שושנת העמקים פו

לי' ועל התרצן הוא די"ל כן דמש"ה תי' לגמר ולנשניא ולא תי' למיעוט עכו"ם ש"מ תרי מיעוטי ש"מ כל שאין מש"א אף לר"י אין מצטרפין כמ"ש הא"ר בתי' הא'. והנה י"ל מ"ט דת"ק התם דרוב ישראל מברך ולא מצרפין תרי מיעוטי מש"א ואשתכח דרובא לאו לריחא עבידא (וכ"ת דסובר שאין בנות ישראל נחשדים ע"כ דזה דוחק) והנה הבה"ג דפסק כאן כר"י לא קשיא מיבמות קי"ט א' דהתם תרי מיעוטי מיעוט מפילות ומיעוט שאין מתעברות לא מצטרפין דהתם הרוב מתעברות עכ"פ א"כ המיעוט דאין מתעברות כמאן דליתא דמי משא"כ כאן והנך רואה דת"ק סובר אף כה"ג לא מצטרפין ולדידן אין הכרע הלכה כמאן דהא בה"ג פסק כר"י ובש"ע דפסק דמברך היינו משום דל"ש האידנא כשפים כמ"ש הא"ר שם. ומיהו הא וודאי מוכח דב' מיעוטי שאין מש"א דאין מצטרפין דהא פסק בש"ע דרוב ישראל מברך והא איכא מיעוט עכו"ם ומיעוט לגמר ש"מ כו' וכדמוכח נמי קצת מיבמות. ומיהו לכאורה יש ראיה מברכות נ"ג א' אמר ר"ח בר אבא אמר ר"י המהלך בע"ש בטבריא ובמ"ש בציפורי והריח ריח אין מברך שחזקתו לגמר כו' ומאי אריא טבריא אפילו בכל מקום נמי ואפילו בעיר שכולה ישראל דמיעוט לגמר ומיעוט לכשפים (בימיהם שהיה שכיח) ש"מ דתרי מיעוט' ואף דרובא לאו להריח והוה משם א' אפ"ה אין מצטרפין וזה טעם הפוסקים דפסקו דלא כבה"ג:

ודע דהמי"ט כתב אם רוב ישראל מברך אפשר ה"ה מחצה כמו באור של הבדלה יע"ש וי"ל אמאי נימא סמוך מיעוטא לגמר למחצה עכו"ם והוה רובא שאין מברך ולמ"ש לעיל גבי שליא נדה ח"י ובתוס' שם דהא דסמוך מיעוטא למחצה והו"ל רובא מ"ה אפילו לקולא היינו שהמיעוט והמחצה עכ"פ מש"א כההוא דחולין ע"ז ב' סמוך מיעוטא דנדמה למחצה נקיבות ואשתכח רובא דלאו בר מיקדש בבכורה דהוה מש"א משא"כ כאן מחצה עכו"ם ואסור להריח בע"ז ומיעוט לגמר דלאו מש"א והוה א"ש ועדיין צ"ע. ומ"ש המי"ט דדמי לאור הבדלה עמ"ש בפריי לי"ד ק"ח. גם י"ל במחצה על מחצה באור הבדלה נימא סמוך מיעוטא דלאו להאיר עבידא למחצה עכו"ם ועא"ר בא"ח דצ"ח אות י"ז מ"ש בשם הירושלמי אפילו בישראל א' וצ"ע ואי"ה יבואר בפריי:

והנה הרא"ה ז"ל בב"ה ז' א' כתב דרוב המצוין מומחין ל"ד רוב אלא כל ובאמת הקשה עליו במ"ה דרוב מצינו שאמרו כל דרובו ככולו אבל שיאמרו על כל רוב לא מצינו ואמאי לא הונח לו להרא"ה ז"ל דרוב מצוין מומחין ומיעוטא דמיעוטא שאין מומחין וכה"ג לא אמרינן סמוך כמבואר ביבמות קי"ט ב' ואשר נראה דהרא"ה ז"ל סובר דוודאי יש מיעוט שיקרה להם באונס פסול בשחיטה כמ"ש המ"ה גופא אלא דמיעוטא דל"ש הוא ואף לר"מ לא חיישינן משא"כ אם נצטרף מיעוט שאין מומחין למיעוט שמא באונס הוה מיעוט שלם ונימא סמוך ומש"ה הוצרך לומר דהכל מומחין ונשאר רק מיעוט אונס ול"ש. באופן דתרי מיעוטי דל"ש כלל ובהדדי הוה מיעוט שלם יש לעיין אי מצטרפין לרבנן לומר סמוך מדרבנן לחומרא ולר' מאיר מ"ה למהוי ספק השקול ומברכות נ"ג א' דלא קיי"ל כר"י דתרי מיעוטי לא מצטרפין היינו לבטל הרוב משא"כ היכא דיש חזקה לומר סמוך כו' והרי אתה רואה שהנ"י ביבמות הביא בשם הרשב"א ז"ל אמאי לא מזכיר תלמודא מיעוטא דאין מתעברות ותי' דעומד נגד הרוב ולאו כלום הוא (וכפי הנראה הוא דברי הרשב"א ז"ל במ"ה) ובשם הריטב"א ז"ל תירץ דמיעוט שאין מתעברות גרוע הוא ובכלל מעוטא דמפילות חשבינן ליה דלהוי מיעוט שלם תרוייהו יע"ש הרי משמע דמיעוט מפילות נמי גרוע הוא ותרוייהו בהדדי מיעוט שלם הוא וחשוב א"כ הרא"ה ז"ל נמי בשיטת הריטב"א קאי וא"ש משא"כ הרשב"א ז"ל לשיטתיה וכאמור. ומיהו בשוחט ששחט והלך לו ולא אמר כלום ליכא אלא מיעוטא דאין מומחין דאי הוה מתרמי ליה אונס היה אומר אלא מברייתא דאבדו גדייו הוה קשיא להרא"ה ז"ל