שושנת העמקים עז

סופרת זיי"ן נקיים דתולה בה וצריכה לספור מחדש זיי"ן נקיים שכבר הוחזקה רואה משא"כ כאן ועיין בפריי לי"ד קי"א מ"ש שם. ואי תרומה נשרפת בטומאה דרבנן ער"מ ז"ל ה' תרומת עיין בסמוך:

כללא דמלתא מהני מילה מעלייתא דכתיבנא בטומאה יצויר ספק תורה וספק דרבנן בין הרה"ר ובין ברה"י. ברה"י כההוא דב' נזירין באומר ראיתי טומאה נזרקה ביניכם דל"ד לסוטה שניהם טמאים ספק תורה וברה"ר בבאו בב"א טמאים מדרבנן. ובזא"ז טהורים דאוקי אחזקה בלא ילפותא דסוטה והיכא דליכא חזקה אפ"ה ברה"ר טהור מסוטה והיכא דל"ד לסוטה אף ברה"ר טמא מספק תורה עת"ו חולין ט' ב' באורך. ולענין אי שורפין בטומאה דרבנן עת"ו שבת י"ו א' ד"ה עבדו ובהר"מ ז"ל פ"א מה' כלים ה"ה יע"ש:

עוד אבאר לך מ"ש שר"מ ז"ל בה"ג ט' ככרות טהורים ונתערב ככר טמא ואכלו ה' ב"א ואח"כ אכלו ה' ב"א הראשונים טמאים שאין להם במה לתלות והאחרונים טהורים שתולין בראשונים והוא תוספתא פי"ז טהרות כמ"ש הכ"מ וצריך ביאור דע"כ בדבר חשוב מיירי דאל"כ בטל ברוב כמ"ש פ"א מה' שא"ה נבילה בשחוטה שאפשר כו' וה"ה בככר שאפשר שיתעפש ונפסל מכלב ורק מדרבנן בדברים חשובים ובלא"ה טומאת גויה מדרבנן וכיון שכן נימא ספק דרבנן לקולא אף ברה"י ולומר שאכלו הטהורים כמ"ש המ"ל שם ד"ה ומ"ש רבינו. שכ"ה בפ"ד מי"א דטהרות וי"ל דמיירי שאכלו האחרונים קודם שטבלו הראשונים וה' ראשונים בב"א אכלו א"כ כיון דא"א לטהר כולם הראשוני' טמאים דהו' כטהרות והאחרונים תולין שנאכל הטמא באכילת ראשונים הא אכל א' ככר ואח"כ ט' כולן טהורים לבד הא' ואם טבלו הראשונים מטומאתן כולם דאי טבל א' מהם כולם טהורים דליכא ניגוד שיכחש א' חבירו כאמור ואי"ה בכלל שאח"ז יבואר עוד:

כלל יד בו אבאר כל מיני איסורין שיש להם ביטול ואין להם ביטול וחקירות רבות בדבר שיש לו מתירין ומטבע דאין ביטול אם מ"ה מדרבנן ואפשר מטבע יש לה ביטול:

דע שמדריגות יש בביטול איסורין יש בטילין ברוב ויש בששים או בטעימה ואנן נוהגין בטעימה כ"א תרומת לכהן וכדומה וכדבעינן למימר לקמן אי"ה. ויש בס"א ויש בק"א ובר"א ויש לחד דיעה באלף ואנן לא קיי"ל כן ויש שאין בטילין בכמה אלפים. ודרך כלל אומר כי הדברים שצריכין יותר מששים הוא רק מדרבנן ואמנם דברים שאין בטילין כלל יש מהם מד"ת ויש מד"ס והנני אבאר אותם בעז"ה אחת אל אחת. הדבר אשר הוא בטל ברוב הם על שני דרכים או איסור דרבנן שאין לו שורש מ"ה כחלות ח"ל וכדומה וי"א בש"ע ג"כ בטל ברוב וגבינת עכו"ם וחמאה עי"ד בקי"ב וקי"ג הן לח או יבש הא שאר איסור דרבנן צריך ס'. ובאיסור תורה יבש ביבש במינו ברוב ואחרי רבים להטות וכבר הקשינו בי"ד בפתיחה לשער התערובו' למ"ש התו' זבחים ע"א נסקלים בנשרפים דלא אזלינן בתר רובא לעשות נגד המיעוט י"ל דהר"מ מרוטנבורג דהשליך א' מדינא הוא עי"ד קי"ט ובא"מ ס' מדרבנן אטו יבשלם יתן טעם ואף להר"מ ז"ל טכ"ע דרבנן הכין הוא ובלח במינו ס' אטו א"מ ויש דיעה הובא באו"ה דא"מ ביבש מ"ה צריך ס' ויש דיעה אפילו יבש במינו ס' מדרבנן והוא דעת רש"י והר"מ והר"א ז"ל אנן לא קיי"ל כן עש"ך י"ד ק"ט ופריי שם אמנם הדברים שאין בטילין בס' כתרומה במינה (דבא"מ בטלה כשאר איסורין) מדרבנן וקרא והרמותם אסמכתא ובא"מ בס' וצריך להרים א' מהן תרומה ביד כהן מפני גזל השבט ושאר איסורין א"צ להרים כלל. וערלה וכ"ה בר"א עם האיסו' במינם ושלא במינם בטילין כשאר איסורין ומדרבנן. בריה י"א באלף או תתקצ"ט ואנן לא קיי"ל כן עבי"ד. יין נסך וודאי אוסר