שושנת העמקים עב

לחומרא בדרבנן כתבנו מזה במ"א ובשו"ת מגידות הארכתי בלשון הר"מ ז"ל בה' בכורים וי"ד ש"ו סל"א ובהו"ת ב"ק ל"ה א' הארכנו:

ובהא דאמרו חזקה אין אדם עושה בעילתו זנות עמ"ל פרק עשירי מה"ג הח"י חידוש דאם נדה אעפ"י שהוא לא ידע מ"מ באשה עברה כרת ולא חששה ג"כ לבעילת זנות יע"ש וחילק בין ה' תמורה פ"ב ה"ב ג' בהמות כו' אעפ"י שעושה בשתיים איסור בשלישית אמרינן דלא שביק היתרא בשלישית משא"כ בחד מעשה אי עושה איסור א' אמרינן ה"ה דעושה איסור ב' יע"ש. ואם עושה איסור דרבנן אם נאמר אכתי לא שביק ועביד איסור תורה כמו שניות וכדומה עב"ש אה"ע סימן ל"ח סל"ה איסור בלא כתובה דרבנן אפ"ה מקשה ע"ש ועיין חולין ד' ב' ברש"י ותוס' ד"ה מותר משמע וודאי לכאורה דחמץ לאחר פסח מ"ה אסור ל"ש היתרה ד"ת אעפ"י שעביד איסור דרבנן ולר"ש אף שאינו רק דרבנן מ"מ להרויח פורתא עושה כ"ש בכאן שמרויח לאו א' זנות קדשה ואי חזקה דאין בעילה זנות דרוב ישראל כשירים וזה אינו מהרוב ה"ה חמצן של ע"ע נמי הכין הוא ואפ"ה מה שיכול להרויח עושה וצ"ע:

ופש גבן לברורי דבר א' והוא דקיי"ל רובא וחזקה מ"ה רובא עדיף ומדרבנן אמרינן סמוך לחומרא באיסור תור' הא בדרבנן לא ספק השקול לקולא וכמ"ש בפריי לי"ד ק"י. ואמנם צריך שיתייחס אליו ב' תנאים אז בד"ת לחומרא מדרבנן הא' דאם מיעוטא דמיעוטא לא אמרינן סמוך לרבי מאיר וכ"ש לדידן מדרבנן כמ"ש הרא"ש ז"ל בחולין י"א רוב מצוין לא אמרינן סמוך חזקה כו' דהוה מיעוטא דמיעוטא הב' דווקא שנולד דבר מה שיש מקום להספק לחול הא לא"ה לא אמרינן סמוך ומש"ה אין בודקין אחר נקובת הוושט במקום הראוי לשחיטה אע"ג דחזקה שאין זבוח כמ"ש התוספ' ב"מ כ' ב' ד"ה איסורא אלא דמה"ת להחזיק ריעותא ומיעוטא דמיעוטא לא הוה דהא יליף מכאן דאזלינן בתר רובא. ובפריי לי"ד ק"י בט"ז ושפתי דעת י"ד כתבנו אי ברובא דאיתא קמן נמי אמרינן סמוך הארכנו שם:

ועיין באה"א סימן י"ט בח"מ וב"ש דמשמע היא והוא שאמרו אין לוקין עד שהוחזקו שלשים יום וצ"ע מסימן ג' דמשמע דלוקה עפ"י עצמו ולענין אמתלא עשו"ת הנדפסות בלבוש באבן העזר ובח"מ וב"ש שם. וכהן שאמר כהן אני אסור לישא חלוצה דשויא אנפשיה ח"ד אף בדרבנן ומוציא ואפילו הוחזק ע"י הקול שלשים יום בעיר מוציא ול"ד לי"ד ר"א בספק דרבנן י"א אף דאיכא חזקה אמרי' אמור טבל ל"ש לכאן דחזקה דהכא מחמת רובא הוא וגם שהי"ל איסור טבל משא"כ כאן ואני לא באתי כ"א לעורר לב המעוין בלבד:

כלל יג אבאר בו ספק טומאה ברה"י ורה"ר ואכלול בו דיני שאר איסורין קצת דע דספק טומאה נשתנה מספק איסור בכמה דברים דספק טומאה ברה"ר ספיקו טהור בספק א' וברה"י טמא אף באלף ספיקות ולוקה עליו בוודאי כסוטה וספק איסור ספק א' אסור ברה"ר וס"ס אף ברה"י מותר והמעיין בתו' חולין ט' ב' ד"ה התם ונזיר נ"ז א' ד"ה באומר וסוטה כ"ח ב' נראה כסותרין דבריהם דבחולין כתבו דבמסקנא נמי תרווייהו צריכא הלכתא וחזקה ברה"ר דהלכתא נ"א היכא דליכא חזקה. וחזקה היכא דל"ש הלכתא כשני נזירים דא' טמא וודאי ול"ד לסוטה אפ"ה אוקמינן שניהם אחזקה ובנזיר כתבו דבמסקנא לא קאי הלכתא כלל אלא מטעם חזקה ובסוטה כ"ח ב' ד"ה מכאן כתבו דהלכתא צריך במסקנא דסד"א גזירת הכתוב הוא דספק טומאה טמא מסוטה ולא מהני חזקה אף ברה"ר להכי צריך הלכתא ברה"ר ולהעמיד על החזקה ובע"ז ל"ז ב' ד"ה הא נראה לכאורה שכיוונו למ"ש בסוטה נמצינו למידין לדינא לפי מ"ש בסוטה ונזיר וע"ז דהיכא דאיכא ברה"ר טהור הא ליכא