ הרי מפורש בתלמוד ערוך דעם היות שגדלו כאב לא שמע אליו מחמת דאין בן הבן חייב בכבוד זקנו ובודאי צדקו המשיגים דאמרו דאשתמיט מהני רברבי מוהרי"ק ומוהרמ"א מעשה רב זה לחזק סברתו וזה להודות לדעת מוהרי"ק

אמנם לבי נוקפי להחליט הדבר כי שניה' כאחד טובים והספרי התורה כל רז מהם לא נעלם מכ"ש מה שבתלמוד ערוך ויכול אני לומר דאפשר דשניה' ראו מעשה ונזכרו הלכה אבל מאחר שראו לאריה דבי עילאי ה"ה מאור הגולה רש"י ז"ל דקא רביץ עלייהו במה שפירש רבי רבי גדל גדל ואעפ"כ איני בנך בר ברתך אנא ואין עלי לכבדך כבן עכ"ל ע"ע אם כן לכך מוהרי"ק העלים עיניו וגם רעהו הטוב מוהרמ"א ז"ל לסיבה ידועה כי ממעשה זה ליכא למילף מניה לא כדעת מר ולא כסברתו דמר מחמת דמיירי כשגדלו וחילוק זה יאמר מוהרי"ק למוהרמ"א וממשמעות הדברי' שכתב רש"י ז"ל בר ברתך אנא ואין עלי לכבדך כבן משמע דס"ל דודאי שחייב בכבוד זקנו אך לא כמו הבן ועוד יש לחלק מבן הבן לבן הבת היורדת מדרגה אחת אחר נישואיה וזה יענה מוהרמ"א למוהרי"ק ז"ל אם היה מסתייע מהאי עובדא ולפיכך שניהם בשב ואל תעשה הניחו האי עובדא בקרן זוית ושנו חכמים וגלו לנו דעתם כדחזי מתוך ספרתם

והנה בעיקר ראיית מוהרמ"א ז"ל שהביא מהמדרש דרבי יוחנן שהוא בעל הממרא דחייב אדם בכבוד אביו יותר מכבוד זקנו שמעתי מא' מהגאונים נר"ו דשאל בפני תלמידיו דהנה ראיית מוהרמ"א היא ראיה שמפורש בדברי ר"י דאמר יותר מכבוד זקנו אמנם על ר יוחנן קשה מנא ליה הא ומאין נפקא ליה

ותירץ להם על פי הכלל דאין ריבוי אחר ריבוי אלא למעט וא"כ הכא דכתיב אביו יצחק אינו יצחק אלא למעט אבי אביו ולעניות דעתי במחילת כבוד תורתו אין כאן אלא ריבוי אחד דהא חד לגופיה איצטריך דהא עכ"פ היה צ"ל ויזבח זבחים לאלהי אביו או לאלהי יצחק א"כ אין כאן כלל ריבוי אחר ריבוי ועוד דכלל זה אינו אלא היכא דלא מצינו למדרש לרבויי אבל היכא דמצינן למדרש דרשינן