שושנת העמקים עא

אחזקה יע"ש:

החלק החמישי חזקה שלא נתבררה לא הוה חזקה כלל עתוס' חולין י"א א' ד"ה אתיא ולדידן דמכשירין הגבינות בי"ד סימן פ"א מטעם חזקה המבוררת מחמת רובא ועי"ד סימן נון במים בראש וא"י אם הקיף המות דלא הוה חזקה מרובא דבהמה זו יצאה מהרוב עכ"פ דרובן אין להם מים בראש כמ"ש רבינו המובהק בעל תב"ש בסימן ל' ולא יע"ש ובפריי לי"ד הארכנו בזה לחלק בין גבינות למים בראש ועחה"ר חולין י"א משמע דרבינו שמשון סובר דחזקה שלא נתבררה הוה חזקה אנן לא קיי"ל כן דלא הוה כלל בין לקולא ולחומרא ואף להצטרף עם אחרת דלהוי תרתי במקום חזקה לא הוה. והא דקדושין פ' סוקלין על החזקות חזקה ברורה היא מרובא דרוב אין עושין כן להיות איש אחר כרוך אחר אחד שאין אב ולהחזיק כאב ועמש"ל. וב"ש אה"ע סימן י"ט כתבנו לעיל גם חזקה מנגע איתרע עתה יליף מנגע וזה לא שמעינן ממכה אביו כ"ש דהתם חזקה מרובא וכדכתיבנא. ועיין בכור שור בקדושין פ' א' יע"ש וראיתי להפני יהושע כתובת כ"ב ב' בתו' ד"ה הבא דחזקה שטוען העושה ברי לי שהוא הפך החזקה נאמן. ומקדושין פ' א' סוקלין בנה מורכב כו' לא מכחיש ובפרט שהתרה בו ומקבל התראה ועפ"י עצמו לא הוה דחזקה מרובא הוה ושוב ראיתי בשו"ת רמ"א ז"ל סימן ב' כתב מענין זה בדיני נדה יע"ש:

עיין במ"מ פ"כ מהא"ב הי"ג כתב כיון שהחזיק עצמו בכהן מעיקרא לא הוה התראת ספק לגבי נפשי' שכבר נאסר ע"פ שנאמן להחמיר על עצמו ואשה אינה לוקה עכ"ל. משמע לכאורה דהא דבעינן שלשים יום בקדושין פ' שלא אמרו זה בני וזו אמי וכדומה הא אמרו כן א"צ שלשים יום או לאחר הבא עליהם צריך חזקה שלשים יום בא"א וכדומה והא דאין אדם מת עפ"י עצמו באומר נתחייבתי מיתה בב"ד פלוני שמא מהמחכים למיתה הוא ואבאה"ע סימן י"ט בח"מ וב"ש וצ"ע. ומ"ש המ"מ דלא הוה התראת ספק הנה בה' סנהדרין משמע דפסק הר"מ ז"ל דשמיה התראה ואולי ל"ד אלא דה"ק דהוה ספק:

החלק הד' אם מחזקינן מאיסור לאיסור לכאורה במחלוקת שנויה דרש"י ז"ל בחולין פ"ק וביצה פ"א פירש בהמה בחייה בחזקה איסור אמ"ה אבל התוס' פירשו איסור שאין זבוח ועיין שבועת ס"ד א' בתו' ד"ה האוכל או יש איסור שאין זבוח ומשמעות הפוסקים דאין מחזיקין מאיסור לאיסור כדמוכח ביבמות ל"א ובהמה בחייה שאין זבוח ועחה"ר יבמות שכתב לחלק בין איסור לאיסור יע"ש ובפריי לי"ד כתבנו מזה. עמ"א א"ח תס"ז ופר"ח י"ד סי' ס"ג ממקום למקום לא מחזקינן מזמן לזמן מחזקינן ושם בה"פ אי"ה יבואר ועיין נדה ג' שרץ שנמצא במבוי. גם כתבנו במ"א חזקה דהשתא נגד חזקה דמעיקרא י"א דליתא כלל דלא גמרינן סוף טומאה מתחלת טומאה או דחזקה דמעיקרא עדיפא כמו שהארכנו בספ' ג"ו אבל אי לא הוה כלל חזקה דמעיקרא רק חזקה דהשתא אלימא ומחזיקין למפרע מזמן לזמן לא ממקום למקום כאמור:

ודע דהא דקיי"ל הולכין בתר רובא וחזקה הוא דליכא לברורי בקל כ"א ע"י טורח גדול כבדיקת ח"י טריפות הא יש לברורי בקל ע"י שאלה מבררינן כההוא דר"פ לישייליה חזקה מרובא הוא ובי"ד א' שיילינן ובי"ד ק"י ס"ס א"צ לברר אפשר בדיקת הריאה כגוונא דהתם הוה קצת טורח הא שאלה צריך לברר דלית טורח כלל ועמ"י כלל נ"ט אות ח' ועיין בתורת השלמים ה' נדה קפ"ה אות א' ס"ס עם חזקה א"צ שאלה ולפ"ז ה"ה בי"ד ק"י ס"ס עם רובא. ואפשר לחלק בנדה דרכה לטבול יע"ש. ומהא די"ד א' המיעוט מיעוטא דמיעוטא הוא ואפ"ה צריך לשאול להוציא מחזקה ומנדה כתבנו דאין ראיה דדרכה לטבול ועט"ז וש"כ אפילו ילדה יע"ש. ועיין בכורות פ"ד מ"ג ברא"ש ותי"ט שם וס"ס