עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryשתי הלחם

שתי הלחם קז

Shtei Ha-Lechem 107 · שתי הלחם · free full Hebrew text

Open in the reader →

הא גופיה קשיא אמרת בודקין לחולדה ביד אבל לא במסמר אלמא אית לן בדיקה. והדר תני נשבר אע"פי שלא ניקב קרום של מוח אלמא לית לן בדיקה סיפא אתא לעוף של מים הביאה הרמב"ם ז"ל בפי' מה"ש ז"ל עוף של מים כגון אווזים שניקב עצם גולגלתו אפי' שלא ניקב קש"מ טרפה מפני שקרומו רך עוף היבשה שהוכתה חולד' על ראשה או שנגף באבן או בעץ מניח ידו בצד הנקב וכו' ע"ש וראוי לדקדק בדברי רבינו למה שינה את לשונו פתח בכד וסיים בחבית שבעוף המים נקט נקב נשבר סתמא דמשמע באיז' אופן שיהיה הנקב ובעוף היבשה נקט הוכתה חולדה או באבן או בעץ למה פרט לנו באיזה אופן היה מספיק שיאמר ובעוף היבשה אם נשבר הגולגולת מניח ידו וכן הטור כתב קרוב ללשון זה בסימן ל' ובעוף של מים כגון אווזים וכיוצא בהן אם לא ניקב אלא כל שהוא טרפה ובעוף של יבשה אם הכתה חולדה על ראשה או נגף ויש לחוש שמא ניקב הקרום של מוח מניח ידו בצד הנקב וכו' וכד דייקינן שפיר לאו קושיא היא לפי שבא להודיענו שאין הלכה כזעירי דאמר אין בדיקה לחולדה לזה נקטו בלשונם חולדה להשמיענו שיש בדיקה אף לחולדה אבל עדיין לא הטהרנו למה כתבו הרמב"ם והטור ז"ל מלבד החולדה נגיפה אחרת דהלא זו ואין צריך לומר זו ולמה נזקקו לומר מה נזכר בתלמוד

ונראה לע"ד שדבריה' באו בכיון לומר דעד כאן לא הוצרכו בדיקה אלא כשבא הנקב על הכאת חולדה או בדרך נגיפה דאז איכא למיחש שאע"פי שהוכה בכח כיון שנשבר העצם בכח איכא למיחש דלמא עוקץ מן העצם הגולגול' נכנס וניקב קרום של מוח אבל אם לא אירע לה רעות' אלא שבאה לפנינו נקובת הגולגול' אין לחוש שנקב הגולגולת בקרום ומה שאנו אוסרים בעוף המים לנקיבת הקרום אינה מפני חששה שע"י שבירת הגולגולת ניקב הק"שמ: אלא דא"כ כשהוא נקוב ולא היה מכת ההכא' למה למה נטריף אותה אבל אין הטעם כן אלא בעוף המים שקרומו רך וכל עוד שאין הגולגול' מגינה עליו דהיינו שהיא נקובה אין לו כח להחיות ותכף ומיד נטרף מאליו כיון שניקב הגולגולת שלו ולזה בעוף המים כתבו נשבר סתם ובעוף היבשה: נקטו נגיפה או ע"י הכאת חולדה

וראיתי למוהרשד"ם ז"ל שכתב ועוף של יבשה אם ניקב העצם מניח ידו בצד הנקב וכו' ולא חילק בין נקב הבא לפנינו לנקב שנעשה ע"י הכאה ואפשר שלא היתה כוונת הרב אלא לומר הדינים בקיצור דאי לא תימ' הכי אמאי לא השמיענו שגם בהכאת חולדה יש בדיקה לאפוקי מדזעירי כדכתבתי אבל מאחר דהוא ז"ל ברוב חכמתו סתם דבריו נקב נראה דכל נקב ראוי להחמיר וזה הלשון ג"כ נקב סתם כתב בהגהות הגאון איסרלס שצריך בדיקה אבל בנ"ד שרוב זה המין נמצאים בהם אלה הנקבים ונראה בהם שהן מתחלת ברייתן נראה להתיר ואין לחוש לדבר הזה ובפירוש אתמר בריש חולין בהמה בחייה בחזקת היתר עומדת אע"ג דאתייליד בה רעותא

ועוד יש לי להביא ראיה מתשובת הרשב"א ז"ל סימן ק"ח וז"ל עוף שבא לפנינו ולא אשכחן ליה מרה תשובה רוב העופות יש להם מרה ואחר רוב העופות אנו הולכין וכו' וזה כדעת מי שאוסר עוף שחסרה המרה ולא כדעת מי שמתיר ומדמה לה לאותה שאמרו כלהו עיזי ברייתא הכי אית להו וליתא דאין מין מחזיק מין אחר עכ"ל דמוכח בפי' הא מין את מינו מחזיק הרי דחסרה המרה שהיא א' משבעים טרפיות ואם נמצא ברוב אותו המין אנו מתירין אותו מאחר שנמצא כן מתחלת ברייתן והרי דברים ק"ו לנ"ד שניקבה הגולגולת ספקא וחששא דעלמא ונמצאו רבות הבאות לפנינו בנקיבת הגולגולת שודאי אין לה טריפן והנדון שלפנינו לא נפיק מספ'