שושנת העמקים עה

עשיה ג"כ שניהן טמאים כמו שאומר דכיון דהלך בשביל הב' וראשונות עדיין קיימות א"כ הראשונות וההולך שניהן טמאים מספק דא' מהן הטהרות או האדם וודאי טמא א"כ עכ"פ שניהן טמאים מספק מדרבנן עכ"פ וכיון שכן אף שנאכלו הראשונות האדם נשאר בספק טמא ואח"כ כשעשה השניות הם טמאים מספק ולא יתכן לטמא האדם ולטהר השניות ואין חילוק בין נאבדו או נאכלו וצ"ע ממ"ש הר"מ ז"ל בה' שא"ה משקין טמאים וחביות טהורה ואפשר ה"ה כאן והיכא שנאבדו קודם הטבילה והזיה בזה יש חילוק בין נאבדו לנאכלו דאי נאבדו האדם שהלך והשניים טהורים ואי אכלן איש אחר (לא ההולך) ועדיין לא טבל האיש האוכל שניהם טמאין האיש האוכל וההולך בשביל הב' כיון דא' מהם וודאי טמא. ואי טבל האיש האוכל הרי המהלך טהור. ואם ההולך בעצמו אכל טהור וטהורים השניים כאמור. ולפ"ז מ"ש במשנה ובר"מ ז"ל נאכלו והזה וטבל דווקא הוא דאי נאכלו לאחר הטבילה ממ"נ דאם אדם אחר ועדיין לא טבל האיש האוכל הרי ההולך והאוכל והשנים טמאים ואי ההולך אכלם הרי נטמא במה שאכל אוכלים טמאים אם היה כשיעור חצי פרס ולכך אמר דנאכלו קודם הטבילה וקודם הזיה לאו דווקא אלא קודם טבילה. ואי נמי אכלם אדם אחר וטבל נמי דינא הכי כדכתיבנא ולפי זה התוספתא שהביא המ"ל נאכלו או נאבדו ונשרפו קודם עשיית השניים טהורים אף אם נאמר דקודם עשיית הב' אנאבדו קאי כפי הבנת המ"ל שם מ"מ איך יצויר זה והא ההולך והטהרות שניהם בספק והא' מהם וודאי טמא וא"כ שניהם טמאים מספק ומה יוסיף תת כח אח"כ שנאכלו הראשונות וכיון שגברא טמא מספק ה"ה וודאי שנגע בשניות שהם תלויות:

ונוראות נפלאתי על אדונינו המ"ל שכתב דהתו' בנאבדו ונשרפו ומש"ה כל שהיה קודם עשיית השנים טהורים ואיך יתכן זה ולא די לנו הצער הזה אלא שהוא ז"ל כתב בתחלה בפירוש להיפוך במ"ש וממה שיתבאר לקמן אם אדם אחר אכלן והראשונות קיימין בשעה שהלך בשביל הב' המהלך והשניים טמאים ומה דנקיט ועשה טהרות משום סיפא נקיט לה וירצה בזה דהיה יכול לומר וטבל והלך בשני אם קיימים הראשונים הם והמהלך תלוים ואם נאכלו המהלך טהור אלא משום סיפא דלא טבל דפשיטא דטמא הוא ולהכי נקיט ועשה טהרות לומר שאף השניים טמאי' ומה דכ' ונראה דבדווקא נקיט ואכל קודם הזיה דנראה כו' ירצה בזה דלא משכחת בע"א כיון דאכלם קתני ואם הוא האוכל הרי נטמא במה שאכל אחר הטבילה אוכלין טמאים ואי אחר אכל ולא טבל והרי קיימים שניהם האוכל וההולך ושלשתן טמאים. והא דתנן אם הא' קיימות שתיהן תלויות ה"ה פשיטא דהאדם בספק אלא דרבותא קמ"ל שאף הטהרות שניות תלויות שוב ראיתי שהמ"ל בעצמו העיר בזה בד"ה שוב. באופן דאם היו הראשונות קיימות היו לאחר הילוך הב' המהלך עכ"פ טמא ואז אף אם נאבדו קודם עשיית השניים ממילא השניים טמאים מספק כמ"ש כל זה לעיל וכמשנה פ"ה דטהרות לא כתוספתא:

אמנם חזות קשה ראיתי במ"ש שם המ"ל דאם היה שביל הא' רה"ר והב' רה"י המהלך והטהרות הב' טמאים וודאי מ"ה כדין ספק רה"י וראשונות אם קיימות תלויות מדרבנן ואם שביל הא' רה"י והב' רה"ר הראשונות טמאות וודאי מ"ה והשניות תלויות מספק עכ"ד הנה במה שטימא הראשונות מספק אם קיימות ומה שטימא המהלך ושניות מספק אם עדיין קיימות הראשונות לא ידענא על מה כיון דבע"כ בהזה וטבל בין הילוך להילוך וא"כ ליכא למימר מה חזית ואמאי לא נימא בשביל היחיד יש בו טומאה כי כן גזירת הכתוב ושביל הרבים טהור הוא ואין בו ספק כלל בין שיהיה שביל הא' רה"י או שביל הב' רה"י סוף דבר לא ירדתי לעומק כוונתו בכאן על מה עשה אדונינו ככה לומ' דהטהרות שעשה על שביל הרבים שיהיו טמאין מספק ועמ"ש בפריי לי"ד קי"א בדין ב' קדירות וא' היה