שושנת העמקים סז

המנגדת לחזקת הנגע ולזה סיימו התו' דמה בכך דנחסר בשעת כניסה גזירת הכתוב הוא דטמא הבית עד סוף השבוע ומיהו אי הוה אמרי' הרי חסר לפניך היינו דנין אף על הבית גופא אף בשעת הסגר לא נולדה חזקה זו דהשת'. מ"מ כיון ששניהם בגוף הדבר דהיינו בגוף הבית כמקוה שנמצא חסר דמטמאין לגברא שטבל שם אף בשעה שטבל היה המקוה בחזקה גמורה וחזקה אחרת לא נולדה וחזקת טמא לא נחשב לכלום כדבעינן למימר לקמן אי"ה ה"ה כאן ועיין במהר"מ מלובלין ז"ל ותבין ומה שכתב שם דאיך מייתי חולין לעזרה י"ל ביה דברה"ר טהור לגמרי אף בלא חזקה כמ"ש התו' חולין ט' ב' ד"ה התם ובס' ראש יוסף שם כתבנו בזה ובפריי לי"ד סימן צ"ד. ולפ"ז קדירה רותחת שסילקוה מאש ובה איסור ואחר זמן תחבו כף בו וא"א לידע אם היתה קרה אז שאין יס"ב או לאו ל"מ אם אח"כ נמצא קרה דיש חזקה דהשתא וחזקת כלי כשר דדמיא למקוה מעט מעט נצטנן. ואם נשפך וא"י באיסור דרבנן יש להקל ואף דיש חזקה דמעיקרא בשעה שתחב הכף אנו דנין שמא קרה היתה ובדרבנן לקולא כל שספק שקול. ובלא"ה י"ל חזקה דמעיקרא לאו אילמא דעשויה להשתנות בכל שעה דכל כמה דשביק לה נצטננת ומכאן תדין על השאר:

החלק הג' הוא לפעמים מזכיר חזקה והוא מחמת רובא חזקה שליח עושה שליחותי' עירובין ל"ו חזקה על חבר שאין מוציא מת"י דבר שאין מתוקן חזקה אין אדם פורע תוך זמנו חזקה אין עדים חותמין אא"כ נעשה בגדול חזקה אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות. וראיתי לכתוב בכאן קצת דברים לדעתי הם קילורין לעינים וז"ל תה"ד סימן רי"ש זיי"ן העתק מתשובת א"ז הגדול חזקה שאינה פוסקת הבאה מכח הרוב כמו אין עדים חותמין ואין פורע תוך זמנו ואין עושה בעילת זנות דכל הני באים מהרוב כלומר רוב ב"א אין עושין אלא בענין זה אפילו בדיני נפשות סמכינן אחזקה כה"ג וחזקה הפוסקת אשה זו בחזקת פנויה או בחזקת א"א עכ"ל מדבריו אתה למד חידוש דחזקה הפוסקת באיסורין הולכין אחריו כנגע ולא בד"נ ואין פוסקת אף בד"נ מאחרי רבים להטות וא"ש מ"ש התו' כתובות כ"ב ב' תימא בחנק קאי וחולין י"א א' מעדים זוממין הא חי וג"ש יש חזקה שאין טריפה דבד"נ אין הולכין בתר חזקה הפוסקת ומיהו מ"ש שם העמד האם בחזקת צדקת היינו מחמת רובא דיש תרי רובי וההוא דקדושין דף פ' א' סוקלין ושורפין ומלקין על החזקות איש ואשה תינוק ותינוקת כו' הוחזקה נדה בשכנותיה התם חזקה מרובא הוא והמעיין היטב בשו"ת הרשב"א ז"ל סימן כ"ף זיי"ן בקושית הר"י מצרפתי ז"ל יראה שכן הוא כתבתי בת"ג פ' אמור יע"ש וה"ה מלקות דבמקום מיתה קאי י"ל בחזקה הפוסקת אין מלקין. והוי יודע שהתו' זבחים דף ע"א א' בתו' ד"ה אפילו בסוף הדיבור הקשה הרב ר"י מר"ת נסקלין בנשרפין אמאי לא בתר רובא ותי' א' דמקלה לחמורה לא אזלינן בתר רובא ולפ"ז כ"ש חזקה הפוסקת כה"ג ואמנם מהא דאיש ואשה תינוק ותינוקת יקשה לכאורה ערש"י שם דמשמע דאם בא הבן על אמו ובעלה חי בסקילה והא מקלה לחומרא דא"א חנק לא אזלינן בתר רובא יע"ש:

ואגב גררא מ"ש בשם הגאון מהר"צ מהלברשטאט בת כהן למה בשריפה דלמא לאו בת כהן י"ל יש תרתי רוב בעילות והעמד האם בחזקת צדקת כה"ג מקלה לחמורה ג"כ דנין. וה"ה כלתו ואשת אביו כדומה והא ל"ק שמא אביה אין כהן דפ"א זנתה אמו והוה חללה ואביה חלל כזר והיא לאו בת כהן והעמד האם רק חד רוב ומקלה לחמורה אין הולכין י"ל באביה משנולד היה וודאי כהן ואין חזקה מנגד ממילא נגרר אחריו הבת כמ"ש בחלק השני. וא"ש ואף באונס ל"ש דקלא אית לה ע"י עכו"ם או חזקת היתר לבעלה וזה צ"ע למה שהעתיק בתשובת א"ז ומיהו בשעת מעשה אין חזקה המנגדת אף חזקה הפוסקת אפשר הולכין בד"נ וז"א והבן. ומיהו בפ"ז תרומת מ"א לרבי מאיר בת כהן נישאת לא' מפסולים