שתי הלחם קד

שאלה מב

שאלה באלו התרנגולים שיש להם כמין כובע נוצה בראשם וקורין אותם בלע"ז קאקרוס' דאם נמצא תחתם נקב או נקבי' בגלגולת שלהן וכנראה שאלו הנקבים או הנקב הוא מתחלת ברייתן לפי שאין בעצם שינוי מראה לא בעור ולא בבשר שעל גבי הנקב ונדבקין הדיק היטב לעצם אמנם להיות כי כעת ראינו להרב המובהק גיסו בעל פ"ח בי"ד סי' נ' דכתב להחמיר ורצה לחוש לנקיבת הקרום של מוח לפי שאין להם בדיקה להיות הנקבים דקים מאד,. לכן לשאול הגענו לגלות לנו דעתו ודעת רבותיו להלכה ולמעשה ושכמ"ה

תשובה גיסי הרב בעל פרי חדש עצמו מעיד שם שמצא פסק מהגאון הרב הקדוש מוהרר"א אמיגו ז"ל ע"ע זה שהיה מסכים להתיר מכח ס"ס דחסרון הגולגולת עיקרו שנוי במחלוקת הרי זה ספק אחד ועוד יש מחלוקת שני בין הרמב"ם והרשב"א לענין חסרו מתחלת ברייתה א"כ הו"ל ס"ס אי חסרון הגולגולת מטריף או לא ואת"ל דמטריף דלמא קי"ל כהרמב"ם דה"מ דחסרה בידי אדם אבל בידי שמים לא ועוד דהני גולגולת חיות הנה יותר מי"ב חודש ומטילת בצים זהו תורף עיקר פסק הרב הנז' לקיים מנהג ירושלים ת"ו ודעו נא וראו כי הרב הנז' שר וגדול היה בישראל סיני ועוקר הרים ויש בדבריו די והותר לסמוך עליו ועל שאר רבני ירושלים ת"ו גדולי ישראל שהיו בזמנו נוהגין היתר ואם הרב גיסי בעל פרי חדש ז"ל היה דעתו להחמיר לעצמו היה רשאי אבל לא לאסור על אחרים ועיין בצמח צדק סי' ע"א דגם הוא מסכים בהיתרן ועיין הרמ"ע סי' ע"ו ובאמת כך קבלתי מרבותי

ולפי שראיתי לאחד ממשכילי עם דלהיות שעדיין לא הגיע להוראה לפי מעוט השגתו קרא לספק ספיקא זה שאינו מתהפך הנני מודיע לו דהן אמת שנמצא בקצת אחרונים שהעמידו כלל זה בס"ס להצריכו שיהיה מתהפך. אמנם האמת יורה דמדברי רבותינו בעלי התוס' ז"ל בפ"ק דחולין די"א ומדברי הרשב"א שם דמ"ג בחדושיו ובתשו' ק"ב ומדברי הרא"ש והר"ן ז"ל ושאר גדולי ישראל מוכח דכל ס"ס אפילו שאינו מתהפך קרו ליה ס"ס ואפילו באיסורי תורה הולכין להקל ועיין בכלל י"ג מכללי הס"ס שכתב גיסי הרב הנז' אחר סי' ק"י מספ"ח דרך ארוכה וקצר' דהוכיח במישור דס"ס ם אפי' שאינו מתהפך ס"ס חשבינן ליה ודלא כהרב בעל שפתי כהן ז"ל עי"ש ותרוה צמאונך

ובעיקר הדין כדי לעמוד בוריין של דברים ראיתי לחטט אחריהן ואען ואומר דהני איתא בפ' א"ט דף מ"ו ההוא ביני ביני דאתא לקמיה דרב אשי סבר רב אשי למיטרפי' א"ל רב הונא מר בר אוייא כל הני חויי ברייתא הכי אית להו וקרי ליה טבחא עינוניתא דוורדא. הרי לך בהדיא שאע"פ שאמר רבא חמשה אוני אית ליה לריאה אפא כלפי גברא תלתא מימינא ותרי משמאלא אי חסיר או יתיר חליף טריפה. עכ"ז הכשירה רבא מטעמ' דכל הני חיוי ברייתא הכי אית להו וזה לשון רש"י ז"ל ומדסבר רב אשי למיטרפה ש"מ לא אורחא ובהני דידן דאית ברובא דידהו אי משתכח ריאה דלית בה עינוניתא דוורדא כשירה למדנו מדברי רש"י לנדון דידן חדא דאעפ"י שאמרו כל הני חיוי ברייתא הכי אית להו לאו דוקא כולן אלא אפילו רובן וגם למדנו שאעפ"י שזה חידוש ולא נשמע מימי עולם ושנים קדמוניו' כיון שעתה אנו רואין שיש ברובן זה השינוי אין זו טריפה ומ"ש רובן לא אתא לאפוקי שאם לא היו רובן מטריפין להו דהוא הדין מקצתן ויגיד עליו רעהו הטוב הרמב"ם אבי התעוד' שכתב בלשונו הצח והבהיר בפ"ח מה"ש ואוזן זה קטנה וכו' יש בהמות שתמצא